זכר ונקבה

נראה דכל מה שהזכירו הפוסקים המנהג ליקח ב' או ג' תרנגולים למעוברת (ראה משנ"ב סי' תרז סק"ג), הוא רק באופן שיש עדיין ספק אבל באופן שהוכר מה הוא העובר אם ההכרה באופן ודאי אין שום ענין בזה.

ולכן אם העובר זכר יש ליקח תרנגול ותרנגולת ואם העובר נקבה יש ליקח תרנגולת אחת לשתיהן לנוהגים במעוברת מסופקת לקחת ב' תרנגולים זכר ונקבה, ולנוהגים במעוברת ספק לקחת ג' תרנגולים כאן יקחו ב' תרגולות נקבות.

ויתכן עוד דכאן לכו"ע יקחו ב' תרנגולות נקבות, דגם הנוהגים במעוברת ספק ליקח רק ב' [זכר ונקבה] ולא ג' [זכר וב' נקבות] הוא משום שבסתם מעוברת יש ספק וגם שכבר הטרחנו להוסיף אחד בשביל העובר וכולי האי לא מטרחינן עוד בספקא במקום מנהגא כיון דגם לפי המנהג מעיקר הדין שייך לעשות בתרגולת נקבה אחת לשתי נשים גדולות (וממילא לא שייך כאן לדברי הר"ן בספק הסיבה בסד' כוסות ואכמ"ל, כיון שזכר יש לקחת בהכרח ונקבה יוצא מעיקר הדין בשל האם, וקיצרתי), אבל במקום שברור שהעובר נקבה אפשר דלכו"ע ראוי לקחת ב' תרנגולת נקבות אחת לאם ואחת לעובר, כמו בכל ב' נשים דלכתחילה לוקחין ב' תרנגולות, וה"ה כאן כשידוע שיש עובר נקיבה הרי האם עם העובר הן כב' גופין.

(אלא שאינו מוכרח דיש לומר שהם סוברים דעובר ירך אמו, ורק זכר לוקחים מחמת שהוא זכר, אבל זה צ"ע דבפשטות כשאומרים עובר ירך אמו יש לומר שכבר חשיב גוף אחד, ואז גם זכר לא יצטרכו, אבל אין בזה ראיה ברורה לעת עתה, ומצינו מקומות שאין אומרים לכל דבר ירך אמו, כמו שהעיר רע"א בתשו' לענין ביאת אדם).