במה שהקשה הרה"ג אלי' ברכה שליט"א בסמיכות לא יחבול רחים ורכב לכי יקח איש אשה חדשה, ומתוך הלשון משמע דאותו הענין הוא ואין לו מובן.
{תשובה - דע שכל חכמינו ז"ל עמדו ע"ז ואביא מה שמצאתי: א) בראשית רבה (פרשת בראשית פרשה כ סימן ז), לגבי ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך, אמר רבי יוסי הגלילי יכול ממשלה מכל צד ת"ל (דברים כד) לא יחבול רחים ורכב, מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיה נשואה ללסטים אחד, והיה בעלה מצערה, שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו, כיון שבאתה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר ואל אישך תשוקתך.
עכ"ל המדרש והדבר פשוט שהשייכות שדורשו על איש ואשה הוא משום הסמיכות זל"ז.
ב) בתיב"ע ותרגום ירושלמי (דברים פרשת כי תצא פרק כד פס' ו), לא תמשכנון ריחיא וריכביא ארום צורכי נפשא הוא ממשכן: ולא תהוון איסורי חתנין וכלין ארום כל דעבד אילין כפר בחיי עלמא דאתי: ובנ"א לא ימשכן גבר ריחיא וריכבא ארום צורכי דבהון מתעביד מזון לכל נפשא הוא ממשכן ולא יהוי גבר אסר חתנין וכלין בחרשין ארום נפשא דעתיד למיפק מנהון הוא מחבל.
פי' שלא יאסרם בכשפים זע"ז, וידוע המנהג להתיר כל הקשרים ולהוציא החפצים מהכיסים, וכעי"ז היה נוהג הגרא"מ שך ז"ל [מרשימות הגר"מ גרוס].
ודורש ג"כ זה מהסמיכות דקאי גם ע"ז.
}
ובענין זה אביא לשון האבן עזרא דברים פרשת כי תצא פרק כד פס' ו, לא יחבול רחים ורכב - אמרו המכחישים, כי נדבקה זאת הפרשה עם ושמח את אשתו (ה), כי רמז למשכב, כי אסור שימנע מן המשכב, וזה הבל וריק.
והביאו ראיה תטחן לאחר אשתי (איוב לא, י), וכבר פירשתיו.
והאמת שהוא כמשמעו, שאסור לאדם שיחבול רחים.
וכו'.
והסומכים על הסמך הפרשיות, איננה טענה, כי כל מצוה עומדת בפני עצמה.
והסמיכות כדרך דרש.
עכ"ל ומ"מ מבואר בת"י דס"ל כהך דרשת הסמיכות.
ות"י זה הוב' בחזקוני ודעת זקנים בראשית ג' ט"ז.
וכן במושב זקנים כאן פס' ה'.
ג) וז"ל החזקוני דברים פרשת כי תצא פרק כד פס' ו, לא יחבל רחים חסר תיבה אחת והוא כאילו כתוב לא יחבול החובל ד"א אדסליק מיניה קאי אחר שנתן לו רשות להשאר בביתו יהא נזהר שלא יחבל רחים ורכב של יוצאי צבא כי נפשם הוא חובל כי מה יעשו זולתם במלחמה.
רחים ורכב לא זו ולא זו בלבד אלא כל דבר שהוא כלי אמנתו.
[לא יחבל רחים ורכב שאסור למשכן את אשתו].
רחים אינם נכתבים אלא בלשון רבים דוגמא שמים מים חיים פנים מלקחים מעים [כי נפש הוא חבל חיי נפש].
ד) וז"ל הבעל הטורים דברים פרשת כי תצא פרק כד פס' ה, אשתו אשר לקח.
וסמיך ליה לא יחבול.
לומר שלא יחבול את אשתו בתשמיש המטה (עי' עירובין ק ב).
ד"א על שם שהאשה היא משכונו של האדם, דבעון נדרים אשתו של אדם מתה (שבת לב ב).
ה) עיין בהרב אלשיך ז"ל שהאריך בזה גם כן ומפני אריכת לשונו לא העתקתיו.
מק"ט התשובה הוא: 117402 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117402