בעת מתקפת טרור על עם ישראל האם מותר לומר תהלים ותחינות בציבור בשבת

עוד תוכן קשור:

1. מי שקיבל על עצמו לומר פרקי תהלים י”ג ימים לזכות בחור פלוני שימצא זיווג הגון ובינתיים כבר התחתן אותו בחור מה דין זה שקיבל על עצמו אם בשעה שקיבל על עצמו את הקבלה הבחור עדיין לא נושע בישועתו, המקבל את הקבלה צריך לקיים את קבלתו (ראה או”ח תקסט א ב), ולענין אם יכול להשלים את הימים כעת למרות שבינתיים התעכב, התשובה שכן שיכול להשלים הימים ביום שהוא נמצא כרגע, מאחר ולא הזכיר בשעת קבלתו באלו ימים יעשה כן, אלא אמר י”ג […]...
2. ביאור בדברי התפילה הנאמרת אחר אמירת תהלים שאלה {כבוד הרב שליט”א ביהי רצון שלאחר אמירת תהילים אי’ ‘ולאסורים פקח קוח’. רציתי לשאול- פשט פשוט, מה הכונה (והאם מצאנו עוד כמותו או דומה לו). [שאלתי רבים, ועדין לא זכיתי למענה] ישר כוחו} תשובה בע”ה ‏יום שלישי כ”ב סיון תשע”ו אחר השלום והברכה מקור המילים הם בישעיהו ס”א א’, וז”ל, רוּחַ אֲדֹנָי ה’ עָלָי […]...
3. מי שיש לו שפעת חריפה ומדבקת האם מותר לו ללכת להתפלל בציבור בבית הכנסת באופן שהוא מסכן את כל הציבור להידבק במחלה איני נכנס לגדרי הרפואה בזה מכיון שאינני מתמצא בתחום, אבל לעצם הנידון אם מדובר על חולה במחלה קשה שמוסכם על כלל המומחים שבמצב שהוא נמצא הוא מכניס את הנוכחים בסכנה ממשית וקרובה להידבק במחלה, א”כ אסור לו להיות במקום שהוא מדבק אותם, וכמו שכתב בספר חסידים (סי’ תרעג) לפני עיוור לא תתן מכשול (ויקרא יט […]...
4. האם אפשר בדיעבד לתקוע בציבור תקיעות דמעומד לאחר שקיעה של ר”ה מעשה שהיה בביהכנ”ס שאיחרו לסיים שחרית עד זמן מנחה ולבסוף התחילו מוסף רק בסוף היום ובאמצע חזרת הש”ץ שקעה עליהם החמה. והנה לעצם דין ברכות אם יכול להמשיך או לא כבר דנו בזה האחרונים, ויש שהביאו ראי’ מתוס’ דברכות ז ע”א עי’ אבנ”ז ועוד, וכבר הראו ראיה לזה גם מתשוה”ג, ואע”ג דבמשנ”ב לא תפס כן […]...
5. המהלך בארץ ישראל הרבה או אפילו נח בין הליכה להליכה בתוך ארץ ישראל האם מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל בכל הליכת ארבע אמות או לכל הפחות בכל הליכה בפני עצמה בגמ’ בכתובות [קיא ע”א] למדו ענין זה מדכתיב ורוח להולכים בה, דאפי’ רק מהלך ד’ אמות בא”י הרי הוא בן עולם הבא, ומשמע דיש ענין בהליכה לחוד יותר מסתם מי שנמצא בא”י במקומו בלבד כאבן שאין לה הופכין. ובפאת השלחן [בית ישראל אות ב] כתב דמאחר שנזכר בפסוק הליכה העמידוהו חכמים על שיעור הליכה שהוא […]...
6. האם מותר לרקוד בעת אמירת טובים מאורות לאחר קידוש לבנה בימי ספירת העומר כנהוג בכל ימות השנה יעוי’ ברמ”א סי’ תכו שהביא שהריקודים בזמן קידוש לבנה הם שמחה כנישואין על העתיד, ואף שיתכן שעיקר מה שהביא שם הוא על הריקודים של כשם שאני רוקד כנגדך (ובארחות רבינו הובא שהחזו”א והגריי”ק לא רקדו בטובים מאורות), מ”מ בודאי שהריקוד דרך שמחה לאחר קידוש לבנה הוא בכלל ענין ריקוד זה המובא ברבינו בחיי שהוא להרגיש […]...
7. האם יש ענין לתקוע בחצוצרות בזמננו בעת צרה המנהג הרווח עכשיו שאין תוקעין בחצוצרות, ויעוי’ במג”א ריש סי’ תקעו שתמה על מנהג זה ועי’ באחרונים מש”כ בזה (עי”ש בפמ”ג ובמשנ”ב סק”א) כמה תירוצים, ולחלק מהתירוצים נוהג האידנא עכ”פ בא”י ולחלק מהתירוצים גם בא”י אינו נוהג ע”ש. וכמו שנתבאר שהמנהג הרווח כיום אינו לתקוע בחצוצרות, ולמרות שבפוסקים הנ”ל נראה פשוט שלא היו יכולים להצביע […]...
8. האם יש טעם וענין להקפיד על מיזוג אויר פעיל בעת לישת המצות ברמ”א סי’ תנט ס”ג כתב דיש למהר בעשיית המצות (היינו אפי’ אינו שוהה מיל) דיש לחוש שהשהיות מצטרפות או שיהיה במקום חם שממהר להחמיץ, והנה ממה שחששו שמא יהיה במקום חם ונקטו דיש לעשות טצדקי מחמת זה, א”כ בזמנינו שיש מזגן בודאי שמנהג טוב הוא להדליק המזגן כדי שלא יהיה חשש זה שנמצאים במקום חם, […]...
9. מה המקור הקדום על שמות המלאכים שעזרו ליעקב אבינו בעת צרתו ועוד ענייני מלאכים מה ששאלת שראית בשם מהר”ש אוסטרופולי שהביא בשם זוהר חדש וספר הפליאה דמיכאל מלכיאל שננדיאל הם עזרו ליעקב בשעת צרתו ושנרמז במש”כ רש”י מלאכים ממ”ש, ושאלת שלא מצאת לא בזה”ח ולא בספר הפליאה. תשובה במקור הדברים (בשם ליקוטי שושנים שבס”ס קרנים על הדן ידין למהר”ש אוסטרופולי דפוס מונקאטש יב ע”א), הנוסח הוא “איתא בזוה”ח והובא […]...