במגילה כב ע"ב אי' דבארצך אי אתה משתחווה על ריצפה של אבנים אבל אתה משתחווה בבהמ"ק, וכן הובא ברמב"ם הל' תפילה וברמב"ם הל' ע"ז, ובמנחת חינוך מצוה שמט דן האם הר הבית בכלל היתר זה או לא, וכן הביא בשמו בשפתי חכמים על הגמ' שם דלמסקנתו הר הבית אינו בכלל היתר זה, אבל במנ"ח בפנים רצה לתלות כן במחלוקת ראשונים דלרש"י יהיה מותר ולהרמב"ם והחינוך יהיה אסור וסיים בצע"ק, אם כי בזה בודאי שהלכה כהרמב"ם וכמ"ש הב"י בהל' ציצית דרש"י פרשן ולא פסקן.
ועי' נתיב מצוותיך להגרז"נ גולדברג עמ' תקנז שנקט לאסור כמו השפתי חכמים הנ"ל, וכן יתכן שדעת הגרח"ק דלהלן (עכ"פ בתורת חשש).
[ועי' בספר חמדה יקרה עמ' תה מה שדן ג"כ בראייתו של הגרז"נ הנ"ל ויש לחדד דבאמת הראי' היא ראי' גדולה דהרי אם עיקר ההשתחוויה כשהיו שומעין את שם המפורש היתה בעזרה א"כ מאחר דמצינו שיש דיני השתחוייה מסויימים שנאמרו רק במקדש א"כ שמא גם הם נאמרו רק בעזרה, אולם הראיה אינה מוכרחת דיש לומר דתליא במקום הכה"ג ולא במקדש גרידא, וגם יש לחלק בין השתחוויית חובה להשתחויית רשות ואולי עוד חילוקים].
ועי' בספר מורא וכבוד במקדש עמ' מ ומא שהביא ראיות דבפשוטו משמע שבהר הבית היו משתחווים על גבי רצפה, ובדרך שיחה ר"פ בהר נקט הגרח"ק שהר הבית לא היה מרוצף באבנים, אולם עי' בהנ"ל מה שהקשה ע"ז (אם כי מה שראיתי מהראיות שביאר בפנים שם לא ראיתי שם ראיה ברורה לזה אלא אדרבה מדברי רש"י שהביא שם יותר להיפך), ואולי היו משתחוים בהפסק דבר מה כמו בזמנינו או דעכ"פ היו שם מקומות שלא היו מרוצפות ושם היו ההשתחואות.
ומאחר שהוא שאלה של דאורייתא ורבו המחמירים בזה אין להקל בזה בלא ראיה ברורה.
ומ"מ בענין הר הבית בזמנינו כבר הורו גדולי הרבנים שלא להיכנס לשם מחמת ספקות וחששות.
מק"ט התשובה הוא: 121321 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121321