בשו”ע סי’ תרכז הובאו ב’ דינים לגבי שינה תחת גג בפנים הסוכה, דלגבי כילה בסעי’ ב’ הדין הוא שמותר לישן תחתיה גם אם יש לה גג ביושר אם אינה גבוהה י’ טפחים מותר לישון תחתיה ולגבי קינוף שם בסעי’ ג’ הדין הוא שגם בפחות מי’ טפחים כשרה, והטעם משום שקינופות קבועים.
ויש להסתפק האם יש לדמות מיטת קומותיים לקינוף שהוא קבוע או לכילה שאינה קבועה.
והיה מקום לטעון דבמיטת קומותיים נחשב קבוע מכיון ששני המיטות מחוברות זה לזה, [ולפעמים ‘קבוע’ הכונה מחובר אולם כאן אינו הכונה מחובר אלא קבוע כפשוטו שהוא דבר רגיל והווה תמיד, כן מוכח מלשון הגמ’ סוכה יא ע”ב ‘לגבי קינופות לא קביעי לגבי כילה קביעי’ עי”ש].
אולם חזי’ בדין הישן תחת המיטה שלא יצא ידי חובתו רק אם המיטה גבוהה עשרה (סי’ תרכז ס”א), ומבואר מזה לכאו’ דגם שהמיטה היא דבר קבוע ולא ארעי כמו כילה, אעפ”כ אין בזה חשיבות של קביעות.
והטעם מבואר במשנ”ב שם סק”ח בשם הר”ן והריטב”א דאף על גב דמטה ג”כ קבוע מ”מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה לכך לא חשיבה אהל להפסיק אם אינה גבוהה עשרה.
ולפ”ז גם במיטת קומותיים הדין הוא שכיון שהמיטה העליונה לא נעשית לתחתיה הישן במיטה התחתונה יצא ידי חובתו.
וכ”כ בשבט הלוי שמותר לכתחילה לישן במיטה התחתונה, ובשה”ל ח”ז סי’ לו כ’ דשינה תחת מיטה שאין גבוהה י’ הוא לכתחילה וכ”כ באשרי האיש פכ”ה ס”כ [באשרי האיש הנידון לגבי הישן תחת מיטה רגילה].
אולם בחוט שני סוכות פ”ג סק”א כתב דבמיטה שנעשית להדיא לתחתיה יש להסתפק בזה.
ומ”מ אפשר דלמעשה יהיה מותר מהטעמים דלהלן:
הא’ דהמעיין היטב בדברי החוט שני שם ימצא דעיקר הנידון במיטה שסידר שישנו גם תחתיה ואדרבה תחת שולחן כתב שם שמותר אם אינה גבוהה י’, [ובאמת שאינו מצוי כ”כ שירצה לישון דוקא תחת מיטה אבל הנידון שם שסידר את הסוכה באופן שהקצה מקום לשינה תחת המיטה ויש שם קצת משמעות דניחא ליה שיהיה מסודר באופן כזה, האחד שכתב שם “מיטה שמיועדת לישון מעליה וכו’ ולסוכות סידר שיוכלו לישון גם תחת המיטה” ומשמע דמייריש סידר לצורך תחתיה ג”כ את המיטה, ועוד כתב שם “ומניחה בסוכה על מנת שישן אחד מעליה כדרכה ואחד מתחתיה” ומשמע דגם לצורך השלתחתיה הניחה בסוכה, ועוד כתב שם “דכיון שהניח במכוון שיהא ישן תחתיה הוי כצריך לאויר שתחתיה דחמיר יותר” ומשמע דלצורך זה הניחה, ועוד כתב שם “וזה אין לומר דכיון דבדרך כלל המטה לא נעשית לאויר שתחתיה לא איכפת לן במציאות כזו שצריך את האויר תחתיה” ומשמע דלהדיא השימוש עכשיו במיטה הוא שלא לצורך כל השנה שאין המיטה משמשת עצמה משמשת למה שתחתיה, ומ”מ באמת סברא זו צריכה ביאור, דהרי סו”ס לא ניחא ליה שיש מיטה מעליו, ואולי החשש הוא דמ”מ יש לו קצת ניחותא במה שמסודר באופן כזה, ועדיין צ”ב דלא ביאר להדיא שזה כוונתו שם, וגם צ”ע דבמתני’ רפ”ב נזכר שטבי ישן תחת המיטה כדי שיהיה מקום לאחרים אף שתיחם את מקומו תחת המיטה לא מיגרע אלא מחמת שהי’ גבוה י’ וגם ר’ יהודה שהיה ישן בצעירותו תחת המיטה כדי שיהיה מקום לזקנים עשה כן לתחם מקומו ואעפ”כ לא פליגי עליה רבנן אלא בדגבוהה עשרה], ולכאו’ בסתם מיטת קומותיים הדבר מסתבר שעדיף למי שישן למטה לישון במיטה פרטית ובאופן שאין צריך מיטה לעוד אדם אין כלל רגילות לקבוע מיטת קומותיים ובזמנינו אפי’ לא גג גרידא למיטה וגם לא בסוכה [אם כי עדיין יש לדון דשמא לפי הסברא דניחא ליה לתחם את מקומו עי”ז שמא ה”ה במיטת קומותיים, אולם גם לפי סברא זו במיטת קומותיים יש לטעון דכבר מקומו מתוחם במיטה שתחתיה והמיטה שלמעלה אינה מעלה ולא מורדת].
הב’ דבשבט הלוי פשיטא ליה ובחוט שני מספקא ליה ובכה”ג מצינו כעי”ז בפוסקים דהיכא דמר פשיטא ליה ומר מספקא ליה יש לזה משקל, ובשד”ח מערכת ה’ אות קיג האריך בזה דבכל כה”ג אין ספק מוציא מידי ודאי ונקטי’ כמאן דפשיטא ליה.
הג’ דמסברא נראה דהתנאי הראשון בקביעות הוא שהאוהל יהיה קבוע אבל אם אין האוהל למטרת אוהל חסר כאן בקביעות של אוהל וכמ”ש הפוסקים דמטעם זה מיטה לא חשיב קבוע.
הד’ דמלבד כל הנ”ל יש לצרף בזה גם דעת הרמב”ם דאפי’ בקינוף אם אין גבוהה י’ מותר לישון תחתיה אפי’ יש לה גג ביושר וכ”כ להדיא בפהמ”ש להרמב”ם בפ”ק דסוכה ועי”ש בתי”ט שכן דעת הרי”ף וזו הדעה האחרונה בשו”ע סעי’ ג’ דיש אומרים שמותר בנקליטין (שאין להם גג) אפי’ בגבוהה עשרה, דה”ה ס”ל להרמב”ם גם בקינוף להתיר אפי’ בגבוהה עשרה [כמו שכתב הרמב”ם להדיא] אע”פ שלא הובא פרט זה בשו”ע, ועי’ בבה”ל דמה שנזכר בשו”ע אין מוסכם שכך סובר הרי”ף, אף שיש שלמדו כן בעת הרי”ף, אבל עכ”פ בניד”ד מפורש ברמב”ם להתיר וכן יש שלמדו בדעת הרי”ף, וממילא ה”ה תחת המיטה דלשיטתם לא נאמר כלל דין דבגג קבוע אסור באין גבוהה י’.
ולענין איך למדוד הי’ טפחים במיטת קומותיים הנה במשנ”ב סק”ה כתב לגבי כילה דמדדי’ י’ טפחים מארעא והטעם מבואר בשעה”צ לקמן סקי”א כיון שאינו מחובר למיטה וכן מבואר בביכורי יעקב, ולגבי קינוף ונקליטין שהם קבועין במיטה מבואר במשנ”ב להלן דמהמיטה מדדינן [היכא דשייך למדוד] ומבואר מזה דמה שמחובר מודדים מהיכן שמחובר ולכן במיטת קומותיים המדידה מהמיטה התחתונה.
ולכן במיטת קומותיים מותר לישן במיטה התחתונה אם אין ממנה עד המיטה העליונה י’ טפחים.
אולם אחרי שכתבתי כל הנ”ל ראיתי במשנה אחרונה סי’ תרכז שהביא כמה דעות בזה, דדעת הגרשז”א והגרש”ו כמו שנתבאר כנ”ל, אבל הביא שם עוד כמה דעות בזה [הביא שם בשם הגריש”א למדוד הי’ טפחים מהקרקע כדין כילה וצ”ב לאור הנ”ל דתליא אם קבוע בקרקע או ע”ג המיטה, ואולי טעם הגרי”ש למדוד מהקרקע כיון שמ”מ עמודי המיטה העליונה נוגעים בקרקע ורק מחוברים למיטה התחתונה ואין עומדים עליה, ואם נימא כן נמצא בזה חומרא גם בקינוף דאם העמודים נמשכין עד הקרקע יש להחמיר וצל”ע בפוסקים בזה, ועוד הביא שם בשם הגרח”ק והאול”צ ועוד להחמיר בזה, ובדוחק י”ל דאולי ס”ל דכיון שהמיטה קבועה וישנין תחתיה אע”פ שלא נעשית לתחתיה חשיב כקינוף, ודינא דמיטה מיירי במיטה שאין רגילין לישן תחתיה שבזה כתב המשנ”ב בשם הראשונים דאינה בכלל דין קינוף, אבל אם יש רגילות לישן תחתיה אע”פ שאינו צריך למיטה חוזר דינה כדין קינוף, ועדיין צריך ביאור בפרט דבמקור הדברים בר”ן י ע”א מדה”ר מבואר להדיא דתליא בעשויה לגבה או לא וז”ל הנ”מ בקנופות הואיל ולתוכן עשויות אבל מטה דלגבה עשויה אי גבוהה עשרה חשובה אהל ואי לא לא ע”כ], ולכך בדאורייתא טוב לחשוש להמחמירים והמקל יש לו על מה לסמוך לכתחילה כמו שנתבאר.
לתשובה זו פורסמו 6 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי?
האם צריך למדוד עשרה טפחים מהקרקע או מהמיטה התחתונה?
מה הדין אם המיטה העליונה נוגעת בקרקע?
האם יש דרך לדעת אם המיטה התחתונה מיועדת לשינה תחתיה?
האם מותר לישון תחת מיטה מעל כילה?
האם רגילות לשינה תחת המיטה משפיעה על הדין?
האם יש להסתפק בלכתחילה או לחושש להמחמירים?
האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי?
האם צריך למדוד את גובה המיטה מהקרקע או מהמיטה התחתונה?
האם מותר לישון תחת מיטת קומותיים אם הגובה קטן מעשרה טפחים?
האם רגילות לישון תחת מיטה משפיעה על הדין?
האם יש שיטות שונות לגבי מדידת הגובה במיטה?
האם יש חשיבות לכוונת המניח את המיטה?
האם ניתן להקל במקרה של שימוש לא שגרתי במיטה?
מהו הדין אם המיטה העליונה מחוברת לעמודים שנוגעים בקרקע?
האם מותר לישון תחת מיטת קומותיים אם המיטה העליונה לא מיועדת לשינה תחתיה?
מה דעת הפוסקים לגבי שיטות שונות למדידה?
האם ניתן להסתמך על דעה מקילה בדינים פוסקים שונים?
האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי?
האם המיטה העליונה משפיעה על הדין של השינה במיטה התחתונה?
איך מודדים את עשרה טפחים במיטת קומותיים?
האם יש רגילות לשינה תחת מיטה, ואיך זה משפיע?
האם מיטת קומותיים נחשבת לכילה או לקינוף?
האם יש מקרים שמותר לישון תחת מיטה, גם אם היא גבוהה מעשרה טפחים?
האם דעת הרמב”ם רלוונטית לדיון במיטת קומותיים?
האם יש לנהוג בזה בקפדנות ולחושש?
האם מותר לכתחילה לישון תחת מיטה?
האם אפשר לישון תחת מיטת קומותיים בסוכה אם המיטה העליונה גבוהה מעל 10 טפחים מהקרקע?
האם המיטה התחתונה נחשבת לקבועה כמו קינוף או לארעית כמו כילה?
האם דיני המיטה הקבועה חלים גם על מיטת קומותיים?
אם המיטה העליונה אינה נועדה לשימוש תחתיה האם הדין שונה?
האם אופן הסידור של הסוכה משפיע על הדין?
מהו גובה המיטה שמעל המיטה התחתונה של הקומותיים שאם יעלה על עשרה טפחים לא יאפשר שינה תחתיה?
מהו קריטריון להחלטה האם צריכה המיטה להיחשב נורמטיבית נכון לכלל המיטות או שצריך להבחין במיטת הקומותיים?
האם יש מקרים שמותר לישן תחת מיטה גבוהה מעל 10 טפחים?
מה דין אם אינה גבוהה י’ טפחים אולם אינה מותאמת לשינה תחתיה?
איך מבדילים בין עבודה אסורה לעבודה מותרת בשבת אם היא דורשת מאמץ פיזי דומה?
האם מותר להשתמש במכשיר חשמלי שפועל מכוח אנרגיה סולארית בשבת?
האם מותר להשתמש בטכנולוגיות שונות כדי להקל על עבודה בשבת, במידה והם מסייעים לביצוע מלאכה אסורה?
האם מותר להביא אדם זר להתארח בבית בשבת אם הוא צריך לעזוב את הבית במשך זמן קצר?
היכן נחשב גבול המקום של אדם בשבת, אם הוא מחזיק סדר זמירות ומנגינות יחד עם חברים?
האם מותר לבשל אוכל בשבת על ידי שימוש במקרר עתידני שמווסת את טמפרטורת האוכל?
האם יש הבדל בין גז לחשמל לביצוע מלאכה בשבת?
האם מותר לקנות מוצר עתידי שנועד לחסוך את זמן הכנת האוכל בשבת?
האם מותר לנעול דלת בית עם מנגנון חשמלי בשבת, אם אין חשמל קבוע במקום?
האם מותר להשתמש במוצר שיוצר רוטציה סיבובית כדי להקל על משימות בית בשבת?
האם מותר לנקות אזורים רחוקים בבית בשבת באמצעות צמד מכשירים חשמליים המיועדים לכך?