מה שהקשה אהה דאי' בפרדר"א פמ"א [וכ"א בשמות רבה כח ו, ותנחומא יתרו יא, ניצבים ג, ויב"ע, ותי"ר בדב' כט יד, עיין שבועות לט א] שכל העתידין להבראות היו בהר סיני, ומאידך אי' בתלמוד ירושלמי [מסכת ברכות פרק א הלכה ב], וז"ל: רבי שמעון בן יוחאי כדעתיה דרשב"י אמר אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל הוינא מתבעי קומי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוי לעי באוריתא וחד דעבד ליה כל צורכיה.
חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוו תרין עאכ"ו.
תשובה - הנה זה ברור שרק הנשמות היו שם במעמד הר סיני, וכשגור בפי כל, וכ"א בפירוש הרא"ש על התורה, וז"ל [דברים פרשת ניצבים פרק כט פס' יד]: ואת אשר אינינו פה מלמד שאפילו אותם שעדיין לא נבראו הגופים מ"מ הנפשות היו שם ולפי' לא נאמר עמידה עכ"ל.
וכן מבואר בריקאנטי כאן ע"ש, וכ"א באלשיך.
וא"כ לק"מ כיון שלא הי' ר"ש בעין בשעת מעמד ה"ס אלא רק נשמתו היתה שם פשיטא שלא ע"ז כונתו היתה לבקש אלא כשהיה בדעתו ובהשגותיו כעת אם היה כך במעמד הר סיני, וגם לא היתה תפילת נשמתו מתקבלת אז כעתה דלא המתים יהללו יה, אלא כונתו שאם היה בדרגתו כבר אז היה מבקש ע"ז.
ולצורך הענין נעתיק דברי המלבי"ם [דברים פרשת ניצבים פרק כט פס' יד], וז"ל: מעקרי אמונת[נ]ו שהנפשות המה הנשמות חיים וקימים בגנזי מרומים קודם שיבואו לגוף האדם, וגם אחרי מות האדם ישארו לנצח אם לא עשו בהיותם בגוף דבר שע"י תכרת מארץ החיים, וכל הנשמות העתידות להיות בגופי בנ"י היו במעמד ברית הר חורב ובברית ערבות מואב, וקבלו להיות שומרים התורה, ואף שאין הנשמה יכולה לקיים התורה מבלעדי הגוף אבל הלא אבות הגופים שהיו אז קבלו והתחייבו עליהם, וידוע שאף גם בעץ השדה ובזרע האדמה יש בכחו כל מה שיצמח ויתגדל מהם עד סוף כל העולם.
ומכ"ש שיש בכח האדם כל תולדותיו העתידים לצאת ממנו, והאבות יכלו לקבל חיוב על הכח הזה העצור בהם, מפני שאין התקשרות לנפש האב עם נפשות יוצאי חלציו, ואין לו שייכות רק בהגופים, ואחרי שהנפשות קבלו עליהם לקיים, לזה יצורף גם קבלת האבות על הגופים, שיש לו שייכות בהם ע"י כחות הנעצרים בהם עד סוף כל הדורות עכ"ל.
והנה המלבי"ם הזה הוא חידוש קצת וגם איני יודע אם אומר כך בדעת חז"ל או ע"ד הפשט [ע"ש בתחילת דבריו ובהמשכם אח"ז, דל"נ שאומר כך בדעת דרשת חז"ל הלזו].
אכן מ"מ עיקר התי' מובן בזה וכמו שכתבתי.
עוד יש לומר ע"ד האפשר שלא היה באמת מהרהר אחר מידותיו של השי"ת, דבודאי שום טעם יש בדבר שכך נברא, אלא לרוחא דמילתא אמר שיהא אדם יודע את קדושת פיו כמה שנצרכת לו הקדושה לצורך ד"ת ויזהר בו.
עוד בענין שבועת הר סיני לכל הדורות [בענין הנ"ל]
מה שהקשה אהה דגרסי' במסכת נדה [דף ל ע"ב], גבי תינוק כשהוא נולד וז"ל: ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה שנאמר לפניו יכרעו כל יורדי עפר תשבע כל לשון זה יום הלידה שנאמר נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך עכ"ל הגמ', וצ"ע כיון שכבר מושבע ועומד מהר סיני.
הנה רבותינו האריכו בזה, וראשית כל אביא לשון המהרש"א בחידושי אגדות שם וז"ל: ואמר אשר לא נשא וגו'.
כי בזה שהיה נקי כפים ובר לבב בעוה"ז הוא שקיים שבועתו ולא נשבע למרמה ביום לידה ומה היא השבועה כו'.
ועוד נראה שהקדים בכאן יום המיתה ואחר כך יום הלידה כענין ששמעתי בסוד גלגול נשמות בפסוק שאמר וכן ראיתי רשעים קבורים שכבר מתו ושבו ובאו ממקום קדוש בגוף שני והוא משתבח בעיר שהוא הגוף אשר כן עשה כבר ולא שב ממעשיו ראשונים הרעים שעשה בהיותו בגוף ראשון ובו ידבר גם כאן שהקדים יום המיתה בגוף ראשון קודם לידתו שנית וע"כ בהולדו בגוף שני משביעים אותו אף שכל הנשמות מושבעים מהר סיני משביעים אותו בהולדו שנית תהי צדיק ואל תהי רשע כבראשונה ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה רשע בעיניך כי מי יודע במה תכופר עונותיך הראשונים שעשית בגוף ראשון וק"ל עכ"ל המהרש"א.
וכ"כ בס' מי נדה שם.
ובספר להורות נתן להגר"נ גשטטנר זצ"ל (פר' תזריע) כתב לדקדק, דלכאורה הרי הוא מושבע ועומד על כך מהר סיני, אך בהר סיני היו רק נשמותיהם של הדורות העתידים ולא גופותיהם, ולכן צריכים להשביעם שוב ע"ש ודפח"ח.
ובספר משחת אהרן בנדה שם כתב להקשות כנ"ל, וז"ל: הא דהוצרך להשביע, והלא כבר מושבעין ועומדין מהר סיני שהיו שם כל הנשמות אף העתידין לבא, מ"מ כיון דעל אותה שבועה יש להם טענה א'נ'ו'סים היינו [דקיי"ל שכל שבועה שבא מכח א'ו'נ'ס לא הוי שבועה, עיין רמב"ם רפ"ג דשבועות], רק הדרו וקבלו בימי אחשורוש כידוע, והתם לא היה בכלל נשמות העתידים לבא, לכך משביעין אותו, עכ"ל.
וכתב עלה עוד ר' יששכר דוד קלויזנר נ"י (הוב"ד בס' דעה"ד שם), וז"ל: יש להבין, לפי מ"ש בנדרים (ח, א) דאמר רב גידל אמר רב, מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך, והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא, לדברי ה'משחת אהרן' מאי קושיא, כיון דעל אותה שבועה יש להם טענה א'נ'ו'סים היינו, והך דנשבעין לקיים את המצווה, מיירי עבור הנשמות שלא היו בזמן אחשורוש דהדרו וקבלו וכו'.
ברם לפי"ש המהרש"א יוצא דהשבועה היא דוקא בהולדו בגוף שני כנ"ל, ובפשטות משמע בגמ' דבכל גוונא משביעים אותו אפילו בגוף ראשון וצ"ע עכ"ל הס' הנזכר.
ע"ש מ"ש לתרץ באורך.
ואני הצעיר מתחילה לא הי' קשה לי כ"כ מעיקרא זה, דאמנם ודאי יתכן שהיו כמה שבועות כנגד כמה דברים, וכ"א רומז לדבר שכנגדו, אכן באמת אשכחן שמשביעין כמה פעמים, דבכל הזדמנות שאפשר לעורר עוד על ענין השבועה ולקבל עוד את המצוות ביתר חוזק, גם אם אין השבועה חלה לחייבו בעונשין בב"ד מ"מ נ"מ לקברו בין רשעים גמורין כדאי' בפ' ד' אחין.
{וז"ל הגמ' במסכת סוטה [דף לז ע"ב]: נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה וכו', ר' עקיבא אומר וכו' ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות, ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, אמר רבי לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, ע"כ לשון הגמ' והענין מובן.
}
ובעצם מה שחוזרין ומשביעין אותו דוקא כעת הוא משום שעשוי להולד כעת, ומשביעין אותו כתנאי על לידתו שהוא בתנאי שיהא כך וכך.
מק"ט התשובה הוא: 117423 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117423
[jetpack-related-posts] התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.