מכיון שכ' בפסוק והשקה את המים (במפיק ה"א) וכבר נתבאר באחרונים שאכילה ושתיה דרך אינפוזיה לרוב ככל האחרונים אינו אכילה ושתיה כלל עכ"פ לחומרא ואולי גם לקולא, דבעי' שיהיה אכילה ושתיה דרך גרונו, א"כ פשיטא שלא שייך להשקות המים המרים ע"י אינפוזיה.
ומה שמצינו במעשה דב' אחיות שהועיל גם בלי דרך שתיה היינו בדיעבד בדיני שמים ולא בדיני אדם, דאל"כ דאם תאמר שא"צ דוקא דרך שתיה מחמת מעשה דב' אחיות, א"כ בלא היתה רוצה לשתות אמאי בעינן כלבוס וכו' ותסגי לשפוך עליה אלא ע"כ שאין להוכיח מזה דלא בעי' דרך שתיה.
מק"ט התשובה הוא: 120669 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120669
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מה שיש מכסים את המים האחרונים לפני ברכת המזון, האם מועיל לזה לכסות בכוס שקופה מסתבר שכן. מקורות: הנה ראשית כל ענין זה של כיסוי המים אחרונים אין לו מקור כ"כ מן הגמ' והשו"ע, ואינו חיוב מצד עיקר הדין, ועיין דינים והנהגות חזו"א פ"א ה"ו, (אכן יש שהקפידו ע"ז, עיין שע"ת סי' ד' סק"ח וארחות רבינו ח"א עמ' פ"ג), ויש לציין מה שכתב בשו"ת שה"ל ח"ח סי' קס"ח ס"ק ג […]...
- אדם ששתה יין והמשיך בשתיית מים מכח הברכה שבירך על היין ועבר שיעור עיכול מהיין אך עדיין עסוק בשתיית המים האם יברך ברכת על הגפן או לא כל שעסוק במשתה ברצף מברך על הגפן לבסוף. מקורות: הנה ההגדרה של פטור שאר משקין בברכת היין הוא הגדרת עיקר וטפל, משום ששאר המשקין טפלין ליין (עי' מ"ב סי' קעד סק"ג ובה"ל שם ד"ה יין), א"כ לענייננו השאלה היא אם התחיל בעיקר והמשיך בטפל וכבר עבר שיעור עיכול מן העיקר. ויעוי' במשנ"ב סי' קפד סקי"ח […]...
- מה שיעור המים שמברכים עליהם שהכל לברכה ראשונה אין שיעור דאפילו על כל שהוא יש לברך, לפי שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. מקורות: או"ח רי, א....
- עליית המים לרבקה {עש"ק פ' חיי שרה תשע"ו מודיעין עלית} מה שהקשה כת"ר, שכתב רש"י בראשית כ"ד שראה שעלו המים לקראתה, והוסיף המהר"ל בגו"א שנס קבוע היה (וזהו דלא כהרמב"ן שכ' שהיה זה בפעם הא'), וצ"ע א"כ אח"כ אצל הגמלים מ"ט הוצרכה לשאוב כיון שהמים עלו לקראתה, והביא כת"ר שמצא בס' א' שבאותה הפעם לא עלו לקראתה דכיון […]...
- תמצית תה שכבר אבדה טעמה ואי אפשר להשתמש בה יותר לתת טעם במשקה האם אפשר להשתמש בה לתרומת מעשר על תמציות תה אחרות אם אבד טעמו א"א לעשר ממנו כלל, ולגבי אם חייב במעשר ומה הדין אם יש בו קדושת תרומה כשהשתמשו בו אבל עדיין לא אבד טעמו, בכל זה יש לעיין המציאות בזה אם רגיל להיזרע למאכל או רק לתבלין לתה ובזריעה זו לשם מה נזרע. מקורות: אין אני בא לדון בגוף הנידון האם תמציות תה שלנו […]...
- ציבור שיש בהם מי שמתעכב הרבה האם אפשר להקל שיצרפו את המתעכב למנין לשמונ"ע על אף שהמתעכב לא יתפלל יחד איתם שמונ"ע הנה לפי הסוברים שאין כאן תפילה במנין (כמו שציינתי הדעות בתשובה הקודמת) פשוט שאין היתר שלא להמתין שהרי אפי' להתרחק מחוייב להתרחק מיל עד לאחריו כדי להתפלל במנין וכ"ש בנידון כזה שמדובר על טירחא של המתנה של כמה דק', (ובתשובה אחרת דנתי בהגדרת המתנה במקומו מה ההגדרה של זה אבל זה ברור שאינו יותר קל […]...
- האם אפשר להתפלל על משומד שימות מעיקר הדין אין בזה איסור, מכיון שמשומד הדין נפסק שמורידין ואין מעלין, וגם להחזו"א שדין זה אינו נוהג בזמנינו אבל בתפילה מודה, וכן מצינו בר' מאיר בברכות י ע"א שהתפלל יתמו חוטאים מן הארץ, ואע"ג שנזכר שם שאמרה ליה ברוריה יתמו חטאים, כבר הוכחתי בחידושי על הגמ' שם ובחיבורי איפת צדק על המכילתא פ' בשלח […]...
- אדם שאין לו כסף לקבור את מתו בקבורת שדה אלא בקבורת קומות האם אפשר לתרום לו ממעשר כספים בעצם נידון קבורת קומות, אין כאן פתח לדון עוד בזה מאחר שכבר ישבו על הדברים והכריעו גדולי ההוראה זצ"ל ויבדלחט"א לאסור. מ"מ לגוף הנידון אם אפשר לתת ממעשר כספים לאדם שבאמת חסר לו צרכי קבורה ואין לו אפשרות פיננסית לקבור בקבורת שדה ורוצה דוקא קבורת שדה, לענ"ד הוא פשוט שאפשר מכיון שהוא בודאי צורך די […]...
- כשמתפלל על חולה האם אפשר להזכיר שם אביו כשהיה צדיק או מת על קידוש השם קשה לומר הנהגה ברורה בזה כי אין כאן לא איסור ולא היתר, ומצאתי כמה אופנים שכן מזכירים את שם האב ולא שם האם, כגון כשהאם משומדת והאב חזר בתשובה יש שדנו להזכיר שם האב (עי' בספר מצות ביקור חולים סי' מג מה שדן על יסוד דברי החת"ס ר"פ תולדות אם כי שם לא נזכר שם […]...
- הכניסו בטעות לקדירה בתשעת הימים אבקת מרק בשרית האם אפשר לאכול את המרק במקום הפסד מרובה לא יאכלוהו. מקורות: לכבוד הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך ושאר ספרים כל מידי דטעמא לא בטיל כמבואר בשו"ע וש"ך ביו"ד, ובפרט דמבואר כאן במשנ"ב ענין ששים וענין טעימה ע"י קפילא (בסי' תקנא במשנ"ב אות סג ושעה"צ אות סח), א"כ אין לאכול מרק זה. וגם אם נפל בטעות אינו מותר דבפמ"ג [א"א […]...