שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

הנה אמנם מעיקר הדין אפשר להכשיר מבשרי לחלבי ולהיפך, אך מנהג בני אשכנז הוא לא להכשיר כלל מבשרי לחלבי ולהיפך כמבואר בפוסקים וז”ל המ”א סי’ תק”ט סקי”א, ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם ...קרא עוד

הנה אמנם מעיקר הדין אפשר להכשיר מבשרי לחלבי ולהיפך, אך מנהג בני אשכנז הוא לא להכשיר כלל מבשרי לחלבי ולהיפך כמבואר בפוסקים וז”ל המ”א סי’ תק”ט סקי”א, ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסו’ בדבר ומ”כ בשם הגאון מהור”ר בנימין מפוזנא ששמע ממהר”מ יפה הטעם למנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהי’ לו רק כלי א’ ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי כדאי’ בחולין דף ט’ ע”ב עכ”ל, וכן הובא במ”ב שם סקכ”ה וסי’ תנ”א סקי”ט, אכן בכמה אופנים מסוימים בלבד אפשר להכשיר באופן כזה יעויין במהרש”ם ח”ב סי’ רמ”א ובמ”ב שם.

יתכן ששאלתך היא לדעת פוסקי ספרד שלא הזכירו מנהג זה והקילו בדבר, והם הפר”ח יו”ד סי’ צ”ז סק”א, החיד”א במחזיק ברכה סי’ תק”ט ב’ ועוד.

כמו”כ בשער המלך הל’ יו”ט פ”ד ה”ח כתב שבכלי שהכשרתו ע”י ליבון מותר לשנותו בכל אופן.

א”כ לדברי השער המלך לכאורה ה”ה תנורים שלנו בכלל היתר זה גם לבני אשכנז.

אם כן למנהג בני ספרד, ולדעת השער המלך הנ”ל גם למנהג בני אשכנז, כמדומה שאין חילוק בין דיני ההכשרה בין חלבי לבשרי לבין הכשרה מכלי שנטרף.

אמנם כתב הגרי”א דינר [הבית בכשרותו עמ’ ל”ג] שלא לעשות כן בלא הוראת חכם, שהרי מאוד מצוי ששיירי החלב או הבשר דבוקים מאוד ובכמות גדולה וקשה להוציאו מידי דופיו, וגם בהכשרתו לפסח הסתייגו הפוסקים מלנהוג כן למעשה, גם אם יש להתיר מעיקר הדין.

לגבי הכשרת תנור לפסח המצופה אמאיל מועיל להכשירו ע”י הסקתו למשך כמה שעות (הגר”א קוטלר – ספר הלכות פסח פט”ז הערה קמ”ב), ויש שהוסיפו לנקותו קודם בחומר נקיון חריף (הגרח”פ שינברג – ליקוט הלכות לפסח (פינקלשטין) עמ’ 2), ויש שהורו שאין להכשירם אלא בליבון, אא”כ מדובר בתנור עם מערכת נקיון עצמי ע”י החום (הגר”מ פינשטין – הלכות פסח הנ”ל הערה קל”ו והערה ק”נ).

בתנור העשוי מתכת ג”כ הורו כמה מגדולי הפוסקים דאמנם מעיקר הדין מועיל הסקתו בחום גבוה (עיין מנח”י ח”ג סי’ ס”ו סק”ג, שם ח”ד סי’ י”ב סק”א, מנח”ש מהדו”ת סי’ נ”א, קובץ מבית לוי ח”א עמ’ ל’, וע”ע חוט שני פסח פ”י סק”ב), ויש שהורו שיש ללבנו עם לפיד (הגריש”א – סידור פסח כהלכתו ח”א פ”ח הערה 11).

בתנור שנטרף הורו גדולי הפוסקים (הו”ד בס’ הבית בכשרותו עמ’ ל”ג וע”ש עוד עמ’ ל”ב) דסגי בהפעלה בחום הכי גבוה, מ”מ כאן יתכן שצריך ג”כ ניקוי כאן באם עינינו רואות שבלא ניקוי לא נעלם כל מה שהיה עד כה.

ולסיכום על מנת להכשירו מעיקר הדין יש בעיקר להסיקו בחום הגבוה לשיעור זמן ומלבד זאת לודא שלא נותר כלום מעברו.

אם יש שהזכירו ענין של המתנת 24 שעות יתכן שהוא לשופרא דמילתא [מאחר וכל ההכשרה של התנור אינו ממש לכתחילה].

קרא פחות

0

מנהג המדקדקים שאין סומכין על מכירת חמץ באופן הנהוג לגבי חמץ גמור בעין (ראה שבט הלוי ח”ט סי’ קכ סק”ב ועוד, והדברים ידועים בקהל היראים), ועכ”פ במקום שאין צורך גדול או הפסד מרובה. וויסקי הוא חמץ גמור (כמ”ש במשנ”ב סי’ תמב ...קרא עוד

מנהג המדקדקים שאין סומכין על מכירת חמץ באופן הנהוג לגבי חמץ גמור בעין (ראה שבט הלוי ח”ט סי’ קכ סק”ב ועוד, והדברים ידועים בקהל היראים), ועכ”פ במקום שאין צורך גדול או הפסד מרובה.

וויסקי הוא חמץ גמור (כמ”ש במשנ”ב סי’ תמב סק”ד, ראה מבית לוי פסח עמ’ טו), ועל כן אין מוכרים במכירת חמץ אלא מבערים אותו.

ועי’ בחוקת משפט סי’ ז דיש שמוכרים הויסקי לגוי במכירת חמץ על אף שמקפידים בלחם שנטחן לאחה”פ ולכן מצוה להודיעם בזה עכ”ד, ומ”מ אולי יש קצת צד לימוד זכות רחוק עליהם אם יש בביעור הויסקי הפסד מרובה, אבל עדיין בבדיעבד אינו כ”כ יותר חמור מלכתחילה בשעה”ד וכ”ש כשלא עשה האיסור בעצמו, אלא אם כן נימא דכאן יש חשש נוסף בלחם דמקל לכתחילה שלא בשעה”ד בחמץ שעבר עליו להפסח להמחמירים, אבל כמדומה שיותר טוב שלא ללמד זכות על הנהגה כזו שבאה מן הסתם מחסרון ידיעה ואם היו יודעים היו מבערים הויסקי.

קרא פחות
0