אין איסור לומר דברי קדושה אלא לפני צואה או מ”ר או דבר שיש ממנו ריח רע שדרך בני אדם להצטער בו (כמ”ש המשנ”ב סי’ עט סקכ”ג בשם הכס”מ ועי”ש במשנ”ב בשם החי”א כלל ג’ סי”ב דלא כל ריח רע בכלל זה), או גרף ועביט המיוחדים לצואה ומי רגליים, אבל פח ביתי רגיל אינו מכלל אחד מדברים אלו ולכן אין איסור לומר לפניו דברי קדושה, וגם לא נהגו להקפיד בזה מלבד אם יש ריח רע היוצא מן האשפה.
מק"ט התשובה הוא: 125345 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125345
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- פח לפסולת ביתית שאינו מיועד לצואה וריח רע וגם אין בו צואה וריח רע האם מותר ליתנו בבית כנסת בבית הכנסת אסור להכניס דברים שיש בהם ביזיון בית הכנסת (עי’ סי’ קנא ס”ו ובבה”ל שם לענין סכין ארוך וראש ומגולה ועי’ סי’ קכח סקט”ו לגבי מנעלים של הכהנים שאסור להניחן בבהכנ”ס במקום מכוסה), ולכן לכאורה לא היה ראוי להכניס פח כזה. אולם יש שכתבו להתיר שיש בזה צורך בית הכנסת כדי למנוע עוברים ושבים […]...
- מי שיש לידו צואה המכוסה בכלי וקרא קריאת שמע לידה האם צריך לחזור לקרוא קריאת שמע אם הצואה אינה מריחה כלל יצא ידי חובה (כן מוכח בסוגיות ובשו”ע סי’ עו, ועי’ משנ”ב סי’ עו סק”ג וסי’ צ סקפ”ד). אם מריחה והריח מגיע אליו לא יצא ידי חובה. אם הצואה מריחה והריח אינו מגיע אליו אם הוא מחוץ ד”א למקום הריח יצא ידי חובה, אבל אם הוא חוץ למקום הריח הארכתי בזה […]...
- מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ”ש במשנ”ב סי’ קט סק”ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ’ בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי”ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה”ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
- שולחן נמוך שאינו מיועד לאכילה אלא באקראי האם יש להיזהר שלא לעלות עליו אם אינו מיוחד לאכילה או ללימוד או להנחת ספרים (שבזה אפי’ בלא שנחשב תשמיש קדושה כבתשובה הקודמת), יש בזה מחלוקת, וכן יש שנהגו להקפיד בזה. ושלחן שעשוי בצורה שאינו מיוצר למטרת אכילה יש יותר צד להקל בזה אבל בפשוטו המחמירים מחמירים בכל גוני שכל שצורתו שלחן ומשמש שלחן יקפידו בזה. ובשלחן ששימש לאכילה באקראי יל”ע […]...
- יחיד בן א"י שמתפלל בא"י במנין של יום טוב שני ואומרים קדושת כתר האם יכול לומר עמהם קדושת כתר או שצריך לומר קדושה של חול יעוי’ ברמ”א סי’ קט ס”ב ובמשנ”ב שם סקי”ז, דמבואר שם לגבי אם היחיד בשמונ”ע של שחרית שיכול לומר עם הש”ץ קדושת כתר כשמתפלל שמונ”ע של שחרית עם הש”ץ שמתפלל מוסף, וכ”ש לענייננו שאין היחיד באמצע תפילה שאין בה כתר שהיה צד באופן של הרמ”א לומר שהיא מונעת אותו מלומר כתר, אבל כאן אין צד כזה […]...
- האם מועיל לכוון בקידוש ליל סוכות שאינו מקיים מצוות לישב בסוכה עד שמברך לישב (כדי להרויח לקדש בישיבה וגם להרויח השיטות שיש לעמוד קודם הישיבה בסוכה) (מכתב) לענין התנאי שחידשתם, שיכוון שאינו יוצא מצוות סוכה עד לפני שבא לברך לישב בסוכה, ובזה ירוויח שיוכל לישב בברכות ראשונות של קידוש (כדעת הגר”א), יש לציין שמצאתי כתוב כעי”ז בשם מהר”ש מנוישטט (דאיהו חד מקמאי ממייסדי מנהגי ק”ק אשכנז המובאים בפוסקים כידוע) ונקט לכוון שלא לצאת במצוות סוכה עד אחר ברכת לישב עי’ להלן. […]...
- האם מותר להתפלל בסמיכות לטיטול שיש בו צואה אך יש ריח מורגש רק מקרוב ממש אם יש צואה שריחה נודף ודאי יש להחמיר ד”א ממקום שכלה הריח. ואם אין ידוע אם יש שם צואה או לא יש להקל בזה, וכ”ש בטיטול חדש שאין בו צואה בוודאות שאין צריך להחמיר בו כלל (וכתבתי בזה בתשובה אחרת). אבל אם יש סיבה להסתפק שמא יש צואה ראוי לבדוק ולברר הדבר כשאפשר לברר. ואם […]...
- האם דברי הרמ”א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ”א וסוברים שבאב התובע את בנו ג”כ הולכים לב”ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
- האם יכול לענות קדושה דסדרא כאשר אינו אוחז שם וא”כ האם צריך לומר כל הפסוק לכאורה היה צריך לומר עם הציבור אם נמצא איתם ועוסקים בקדושה דסדרא, אולם לא נהגו לענות, אבל לדידן שאינו דין של אמירה בציבור נראה שאינו מצד דבר שבקדושה אלא מצד דרך ארץ שלא יפרוש מן הציבור. לענין אמירת הפסוק עדיף וראוי לומר כל הפסוק. מקורות: השעה”צ סי’ קלב סק”ג הביא מהמג”א דאם בא קודם התפילה […]...
- צואה במקומה בלי ממשות אלא גון בלבד האם חשיב משהו או לא מהמבואר בסוגיות שבשבת א”א להכניס יותר מג’ אבנים בלא היתר להכניס יותר מזה, כמדומה שאין לך ראיה גדולה מזו שרק ממשות צואה אוסרת, שהרי באבנים אין שייך לנקות שומנים כליל ולכלוך בלא ממשות אלא רק ממשות בלבד וכ”ש ג’ אבנים בין אם נפרש מקורזלות חדודות ובין אם עגולות, ומה שנזכר בפוסקים ענין ליתן מים בגמ’ […]...