יעוי’ בתשובה לגבי משלוח אוכל שאינו מעושר שכתבתי להציע חילוקים בין זה לבין אוכל שאינו מבושל, חדא דכשמזמין מסובין לסעודה ואומר להם שאינו מעושר אין בזה זילותא כ”כ משא”כ כשאומר להם שאינו מבושל, ועוד דמצינו בשבת שדג תפל לא אמרי’ ביה שאם עבר ותקנו מתוקן ובטבל מצינו דאמרי’ ביה, וכמדומה שלא מצינו שחלקו בזה בקולייס האיספנין שאינו מוקצה מחמת שיכול לבשלו בקל (עי’ סי’ שח סל”ב), ולכאורה הטעם הוא משום דלגבי דבר שאינו מבושל הוא חסרון הניכר בגוף הדבר משא”כ בדבר שאינו מעושר, וכה”ג מצינו שחלקו בהיזק בין היזק ניכר להיזק שאינו ניכר שיש בו דינים אחרים, ולפי כל הנ”ל אם נקבל חילוקים אלו יוצא דגם בקוליס האיספנין ראוי לשלוח דבר מבושל (ויש להוסיף דמצוי שגם בישול קל כגון מיקרוגל דורש מעט ניסיון והכרת הפעולה כדי שיצא כהוגן).
ומה שבשר בהמה חי מעיקר דינא דגמ’ אינו מוקצה הוא מטעם דראוי ולא מטעם דאינו מחוסר תיקון (עי’ סי’ שח סל”א), אולם לענין משלוח מנות בעי’ דבר חשוב המועיל לאכילה ולא מתחשבים בזה שראוי לקצת בני אדם, וכן לגבי דג מליח שאינו תפל ג”כ אין מתחשבין, דבמהרי”ל מבואר דטוב שיביא המשלוח מנות שאינו מחוסר בישול.
השלמה לנידון על דגים קטנים למנה מבושלת במשלוח מנות
ועי’ סי’ תרכז ס”ה לגבי עירוב תבשילין דדגים אלו חשיבי מבושלין לענין עירוב תבשילין, אם כי משם אין הכרח לענייננו דשם לדעתו כבוש ומעושן חשיבי כמבושל [אולם עי’ במשנ”ב שם, מיהו אפשר דלהסוברים כן לגבי עירוב תבשילין הכא נמי כך הוא לענין משלוח מנות, וכ”ש הוא דמידי מנה מבושלת כתיב], ולגבי ב’ תבשילין בערב ת”ב כתב הרמ”א בסי’ תקנב ס”ג בשם המרדכי דאין חילוק בין צלי למבושל ואילו כבוש פשטות דעת המרדכי דלא חשיב.
מק"ט התשובה הוא: 125458 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125458
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.