הכנה לשבת

רמ"א סי' קסג ס"א או אוכל על ידי כף, עי' במשנ"ב סק"ז בשם האחרונים שדינו של הרמ"א תמוה, ולולי דמסתפינא הו"א דגם הרמ"א לא נתכוון לומר שזה מתיר בפת, אלא רק קאי אדסמיך ליה בדבר שטיבולו במשקה, שבזה אם אוכל על ידי כף א"צ נט"י, ולצדדין קתני, ותדע דהרי בסעיף הסמוך ס"ב אי' דאוכל על ידי מגריפה צריך נט"י ולא פליג רמ"א כלום וגם באוכל מחמת מאכיל דחייב נט"י להלן בסמוך שם להדיא מסכים לזה הרמ"א שם, ועכשיו א"צ לדחוק בין יש לו מים לאין לו מים דבכל גוני לא מהני לכו"ע ע"י כף אלא הרמ"א קאי אדסמיך ליה, והרמ"א קיצר כדרכו לפעמים לשנות בדרך קצרה.

לכתחילה רק בערב יום טוב ובדיעבד כשלא הספיק להניח שוב בערב יום טוב יכול לסמוך גם על מה שהניח לפני כן (שו”ע סי’ תקכז סי”ד ומשנ”ב שם סקמ”ד), ולענין ליל ערב יום טוב הוא יותר קל מכיון שהרבה מפוסקי זמנינו התירו, אבל יותר טוב לעשות ביום לצאת ידי חובת כל הדעות, ובדיעבד בכל גוני יצא גם בלילה דאפילו קודם לכן בדיעבד יצא וכנ”ל.

מקורות:
לענין ליל ערב יו”ט כתב בשבט הלוי (ח”ט סי’ קכד סק”ד) שבשעת הדחק יכול לסמוך על זה אך אם לבו נוקפו לא יברך על זה, והגרח”ק (אליבא דהלכתא גליון צד עמ’ מ) כתב דמי שהניח בלילה טוב שיעשה שוב בלא ברכה, והגריש”א (אשרי האיש ח”ג עמ’ מב ס”ח) נקט שיכול לעשות עירוב תבשילין בליל ערב יום כמו ביומו, וכ”כ בתשובות והנהגות ח”ו סי’ קכב, ועי’ במ”מ שציין באליבא דהלכתא שם, ספר עירוב תבשילין הערוך פי”ג, תשובת הגרח”ק בעזרת אליעזר הל’ יו”ט, משנת יוסף סוגיות או”ח ח”ב או”ח ס”ג סוף ענף א, ועוד רבים.