פלטה

כפי שהתבאר בתשובה אחרת לדעת הפמ”ג והמשנ”ב (בבה”ל סי’ רנג) היתר זה הוא רק באופן שמניח ע”ג סיר של תבשיל שעל האש אבל אם מניח תבנית ריקה או סיר ריק על אש למטרה זו אי אפשר להניח מעליהם, וכן מבואר גם בחזו”א סי’ לז סקי”ד על המשנ”ב בסי’ שיח סקק”א דבקדירה ריקנית אסור (ובאמת צ”ב דברי המשנ”ב שם לפי דבריו נ”ל בבה”ל, ויש להעיר עוד דבתבנית חדשה יש בעיה נוספת של כדי לחסמן והמשנ”ב בסירים בזמנו היתר רק בשעת הדחק ואולי בתבנית שודאי רק מתקלקלת מהאש הוא יותר קל).

לגבי מאכל עם רוטב הדין הוא כנ”ל ג”כ שמותר להניחו ע”ג קדירה המונחת על האש אפילו אם המאכל העליון קר (ראה סי’ שיח ס”ו ס”ז וס”ח ובמשנ”ב שם), אולם בדבר לח ההיתר הוא רק אם בודאי לא יגיע לחום שהיד סולדת בו שכן אם יבוא לחום שהיד סולדת בו אין היתר אפי’ להניח קרוב למדורה (ראה סי’ שיח ס”ו שאסור והיינו בלח כמבואר במשנ”ב שם סקנ”ג).

ומכל מקום אם המאכל הוסר מע”ג האש והוא עדיין חם ולא הניחו בינתיים במקום אחר יש בזה דינים אחרים ובחלק מהאופנים יכול להניחו ע”ג הבלעך שוב (עי’ סי’ רנג).

ואם המאכל חם והוסר מע”ג האש והונח במקום אחר אין היתר להניחו שוב על אש אבל להניחו כנגד האש באופן שיבוא להיד סולדת בו (וה”ה להלכה המניח ע”ג קדירה שע”ג הבלעך נחשב כנגד המדורה כמבואר בס”ח ובמשנ”ב שם) להנוהגים כדעת שו”ע סי’ שיח סט”ו מותר רק ביבש כנ”ל ולהנוהגים כדעת הרמ”א שם ובסי’ רנג כל שלא נצטנן לגמרי (היינו כל שעדיין נאכל מחמת חמימותו כמבואר בפוסקים ולהדיא בשוע”ר), מותר להחזירו כנגד המדורה אפי’ אם יבוא לידי יד סולדת בו אפי’ בלח (ובחזו”א סי’ לז סקי”ג כתב דלרמ”א מעיקר הדין אין בישול אחר בישול בלח ורק אם נצטנן לא נהגו להקל שלא יבואו להקל במאכל חי), ובאופן שהמאכל עדיין רותח בשיעור שהיד סולדת בו הוא להשו”ע מותר כמו להרמ”א.

ולהעמיד על האש ממש אסור גם להרמ”א מדרבנן (סקצ”ח).

לגבי שומן קרוש הנפשר בחימום דנו הפוסקים בסי’ שיח סט”ז מצד נולד אולם מצד מבשל עדיין נחשב כדבר לח שאין היתר להניחו במקום שיבוא להיד סולת בו כמבואר במשנ”ב שם ס”ק קד, אולם במשנ”ב בס”ק ק משמע שהקל גם לענין בישול להחשיבו כדבר יבש וצ”ע וכן מבואר להקל בחזו”א סי’ לז סקי”ג וכן נקט בארחות שבת פ”א סכ”ג בדעת המשנ”ב ועי”ש בשיטות בזה.

אם יש מעט רוטב לחלוחית ע”ג החתיכה הביא בארחות שבת פ”א סכ”ב נידון הפוסקים בזה ונקט שם דאם אין רוטב העומד בפני עצמו אלא רק ע”ג החתיכה מותר והביא שם דברי הפוסקים בזה, ואמנם הכרעתו ברורה שכן יש הרבה צירופים בזה ובפרט דלדידן עיקר דינא דלח שרי כמשנ”ת בחזו”א, מ”מ מה שהביא ראיה בארחות שבת שם מדברי הגרשז”א לענין שמן על קוגל אינו דומה לרוטב גמור שכן שמן על קוגל אינו נראה כדבר נפרד ואינו מורגש בטעם ואינו נצרך לטעם משא”כ רוטב גמור על חתיכה של בשר.

ויש לציין בזה דרוטב סמיך מאוד מוגדר כדבר יבש לחלק מהפוסקים עי’ בארחות שבת פ”א מה שהביאו בזה.

מה שמותר במבשל הותר גם אם אוכל אותו למחרת בשבת ולא רק אם אוכל לאלתר.

לא נכנסתי כאן לגדרי בלעך ופלטה עצמם, והתשובה מתייחסת לפי הסברא שבלעך ופלטה נחשבים כגרופה וקטומה, ועי’ בארחות שבת פ”ב ס”ח הדעות לענין בלעך ושם סי”ג הדעות לענין פלטה.

ששאלת אם מותר לכסות במגבת הכלי העומד ע”ג קדירה ע”ג האש תשובה אסור כמבואר בשו”ע סי’ רנז ס”ח לגבי קדירה על האש וה”ה בקדירה העומדת ע”ג קדירה שע”ג האש כמבואר בארחות שבת פ”ב סע”ה בשם הפמ”ג סי’ רנח בא”א סק”א אך נייר מעט אלומניום לשמירה בלא שכבות מיותרות אינו מוגדר כהטמנה עי”ש סע”ז.