מוקפת חומה

פשיטא שהתנאי הראשון לטומאת נגע הוא שנגע יהיה טמא בתנאי נגע, דלא לחינם נאמרו דיני נגעים, וכיון שנתק שנעשה על ידי תספורת אינו מטמא לא מועיל שהכהן יטמא אותו, וכ"כ גם בפירוש הרא"ם עה"ת שכהן אינו יכול לומר טמא על נגע טהור והוא דבר פשוט שאפי' אם הכהן התברר שטעה בשוגג אין כאן טומאה כלל וכמבואר ברמב"ם פ"ט מהל' טומאת צרעת ה"ג כהן שטימא את הטהור לא עשה כלום והוא תוספתא נגעים פ"א הי"ב ותו"כ ס"פ תזריע ספ"ט כמ"ש הכס"מ שם.

ולגוף מה שכתבתי שתספורת וגילוח אינו נתק, יעוי' בלשון הרמב"ם רפ"ח מהל' טומאת צרעת נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וכו', ובאמת הוא מפורש בתורה שגילוח אינו נתק כדכתיב והתגלח ואת הנתק לא יגלח, ואם גילוח היה נתק פשיטא שלא יגלח הנתק דהרי יהיה בזה פשיון, וגם הלשון גילוח דעד השתא קרי ליה נתק מבואר דגילוח אינו נתק ואין בו דיני נתק דנתק הוא כמשמעו שהשיער התנתק, וכדאמרי' בספ"ק דחגיגה דכי מספקא לך מילתא בנגעים עיין בקראי, ועוד דאם מגלח כל ראשו חוץ מסביבות הנתק א"ט נטמא בקרחת וגבחת, וגם להסוברים שמגלח רק אמצע ראשו הרי יש כאן עוד נתק (ועי' חזו"א סי' ז סקט"ו), ועוד דכל נזיר ומצורע שמגלח יטמאם הכהן מדין קרחת וגבחת, הלכך זה פשיטא שגילוח אינו נתק.

ולגוף דין המצורע שצריך לפרוש מעיר מוקפת חומה הרחבתי בזה בתשובה אחרת, וע"ע ברכות ה ע"ב.

קרא פחות

הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה.

השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא.

דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, מצד שני לענין על הניסים לא מצינו מי שהחזיק כאן העיר דפה לענין ספק גמור לומר על הניסים בב' הימים אע"פ שנזכר בפוסקים שבמקום ספק אומרים בב' הימים, ואין צריך לומר דלענין קריאת התורה מעולם לא עלתה על דעת אדם לקרוא ויבוא עמלק ביום ט"ו, הלכך נחזי אנן האם יש כאן ספק או אין כאן ספק.

והנה בשנים האחרונות עוררו גדולי הרבנים [הערות הגריש"א בספ"ב דקידושין וכן העיר במאמרו של הגרב"ד דיסקין בעיון הפרשה] מצד שיפו לענין שילוח ציפורי מצורע משמע שהיא עיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון.

ובאמת שיש סברא לומר שאם יפו היא עיר ודאי מוקפת חומה ממילא כל הנידון הוא שונה שכן רוב שאר הטענות כנגד הם קלושות שכן כמעט כל אזורי היישובים כאן במרכז גוש דן הם כעיר אחת מחמת רצף הבתים, וכמעט שאי אפשר כמעט שלא להחשיב את בני ברק כסמוך ונראה לתל אביב יפו (שכיום הם עיר אחת), וממילא יש כאן לכל הפחות ספק גמור של ט"ו, אבל אם יפו היא עיר מסופקת ממילא הטענות לפטור לגמרי מקיום מצוות היום בט"ו הם חזקות יותר (שאז נכנסים גם לנידון סמך ונראה לעיר מסופקת, ומחלוקתם של הביאור הלכה בשם הברכ"י והחזו"א, (אף שיש שטענו שברצף בתים מודים, שכן הובא בשם הגרנ"ק, מ"מ יש שחלקו על זה, ויש שטענו שלא נחשב שיש רצף בתים והדברים נפתחים לדיון מחדש), וגם לנידון של יציאה ידי חובה בי"ד בעיר מסופקת לפי הרבה פוסקים כמובא בב"י ובמשנ"ב בשם הגר"א בשם הר"ן בשם הגאונים).

והנה בגוף דברי הגמ' בקידושין שם אי' לגבי ציפורי מצורע שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים וכו' אלא יעמוד בעיר ויזרקנה מחוץ לחומה וכו', ולא נזכר שם להדיא ענין דבעינן ששילוח הציפורים יהיה מעיר מוקפת חומה ובודאי שלא נזכר שם שיפו היא עיר מוקפת חומה.

ואפי' אם נימא שיש דין הנלמד מעלמא שצריך שילוח הציפורים להיות מעיר מוקפת חומה, אבל עדיין הלשון שם אינו ש"לא יעמוד ביפו ויזרקנה לים אלא יזרקנה לחוץ לעיר", שהיינו מדייקים מזה שיפו כשר לשילוח ציפורי מצורע, אלא הלשון שם הוא "שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים ולא יעמוד בגבת ויזרקנה למדבר אלא יעמוד בעיר ויזרקנה חוץ לעיר" וכו', ומנא לן שלשון זו לא באה גם ללמד על כל הענין (עכ"פ לפי הצד שאליבא דהלכתא צריך ששילוח הציפורים יהיה מעיר מוקפת חומה) שאת כל השילוח יעשה מעיר גמורה שיש לה חומה ויש סמוך לחומתה מקום שהוא מחוץ לחומה ואז יוכל לשלח מחוץ לחומת העיר ולא מעיר כמו יפו שאין לה חומה אלא רק ים ולא כמו גבת שאין לה חומה אלא רק מדבר (ולהלן אכתוב ליישב הקושיא בזה קצת דאפשר דמ"מ הפשטות היא כמ"ש הגרי"ש).

וכמו כן יש להקשות דגם לענין הר"ש בפ"ק דכלים מ"ז שציין לדבריו שם בהערות הגרי"ש, עיינתי בדבריו שם ולא מצאתי שנזכר בדברי הר"ש שם על שילוח ציפרים כלל שצריך להיות עיר מוקפת חומה אלא רק על שילוח מצורע שצריך להיות מעיר מוקפת חומה, וגם הר"ש בסוף נגעים שהביא את דברי הגמ' בקידושין שם על שילוח ציפורים ואת דברי התו"כ השייכים לזה אבל לא נזכר בדבריו שם יותר מדברי הגמ' שם לענין דין שילוח ציפרים שיהיה צריך מעיר מוקפת חומה.

והנה מה שציין שם בהערות הגרי"ש לדברי הקרבן אהרן (וכן המשך חכמה) שסובר שאין שילוח ציפורי מצורע אלא מעיר מוקפת חומה, אבל כבר הביא שהמל"מ חולק על דבריו ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא, בפרט שהוא דין מחודש שהשילוח הוא מעיר מוקפת חומה שלא נזכר בגמ' להדיא, וגם הקרבן אהרן יל"ע אם אמר דבריו להלכה למעשה שכן לא כתב דבריו באופן שהיה בזה נפק"מ להלכה למעשה ואין למדין הלכה אלא מפי הלכה למעשה, ועוד דלפי מה שכתבתי לעיל גם אם נסבור כן אבל עדיין יש לעיין אם יש לזה מקור מדברי הגמ' שם שיפו היתה מוקפת חומה וכנ"ל.

ומה שציין הגריש"א שם לדברי התוס' בקידושין שם, יש להעיר ראשית כל דהתוס' שם כתבו רק דשמא וכו', והוא לשון שהתוס' עצמם נסתפקו בדבריהם, ועוד דהתוס' שם מיירו רק לפי דעת רש"י ולא משמע מדבריהם שהכריעו וקיבלו את דבריו בוודאות, ועוד דהתוס' באו לפרש רק מסקנת דברי הברייתא אלא עומד בעיר וכו', ומנ"ל שבכוונתם שגם רישא דברייתא על יפו ועל גבת מה שהברייתא באה לשלול ג"כ מתפרשת באופן זה שהם ערים מוקפות חומה מימות יב"נ או מוקפת חומה כלל וכמו שהערתי לעיל, וגם דדברי התוס' שוב לא נאמרו באופן הנוגע להלכה לענין קריאת המגילה וכנ"ל.

אולם גם על זה גופא יש להעיר דהרי כל הוכחה זו מיוסדת רק אם התוס' סבירא להו ששילוח מצורע הוא מעיר המוקפת חומה מימות יב"נ, אבל זה גופא מנ"ל שהתוס' בקידושין סבירא להו לענין דין זה כהר"ש בכלים שם, דשמא התוס' סברי דשילוח מצורע הוא מכל עיר בא"י או עכ"פ מכל עיר מוקפת חומה (כמסקנת דברי הגמ' שם דבעי' שילוח הציפורים מעיר מוקפת חומה עכשיו), וא"כ שמא התוס' לא סברי כהר"ש דשילוח מצורע מעיר מוקפת חומה והר"ש לא סבר כדברי התוס' דשילוח ציפורים הוא ממקום שמצורע משתלח, ואפי' תימא דהתוס' סברי בזה כהר"ש שם, שמא הוקשה להתוס' דאורחא דמילתא הוא שאם משלח מעיר מוקפת חומה אורחא דמילתא דהיא מוקפת חומה מימות יב"נ (כעין סברת מנהג העולם בב"י עי"ש), ממילא הקשו איך יכל המצורע להיכנס לשם, אבל אה"נ אם יטרח ימצא עיר מוקפת חומה שלא היתה מוקפת חומה מימות יב"נ, ועוד בדורו של יהושע גופא שלא היה עיר מוקפת חומה אלא מוקפת חומה מימות יב"נ יהיה באמת ק' קושיית התוס' איך שלחו ציפורי מצורע.

ממילא סו"ס אין כאן הוכחה ברורה שהתוס' סבירא להו ששילוח ציפורי מצורע הוא רק מעיר מוקפת חומה מימות יב"נ.

ומ"מ הפשטות בתוס' דבעי' שילוח מעיר מוקפת חומה שהרי התוס' השוו דין זה לדין שילוח מצורע שהקשו איך המצורע ייכנס לעיר, והרי שילוח מצורע הוא מעיר מוקפת חומה מימות יב"נ כמבואר בר"ש כלים שם.

ואמנם הר"ש בכלים שם כתב כן מדנפשיה לענין שילוח מצורע אבל הביא הר"ש מהתו"כ לגבי שילוח אבנים המנוגעות מחוץ לערים המוקפות חומה, ודין טומאת האבנים שוה לטומאת מצורע בהרבה מקומות, ומסתמא שילוחן שווה כמ"ש הר"ש ומסתמא לא יחלקו על זה התוס', אבל אכתי יל"ע מנ"ל שהקידוש לערים אלו נעשה רק בימות יב"נ, והיה מקום לומר דאמנם הר"ש עצמו סובר כן אבל מהתו"כ אין הכרח לזה דנימא שהתוס' בקידושין סוברים כן, ומיהו יש לומר דסתם הלשון מוקפות חומה בכל מקום הכונה מימות יהושע, ומאחר שנקטו בתו"כ הלשון מוקפות חומה ונקט הר"ש דהיינו מימות יב"נ מסתמא לא נימא דהתוס' בקידושין יחלקו על זה.

ועוד יש להעיר דהרי דברי התוס' בקידושין שם נאמרו ליישב דברי רש"י והרי התוס' הרא"ש בקידושין שם חלקו על דברי רש"י וכן דייקו שם המהרש"ל והמהרש"א מדברי הפסקי תוס' (וכידוע שהתוס' בקידושין שלנו אינם התוס' הרגילין בהרבה מהמסכתות הגדולות שהם תוס' הר"א מטוך המיוסדין על הר"ש משנץ בעל פי' הר"ש על המשניות, אלא תוס' דקידושין הנדפסין הם תוס' איוורא, ואילו תוס' הרא"ש והפסקי תוס' יותר מיוסדין על תוס' הר"ש, ואכמ"ל, ועי' שה"ג ערך תוספות), שמדברי כולם אין דין לשלח את ציפורי המצורע מתוך העיר דוקא, ועכשיו יובן ג"כ למה דברי התוס' שלנו בקידושין שם נאמרו רק בלשון שמא ורק כיישוב על שי' רש"י, ממילא איך שייך לומר בבירור מציאות דהמציאות ביפו בזה היא בודאי כפרש"י ודלא כשאר הראשונים דלדבריהם עדיין אין ראי' לזה מסוגיין.

[ויעוי' במשנה למלך פי"א מהל' טומאת צרעת ה"א שכבר דייק כן מדברי התו"כ, אלא שכ' שם שהברייתא בקידושין אינה סוברת כן וכ' לבאר כן גם בברייתא בתו"כ שלא תסתור לברייתא בקידושין, ונראה שעיקר שיטתו שאינו סובר להלכה כפשטות הברייתא בתו"כ].

ומ"מ יתכן לפרש גם בגמ' ש"עיר" דסיפא דנקט שיעמוד בעיר וישלח חוץ לעיר קאי על "עיר" כעין עיר דרישא שהוא יפו וגבת, דאל"כ אלא אם תאמר ששילוח ציפורי מצורע מכל מקום ולא דוקא מעיר א"כ הו"ל למימר בקצרה שלא ויזרקנה לים או למדבר, ולמה נקטו שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים ולא יעמוד בגבת ויזרקנה למדבר, וממה שנקטו שמות ערים, משמע שמחזרים לומר שמות ערים דוקא, דע"ז אמרי' שלא יעמוד בעיר ויזרקנה לים או למדבר אלא יעמוד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה, וכיון שבסיפא מיירי בסתם עיר נקט הלשון עיר אבל ברישא דמיירי בערים המיוחדות כגון יפו שיש לה ים וגבת שיש לה מדבר לכך נקט שמותיהם.

וגם יש להעיר דבגמ' במגילה ה ע"ב מבואר שלענין בתי ערי חומה מועיל חומת ים מה שאין מועיל במגילה אלא רק בתורת ספק, ומסברא דין שילוח מצורע דמיא לבתי ערי חומה בזה, וכן שילוח ציפורי מצורע לפי הצד שצריך שילוח מעיר מוקפת חומה, ומסברא יש לומר מלשון הגמ' שם שיפו היתה סמוכה לגמרי לים כדאמרי' שם שלא יעמוד ביפו ויזרקנה לים וכו' אלא חוץ לחומה, משמע שעד עכשיו מה דמיירינן ברישא שעומד ביפו ומזרקה לים באופן זה אינו מזרקה חוץ לחומה, א"כ יפו קצה גבולה היא ימה וכשמזרקה חוץ לעיר הוא מזרקה לים, [רק דמ"מ לדינא צריך שלא יהיה ים מעבר לחומה גם אם יש חומה].

(אולם במל"מ שם יתכן שלא הבין כדברינו לענין יפו, אע"פ שלא קאי להדיא שם על יפו, עי"ש).

ומה שבירושלמי בריש מגילה אי' שכל העיירות המנויות בספר יהושע היו מוקפות חומה, כבר הערתי בכמה מקומות דגמ' שלנו בודאי שאינו סובר כן, וגם בניד"ד יש ליישב דהכונה מוקפת חומה גם באופן שימה חומתה.

נמצא דלאחר העיון והבירור לכאורה עדיין אין ראיה ברורה ומספקת להלכה שיפו היתה עיר מוקפת חומה גמורה מימות יב"נ, אם משום דעדיין לא נתברר שהתוס' בקידושין סוברים כהר"ש לענין הגדרת עיר מוקפת חומה בשילוח מצורע, ואם משום שרבו החולקים על שי' רש"י בקידושין שם שהתוס' שם מיירי לפי דבריו, ואם משום שיפו היא עיר שאולי ימה חומתה.

קרא פחות

לכבוד הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך

ראוי לחשוש לשמוע מגילה גם בט"ו מספק בלא ברכה, ומ"מ מכיון שיש כאן ספק אחד או יותר לכן המקיל בזה אין למחות בידו.

מקורות:
הנה כמה אחרונים הזכירו לחשוש לשי' הירושלמי [ריש מגילה] שכל הערים המנויות בא"י בספר יהושע היו מוקפות חומה (אע"ג דמסתימת הבבלי משמע דלא ס"ל הכי כמו שכתבתי בתשובתי על ערי הלוים), וממילא גם עזה בכלל דבר זה, וכ"כ בתיקון יששכר [מתקופת הב"י פרק שנים פשוטות דף כג ע"א] שכך היה המנהג להחזיק את העיר עזה כספק מוקפת חומה, וכ"כ מהר"ש אלישר מדייני הספרדים מהיישוב הישן שהי' גר בעזה בשו"ת שמחה לאיש סי' ה, וכ"כ הגרי"מ טיקוצ'ינסקי בלוח ארץ ישראל (בחלק מהשנים הי' עזה בסוגריים ולאחר מכן הכניס בלא סוגריים), וכן כתב בשו"ת אול"צ ח"ד פנ"ה תשובה ו' בהערה שעזה היא מהערים המסופקות.

וכן העירו שיש משמעות שעזה היתה מוקפת חומה מאחר ונזכר ביהושע על "עזה" "חציריה" דהיינו פרוזותיה שסביבותיה, ומפרש שא"כ עזה עצמה היתה מוקפת חומה, וצל"ע בזה.

ויש לציין עוד דבמקראות משמע שבימי שמשון היתה העיר עזה מוקפת חומה, וזה לחוד יש לו כח לעשות ספק לפי דעות האחרונים [מנהג העולם בב"י סי' תרפח] שעיר המוקפת חומה האידנא יש בה ספק וגם אם לא נהוג האידנא כדבריהם לענין מוקפת חומה בזמנינו כיון שודאי אינה אותה חומה [ובאמת הוא תמוה מאוד לתן שם של חזקה על סמך חומה שודאי אינה מזמן יב"ן ושמא החזקה היא שודאי חומה זו נבנתה מחמת שהיה כאן חומה קודם לכן ודיורים המצריכים חומה ולכן בנו אחר כך חומה זו ועדיין הוא דוחק גדול], אבל עכ"פ כשמצינו חומה שהיתה בימי שמשון ודאי יש מקום לומר שיש כאן חזקה שהחומה היתה ג"כ קודם מזמן יב"נ.

אולם יש מן המחברים [באהלה של תורה ח"ב] שהעיר דלכאורה יש לצרף כאן כמה ספק ספיקא לקולא, דמלבד הספק האם עזה היתה מוקפת חומה או לא (עי"ש שכ' בדוחק דאשכחן בטבריה שנמנתה ואעפ"כ מספק"ל במגילה ה ע"ב אם היתה מוקפת חומה או לא, וממילא יש דברים שנזכרו ביהושע שהיו מוקפות חומה אבל רק בהגדרת ספק לענין דיני קריאת המגילה, ולפי דברינו א"צ בהכרח לבוא לזה דהבבלי לכאורה לא סבר כדברי הירושלמי הנ"ל, והירושלמי אולי סבר שטבריא היתה מוקפת חומה, אבל מ"מ יש בזה עכ"פ להדעות שתפסו לחשוש להלכה לדברי הירושלמי), מלבד ספק זה יש עוד ספק האם עזה שלנו היא אותה העזה, ומלבד זה ספק האם עזה המקורי הוא כעת מקום של גוים ובפרט שהיאך נצרף את הרחוב שלנו [היינו כל אחד והרחוב שנמצא בו] עם עזה המקורית מדין סמוך ונראה כיון שיש כאן צירוף לעיר מסופקת דלא מהני כמ"ש הבה"ל בשם הברכ"י, והביא שם שאמנם בבה"ל סי' תרפח [לפי מה שביארו בהר צבי או"ח ח"ב סי' קלא] נקט שאע"פ שעיר מוקפת חומה מימות יב"נ שהיא חריבה אין קורין בה בט"ו אבל עיר מוקפת חומה מימות יב"נ והיא של גויים קורין בה בט"ו, אבל בניד"ד מחמת כמה ספקות אין צריך להחמיר בזה לקרות בט"ו, ועי"ש שכתב בכל דבריו.

[ולולי דברי ההר צבי היה מקום לפרש דברי הבה"ל בעוד אופן אחר מש"כ לענין עיר שחרבה, דרק באופן שהוא עצמו אינו במקום שקורין בט"ו אלא בכפר הסמוך אז אינו מצטרף עם המקום החרב, אבל יעוי' בירושלמי פ"ק דמגילה לענין כרך שחרב וכן בראשונים שהביאוהו, ולא נאריך בפרט זה כאן, כיון דבלאו הכי אינו הנידון כאן].

ואם נמחיש מחדש את הדברים ע"פ עיקרי רעיוני הדברים שנתבארו בדבריו, הוא שיש כאן ספק האם עזה הוא מוקפת חומה, ספק האם היא עזה שלנו, ספק האם האיש עומד עכשיו באותו המקום שהיה עזה שלנו, ספק האם אומרים סמוך ונראה לעיר שהיא רק ספק מוקפת חומה, ספק שמא השטח שהוא עזה המקורית מיושבים שם כעת רק גוים, ספק האם אומרים סמוך ונראה לשטח שאולי כרגע מיושבים שם רק גוים, ספק שמא אין דין מוקפת חומה במקום שאין י' בטלנים, ספק שמא יוצא ידי חובה בערים מסופקות בי"ד.

וממילא מאחר שיש כאן כמה ספקי ספקות הו"ל ספק ספקא ופטור.

ולענ"ד נראה לבאר הספקות בזה באופן אחר ממש"כ שם וכדלהלן:
דהנה עצם הענין שאין לצרף ספקות [דהיינו לצרף סמוך ונראה לחייב בט"ו מספק אם העיר הפרוזה סמוכה ונראית לעיר מסופקת] אמנם הוא חידוש שנתחדש באחרונים [ברכי יוסף בשם המשאת משה] והובא בדברי הבה"ל [סי' תרפח ד"ה או], אבל הוא מחודש ואין לו מקור בגמ' וגם החזו"א [סי' קנג סק"ג] לא נקט כן, וכ"ה בפאת השלחן [סי' ג סט"ו].

והנה גם אם נקבל חידוש זה, אבל הרי חידוש זה לא נאמר אלא על צירוף כפר הסמוך לעיר לקרוא ספק כמו בעיר, ולא על העיר המסופקת עצמה, וממילא יש מקום לומר שגם לא נאמר על עיר אחת שלמה שחלק ממנה ספק וחלק ממנה פרוזה, שנחלק בין השלמה לפרוזה ונאמר שהפרוזה היא עיר נפרדת מן השלמה לענין חידוש זה, ונאמר שהפרוזה אינה מצטרפת להחשב חלק מן העיר כלל כיון שהשלמה היא רק מסופקת, דעד כדי כך לא מצינו שנחלוק בזה, והבו דלא נוסיף עלה.

והנה כל ענין שעיר אינה יכולה להיחשב סמוך ונראה לעיר מסופקת הוא אומדן דעת בחשיבות של סמוך ונראה שדבר שאינו ודאי אין לעיר הסמוכה לו דין סמוך ונראה אבל כל מה שהוא חלק מן העיר ממש אפשר שא"צ לבוא לדיני סמוך ונראה כלל.

[וראיתי כעין זה במשנ"ב מהדורת דרשו סי' תרפח על סק"ט בשם הגרנ"ק דגם ברצף של בתים יש לומר דמודה הבה"ל בזה אפי' כשהם שני ערים ורק יש רצף בתים שמחבר ביניהם, ואמנם אינו מוסכם, אבל במקום שהוא עיר אחת יש לומר דלא חידשו בזה כלל שלא לצרפן].

ויעוי' גם בחזו"א מעשרות סי' טו דמשמע שכל מה שהוא עיר אחת א"צ לבוא לדין סמוך ונראה כלל (ונפק"מ לענין מקומות המרוחקין מיל מירושלים העתיקה שקורין בט"ו כיון שהם חלק מעיר אחת, וכמ"ש החזו"א סי' קנא וס' קנג סק"ב, וכהמנהג הרווח סביבות עיר העתיקה בירושלים, ודלא כלוח ארץ ישראל שלא כתב כן).

וממילא מסתבר לדינא שאם המנהג שנתקבל בא"י הוא לחשוש לדברי הירושלמי שכל הערים הנזכרות בספר יהושע היו מוקפות חומה ועכ"פ לחשוש לזה מספק [דרק על ערי חו"ל כ' הפוסקים שלא היתה מיושבת ואין לחשוש כמו שהביא המשנ"ב אבל בלאו הכי לא קבלו לנהוג כהמקילים בזה עכ"פ בערים שבא"י שיודעים שהיו מיושבות], לכן כל עזה באותו הספק.

ועיקרי הדברים שכתבתי באתי לומר בזה שלא כל ספק אפשר לצרפו לדינא אם אינו ספק המסתבר, דמכיון שהצד לא לצרף חלק מהעיר לחלקו האחר של האחר הוא דחוק מאוד ממילא לצרף ספק זה [בצירוף עם הספק שמא כל חלק מהעיר הוא לא עזה המקורית] הוא עוד יותר דחוק, וקשה לומר דבר כזה להלכה לקולא.

ובאמת עיקר הספק הוא כעין הספק בבני ברק שהיא סמוכה ונראית לתל אביב יפו, כיון שיפו שהיתה בזמן המקרא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כמ"ש הר"ש בנגעים ע"פ הגמ' ספ"ב דקידושין, ומכיון שחברו את תל אביב ליפו כעיר אחת [ועי' ארחות רבינו ח"ג עמ' לו מה שהובא בזה בשם החזו"א], ולכן מאחר שנתחבר עם יפו ממילא כל העיר תל אביב יפו היא עיר אחת שמוקפת חומה מימות יב"נ עכ"פ מספק, ובני ברק היא סמוכה ונראית אליהם.

והחזו"א ותלמידיו הדרו לקרוא בבני ברק גם בט"ו ושמעתי בשם הגרנ"ק שמאחר שכל האזור של בני ברק והסביבה מלא ביישובים מחוברים זל"ז לא מסתבר שכל השטח הזה היה ריק מיישובים בזמן יב"נ וממילא יש מקום גדול לחשוש מעיקר הדין לחייב בט"ו בזה.

ואמנם גם בבני ברק שהרבה לא נהגו לחשוש לחומרא זו מאחר שבני ברק נקראת עיר נפרדת מתל אביב יפו [ועי' יבמות טז ע"א ודוק], ויש גם טוענים שאינה מחוברת לתל אביב יפו מחמת כביש איילון [עי' להגר"ש דבליצקי], מ"מ בעיר אחת שלמה לומר שחציה אינה מצטרפת לחציה הוא דחוק ומחודש כאחד, וידוע שגדולי פוסקי זמנינו שאמרו שהטעם שרמות מצטרפת לירושלים אינה מחמת דיני סמוך ונראה שאינם נצרכים לכאן כלל אלא מחמת שרמות נקראת אותה העיר עם שאר ירושלים [אע"פ שאינו מוסכם לכו"ע], ומבואר בזה שדבר שהוא אותה העיר אין צריך לבוא לדיני סמוך ונראה וגם ההגבלה שנאמרה לענין סמוך ונראה לספק לא בהכרח נאמרה על אותה העיר.

ומה שהזכיר במאמר הנ"ל שיש כאן גם ספק שמא המקום המיושב על ידי גוים הוא עזה העתיקה, הנה הברכ"י סי' תרפח סק"ח הרי נקט בזה דלא כהמשאת משה אלא שמצטרף גם באופן זה וכן נקטו החזו"א סי' קנד סק"ג והליכות שלמה פורים פ"כ ס"י.

ומה שהזכיר שם שיש כאן ספק שאין כאן י' בטלנים, הנה הכרעת השו"ע שאין צד כזה, וגם המשנ"ב שהזכיר צד כזה הזכיר רק לחומרא ולא לקולא, והחזו"א סבר שהמחלק בי' בטלנים לענין מוקפת חומה יחידאה היא וגם לחומרא לא חיישי' לזה.

ומ"מ שא"א למחות בהמקילים בזה כיון שיש כמה דעות בראשונים שיוצאים בי"ד בערים המסופקות כדעת הירושלמי כמו שהובא בב"י, וכן יש דעת הגר"א בשם הגאונים להכריע כן להלכה שערים המסופקות מעיקר הדין יוצאין בהן בי"ד בלבד, והובא בשעה"צ סי' תרפח סק"ט (ואולם דברי הר"י אביוב שהובאו בב"י סי' תרפח לא שייכים לכאן לכאורה וגם הם מוקשים מאוד הדמיון לדיני אשם תלוי כמו שהשיג עליו הב"י שם, ויש לציין דגם דברי הגאונים גופא שהזכיר הגר"א יהיו נכונים להלכה לפי מה שהובאו בר"ן, אבל המפרשים האחרים שהביא המ"מ שמחלקין בין א"י לחו"ל לא שייכים לכאן).

וגם יש להמקילים לסמוך על זה מה שבאמת המנהג הרווח כהיום שלא חששו כלל לערים העתיקות ולא לממצאים עתיקים ורובא דעלמא בכל המקומות חוץ לירושלים קוראים בי"ד בלבד, וגם בצירוף הכל יש לצרף את אותם הצירופים שהזכיר שם.

וסיכום הדברים שעזה היתה עיר קדומה שלפי הירושלמי היתה מוקפת חומה וגם בלא סברת הירושלמי [אם הבבלי חולק על זה] יש סברא לומר דמאחר שבימי שמשון היתה מוקפת חומה ה"ה קודם לכן, ומכיון שיש סבירות שחלק מהעזה של היום בנוי על זה ולא מסתבר לומר שאין סמוך ונראה באופן שהכל אותו עיר והם מחוברים כעיר אחת, ונפסק שחסרון עשרה בטלנים אינו פוטר מקריאה בט"ו במוקפין, לכן מכיון שאין כאן כמה צירופי של ספקות מרווחים אלא צירוף של כמה דחוקים זה עם זה, לכן ראוי לחשוש לקרוא בט"ו גם כן בלא ברכה, אבל מאחר שיש כאן לפחות ספק אחד ומאחר שהמנהג הרווח לסמוך על הפוסקים שדי בספק אחד כדי לצאת ידי חובה בי"ד וגם בצירוף שיש כאן כמה דברים שאינם מוסכמים ומבוררים לגמרי, לכן אין למחות ביד המקילים בזה.

כ"ז כתבתי מקופיא ולמעשה צריך לעיין בזה עוד, מאחר שעניינים אלו כבר נחקרו טובא, ואין מן הראוי שאכניס ראשי בין ההרים הגבוהים.

קרא פחות