במשנ”ב סי’ תקס סקי”ג הובאה דעת הב”ח דגם שירה בפה שלא על היין אסור ומבואר שם דאין דעתו מסכמת לכו”ע דלדעת השו”ע מותר לומר שירה בפה שלא על היין, אבל לענין שירה בכלי השו”ע שם ס”ג אסר לגמרי והרמ”א שם כתב דיש אומרים דוקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה עכ”ל, ומבואר מלשונו דגם האיסור כשעומד ושוכב בכלי שיר הוא אם רגיל בו.
וכן מבואר במשנ”ב שם סקי”ב דמה שסיים הרמ”א או בבית המשתה היינו משום דבבית המשתה יש חומרא שגם כשאינו רגיל אסור כיון שהוא על היין.
והוסיף שם עוד המשנ”ב בשם הפמ”ג דאלו שיושבין בסעודתן ובחוץ עומדים ומנגנים ובכל יום עושין כן הוא בודאי איסור גמור ומש”כ שבכל יום עושין כן היינו משום דבזה רגיל ואז יש איסור גם מצד מה שרגיל, והלשון דזהו ודאי איסור גמור אולי ר”ל דעל היין לבד בלא רגיל אינו ברור לאיסור דבגמ’ מבואר שאסור, ואדרבה ענין הרגילות אינו מוסכם דלהרמב”ם לא תליא ברגיל כמבואר בטור שם.
וכי תימא מצד מה שהביא בשעה”צ שם דיש מתירין כשיש שם גם אכילה ולכן כ’ המשנ”ב דכשרגיל הוא ודאי אסור, אין לתרץ כן, דהא לדעה זו רצה להתיר ג”כ כשרגילין בזה, ומ”מ במקור הפמ”ג לא נזכר להדיא דמיירי בסעודה של יין רק דהפמ”ג קאי על המג”א שכ’ דבסעודה אסור אפי’ מי שאינו רגיל וציין מקור דבריו טור ותוס’ וצל”ע דאדרבה רש”י הוא זה שפירש דהאיסור הוא מצד המשתה ואילו התוס’ חלקו עליו וכתבו דאפי’ בלא משתה ודוקא מי שרגיל והטור הביא כ”ז.
ואולי המג”א הוה פשיטא ליה דהתוס’ באו רק להוסיף איסור ולא להתיר וממילא כ”ז הנידון הוא על היין דאפי’ באינו רגיל אסור, ויש לסייע להמג”א מלשון התוס’ בגיטין ו’ ע”א שכתבו על פרש”י שהאיסור הוא בבית המשתה כן משמע וכו’ וראוי להחמיר וכו’ וא”כ באו להוסיף על רש”י ולא לפחות ממנו.
אבל עכ”פ אם נפרש דהיה צד דלהתוס’ האיסור רק ברגיל ולא תליא ביין כלל, והתוס’ מספקא להו אם זה נכון או פרש”י נכון לכן החמירו בתרווייהו, א”כ ניחא קצת הך לשון של הפמ”ג שכשיש גם משתה יין וגם רגילות אז הוא בודאי בכלל האיסור ומוצא מכל ספק.
ושמא י”ל דאמנם עיקר דברי המשנ”ב שם בתחילת דבריו הוא בסעודה שעל היין אבל שמא אתא למימר דגם כשאין יין בסעודה אז הוא איסור גמור מצד שרגילין בכל יום, ואז יש איסור גם כשאין שם יין, ולפ”ז אם אין שם יין וגם אין רגילין בכל יום אינו בכלל האיסור לדעת הרמ”א, אבל עדיין צ”ע ליישב כן דהרי בשעה”צ סקכ”ג חזר על דבריו שוב דמה שהביא בשם הפמ”ג שם מיירי על היין.
ונשאלתי בנידון זה בקטן אם יש להקל באופן זה של שמיעת שירים באופן חד פעמי כשהולך לישון, ונראה דבקטן יש להקל יותר דגם שבגדול נקטו האחרונים שראוי להחמיר כהמחבר (ראה אג”מ או”ח ח”א סימן קסו, וח”ג סימן פז וע”ע שה”ל ח”ו סי’ סט), מ”מ הרי לכמה פוסקים אין דיני אבלות נוהגים בקטן כלל ואין בזה מצוות חינוך כלל, והארכתי בפלוגתא זו בכמה מקומות, ולכן בכה”ג בודאי שמותר לקטן עכ”פ כשאינו רגיל, ויש להוסיף דבמשנ”ב סי’ תקס הקיל לשורר לתינוק ואף דמסתמא מיירי בלא הגיע לחינוך מ”מ לא חשש לאיסור ספייה בדרבנן (שהוא אסור כמבואר בשו”ע סי’ שמג ס”א ומשנ”ב שם סק”ד סק”ה), ועי’ עוד בחוט שני (נושאים שונים סי’ תקס ס”ג) לגבי קטנים באופנים המבוארים שם וכן מה שהקל באול”צ ח”ג פ”ל סי’ ג.
והי’ מקום לטעון דגם כשהקטן רגיל בכל יום אסור כיון דיש כאן ספק ספקא דלרש”י בגיטין שם האיסור רק על היין וגם לכמה פוסקים אין דיני אבלות נוהגים בקטן כלל, ונראה דאם מצד שאין למחות בקטן כשנוהג כמ”ד שאין דיני אבלות נוהגים בקטן אולי יש כאן מקום בשעה”ד לסמוך, אבל לומר שיש כאן ספק ספקא לקולא אי אפשר לומר כן, דהרי התוס’ שם הוכיחו דברים מהירושלמי מגילה פ”ג ה”ב, ואפי’ רש”י לא חלק להדיא על הירושלמי דברגיל אסור אלא רק בא לפרש דברי הגמ’ דידן בגיטין שם דמיירי על היין, ולפי דברי הרמ”א שהכריע לאסור ברגיל או על היין [לפירוש המשנ”ב בדבריו] וכן לפי דברי התוס’ [אם נימא דנקטו ב’ החומרות בתורת ודאי ולא בתורת ספק עי’ לעיל] נמצא דב’ הדינים נפסקו להלכה א”כ אין הכרח שרש”י חולק על זה כיון דלא מיירי אלא בדין הבבלי ולא בדין הירושלמי.
לתשובה זו פורסמו 9 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
האם קטן שרגיל בשירה לפני השינה אסור?
האם מותר כשזה רק פעם אחת?
האם יש הבדל בין שירה עם כלי ללימוד?
האם איסור השירה נוגע רק לסעודה?
האם מותר בקטן שעדיין לא מגיע לגיל חינוך?
האם הרגילות היא קריטרית לכל גיל?
האם זה תלוי בנוהג של המשפחה?
האם יש מקרים שמותר אפילו ברגיל?
האם איסור השירה בקטן שהולך לישון או קם משנתו, תלוי ברגילות?
האם מותר לקטן שיר רק פעם אחת?
האם האיסור תלוי בסוג המשתה?
האם הדינים שונים אצל קטן מאשר אצל גדול?
האם ישנה הקלה בקטן בגלל שהוא קטן?
האם שירה על ידי קטן היא איסור גמור?
האם מותר שירה חד פעמית?
האם רגילות משפיעה על המקרה של קטן?
האם במקרה של קטן, הדינים קצת שונים?
האם יש לחשוש מאיסור ספייה בדרבנן?
האם היין הוא גורם מרכזי באיסור?
האם יש מקום להקל בקטן?
האם אפשר להקל בקטן שזה לא רגיל?
האם יש הבדל אם זה סעודה או לא סעודה?
האם יש הבדל אם זה פעם אחת או כל יום?
האם מותר אם אין יין?
האם יש הבדל בין שירה בפה לשירה בכלי?
האם איסור שירה בכלי תלוי ברגילות?
האם הדינים נתקפים בקטנים?
האם מותר לשיר לקטן כשהוא הולך לישון, אם אינו רגיל?
האם יש הבדל אם השירה היא בפה או בכלי?
האם קיימת חומרא שונה אם מדובר בזמן סעודה?
האם רגילות יומית משפיעה על האיסור?
האם איסור השמעת שירים לקטן נובע רק מהיין?
האם יש הבדל בין קטן לבוגר?
האם מותר לשיר לקטן חד פעמית?
האם אפשר לסמוך על דעתם של הפוסקים שחושבים שאין דיני אבלות נוהגים בקטן?
האם השמעת שירים לקטן תלויה בכלי השירה?
האם איסור השירה תלוי רק ברגילות או גם ביין?
האם מותר לשיר לקטן שרגיל בשירה?
האם איסור שירה חל על קטן שאינו רגיל בו?
האם יש הבדל בין שירה בכלי ובפה?
האם שמיעת שירים לקטן נחשבת “רגילות”?
האם יש להקל יותר בקטן מאשר בגדול?
האם לוקחים בחשבון את היותו של הקטן קטן?
האם איסור השירה תלוי ביין בלבד?
האם רגילות משפיעה על דין השירה?
האם קטן נחשב לרגיל בשירה באופן חד פעמי?
האם יש הבדל בין שירה בכלי לבין שירה בפה?
האם יש להקל בקטן יותר מאשר בגדול?
האם יש דין שונה כשמדובר בשירה לקטן לעומת אדם גדול?
האם איסור שירה חל גם ללא נוכחות יין?
האם יש להחמיר במקרה זה?
האם ספק על הספק יכול להוות קולא בקטן?
האם יש הבדל בין שירה לתינוק לבין שירה לאדם גדול יותר?
האם רגילות משפיעה על דין השירה, גם אם מדובר בקטן?
האם איסור השירה תלוי בסעודת יין?
האם שמיעת שירה לקטן כשהוא הולך לישון נחשב ל”רגיל” מדי יום?
האם צריך להחמיר יותר בקטן, או להקל יותר?
האם יש איסור בקטן על שמיעת שירים בלי קשר למנהג?
האם שירה חד פעמית נחשבת למנהג יומי?
האם מנהג משפיע על היתר או איסור השירה?