השלמה לנידון על יפתח (הערות על הסדר 90)

עוד תוכן קשור:

1. בענין הסדר בברכת אשר יצר שיש בזה חילוקי מנהגים אם לומר שאם יסתם וכו’ שאם יפתח או קודם שאם יפתח ואחר כך שאם יסתם, מי שאמר בשונה ממנהגו הקבוע האם יצא לכתחילה בזה יצא בזה (ועי’ עוד במקורות דלהלן), ולא שייך לומר שיצא בזה רק בדיעבד, במובן של בדיעבד שהי’ אסור לו לנהוג כן לכתחילה, לא שייך לומר כן, שהרי כולם נוסחאות נכונות מהראשונים והובאו בשו”ע ונו”כ, אבל המומלץ הוא לנהוג קבוע כאנשי קהילתו, ואם ידוע לו מנהג אביו בזה יש אומרים שיש עדיפות לנהוג כמנהגי אביו, ואם […]...
2. האם יפתח היה מבני מנשה או אפרים שאלה שלום כבוד הרב רציתי לדעת אם יפתח הגלעד משבט אפרים או מנשה? תודה *** תשובה שלום רב יפתח היה משבט מנשה כמבואר בכמה מקומות, והוא נלחם בשבט אפרים כמבואר בכתובים, וכמו”כ גלעד עצמו היה מבני מנשה ועל שמו נקרא המקום גלעד. *** אסופות מכתבים שדנו בענינים שונים בו יובאו אגרות שדנו בהם באותו מכתב […]...
3. האם נקרא יפתח אביר שבאבירים יפתח לא נקרא אביר שבאבירים (ובתנחומא פ’ בחוקותי אי’ שלא היה בן תורה, וכמובן שאין אנו בקיאים בדיוק בהגדרת הדבר), אלא שהיה שקול כשמואל וכיוצא בו שהיה אביר שבאבירים, ודוק ותשכח שזו כוונת הגמ’ בר”ה כה ע”ב, וכן מבואר ברש”י עה”פ (שמואל א’ יב, יא) וז”ל הרי שלשה קלי עולם עם שלשה חמורי עולם וכו’, […]...
4. מה יעשו החיילים בליל הסדר הלכודים במלחמה כשעלול לעמוד לרשותם זמן קצר מאוד לעשיית הסדר **** **** על דבר המצב לאחרונה בארה”ק שיש חיילים מזרע ישראל הנמצאים בצרה באתרא דריתחא ה’ יצילם ויושיעם ואת כל עמו ישראל. לגבי הנידון כיצד ינהגו חיילים הלכודים בצבא בעת ליל הסדר והם במקום סכנה ממש בשדה הקרב, אביא בזה כמה ענייני הלכה ששייכים בזה לתועלת על כל צרה שלא תבוא ח”ו. וגם אפרט העניינים […]...
5. הערות על הסדר (לגליון 72) יו”ד סי’ לה ס”ג ברמ”א ובמדינות אלו המנהג להכשיר יתרת מקמא ואין לשנות המנהג, ולעיל בסעיף הקודם הזכיר הרמ”א שיש מקומות שמכשירין בב’ ורדות כדעת המחבר אבל במדינות אלו המנהג להטריף. ויש להעיר דלפו”ר הוא תרתי דיני דסתרי אהדדי, דהנה בגמ’ נזכרה דעה שכל יתרת אסורה שאינה בדרא דאוני אסורה, והקשו מורדא דכל חיוי ברייתא […]...
6. הערות על הסדר במתני’ פ”ב דפסחים חלות תודה שעשאן למכור בשוק וכו’, הנה חלות תודה יש בהם חמץ ולכן א”א להשאירן בפסח אבל כאן מיירי שזמנן ולא השתמש בהם למצוותן והחמץ לא הכין או שהכין וביער, וכן מבואר בתוס’ מחמת ענין אחר דמיירי שלא נשחטו ולא הקדישן, ויש להוסיף דגם אם הקריב היום תודה עם חמץ אינו נפסל […]...
7. הערות על הסדר 84 במהריק”ש בערך לחם יו”ד סי’ רמג ס”ט שבח הוא לת”ח שיהיו קשין כברזל, ולמד כן מסתמא מדאמרי’ הקשה אדם קשה כברזל וכו’ וצ”ע דשם מיירי בסברא כדאמרי’ כל הרואה בבהמ”ד כאילו עוקר וכו’, ואדרבה אמרי’ לעולם יהא אדם רך ככקנה ואל יהא קשה כארז, ואמרי’ בפ”ב דשבת ענותנותו של הלל וכו’, וכתיב דברי חכמים בנחת […]...
8. הערות על הסדר 87 בט”ז יו”ד סי’ שמא סק”ו יבדיל אחר שיקבר דזמן הבדלה עד סוף יום שלישי ובטור כתוב כל השבת כולה היינו מה ששייך לאותו שבת עכ”ל הט”ז, ויל”ע למה כתב כן כפי’ לטור דכבר בגמ’ פסחים קו ע”א נזכר הלשון כל השבת כולו ומפרשי’ עד כמה עד רביעי בשבת, ומפרש התם משום דעד אז נקרא קמי […]...
9. הערות על הסדר 88 בשו”ע יו”ד סי’ שלא סעי’ קיג תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת, וליקט ממנה כלכלה, לא יאכל עד שיעשר, הואיל ופירות אלו מיוחדים לשבת והשבת קובעת ע”כ, ומשמע דאין חיוב מדינא לאכול בשבת מה שייחד עכ”פ הוא עלצמו לשבת, דאטו ברשיעי עסקי’ ודוחק להעמיד במצא אחרת נאה הימנה (עי’ ביצה טז ע”א). * יו”ד […]...