לכבוד הרה"ג ע"מ סילבר שליט"א ברצוני לברר מה מקור המדרש שלאדה"ר נבראה שידה ולאחמ"כ רק נבראה חוה.
בתודה ובהערכה
י.
ג
יש"כ
***
תשובה
לכבוד הרה"ג יעקב גלאי שליט"א
אינני מכיר מדרש כזה, ולכאורה זה יהיה סותר למשנה פ"ה דאבות מ"ו שהמזיקין נבראו בין השמשות של ע"ש, וז"ל, עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין.
ומיהו במדרש פתרון תורה פרשת בלק מבאר הפסוק כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם (במדבר כג, כב) כנגד בריאת יום החמישי, ר"ל משום דכתיב בבריאת יום החמישי וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ (בראשית א, כ), ואם דרשו חז"ל פסוק זה כתועפות ראם על השדים כמש"כ רש"י שם על הפסוק, א"כ אפשר דס"ל בדעת הת"ק דהמשנה שם שנבראו ביום החמישי, ורק ליש אומרים נבראו בערב שבת בין השמשות.
אכן אפשר לפרש עוד הפתרון תורה עפמש"כ בפרש"י עה"פ וז"ל, כתועפות ראם לו - כתוקף רום וגובה שלו, וכן וכסף תועפות (איוב כב כה), לשון מעוז המה, ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף (בראשית א כ), המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה ותועפות ראם עפיפות גובה עכ"ל, ואולי לפ"ז יש לומר דנקט רק לשון תועפות שהעפיפה נבראה ביום החמישי, והכונה שנשתמש בברכתו בלשון מעוף שהוא לשון דבר הנברא ביום ראשון.
ומיהו אם יהיה הפירוש הראשון שהשדים נבראו בים ה' נכונים, א"כ במה שאמרו חז"ל שקודם שנבראת חוה בא אדה"ר על כל בהמה וחיה, ונחלקו המפרשים אם הכונה ביאה כפשוטו או לא, עי"ש בחזקוני ושפתי חכמים.
עי' בעלי תמר על הירושלמי פ"ק דשבת, שהביא מדרש תנחומא הישן בראשית פיסקא כ"א כ"ז, שביאה שאינה דרך אישות אלא ע"י שד ורוח שהוא כוח על אנושי הר"ז כמקרה לילה שאין עליו כלום, והובא התנחומא באו"ז ח"א סימן קכ"ד ראה בי"כ, זה ספר תולדות אדם ויהי אדם וגו', ויולד בדמותו כצלמו, מכאן אמרו הבא על הרוחות אין לו עליו כלום ואעפ"י שהוציא שכבת זרע כמקרה לילה דמיא, ומה שכתב לא תנאף, עם בני אדם ועם בהמה ולא תנאף ביד וברגל אבל הרוחות אין זו זנו'ת (ועיי"ש במדרש שכל ק"ל שנה שפירש אדם מחוה באו רוחות ומתחממות ממנו והוליד מזיקין ואינן אלא כקרי בעלמא עיין שם), עכ"ל, ועי"ש עוד בעלי תמר שם.
בכבוד רב
***
הערת הרב יהושע צביון שליט"א: עי' באוצר מדרשים מה שהביא בזה.
מק"ט התשובה הוא: 119080 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119080
פוסטים קשורים לנושא:
מקור למדרש שישראל אכלו את הפסח בירושלים וחזרו למצרים אחר כך
מנהג סוחרים שאינם מתפשרים במחיר עם הלקוח הראשון שלהם מהשבוע משום סימן טוב האם הוא מותר או שיש בזה משום ניחוש ומה דין מי שמכוון את הנישואין ליום שיש סימן טוב או מי שמכוון דרכו לפי שירות תחזית מזג האויר האם יש בו משום מעונן
האם ידוע על מקור מלפני זמנינו בענין מנהג אמירת מזל טוב בשמחות
בציעת לחם משנה בשבת לאדם המוגבל מטעמי בריאות באכילת לחם
אם משכנו על שקלים באדר הראשון ונתעברה השנה
החילוקים שבין חלום יוסף הראשון לשני
מקור מנהג ליהודים וכו' בהבדלה
מה מקור וטעם מנהג קריאת השם בזמן המילה
מי שהזיק נזק גופני לאדם שמשמש כשכיר ויש הסכם מראש בין העובד למעביד שהמעביד משלם ימי מחלה האם ישלם המזיק תשלומי שבת ולמי ישלם