ביו"ד סי' א ס"ד בהגה כתב דבעינן "וגם רוב גנבי ישראל", דאז סמכי' שהשוחט היה ישראל ושחט בהכשר, וצע"ק דהנה בסתם מקום שאין מכירין מי הם הגנבים הא לכאורה אזלינן בתר רוב אנשי העיר דלו יצוייר שמי שנטל הבהמה היה לו כלי כל שהוא שאין יודעים אם רוב מחזיקי כלי זה הם ישראל או גוים הרי אזלי' בתר רוב אנשי העיר, וממילא למה הצריך הרמ"א בתנאי שידעו שרוב גנבי העיר ישראל, הא סגי שאין יודעים שרוב גנבי העיר גוים, ויש לומר דהש"ך סקי"ט ובפמ"ג שפ"ד סקי"ט פירשו דאם הבהמה נגנבה בעינן שיהיו רק רוב גנבי ישראל גם בלא רוב העיר, וממילא הרמ"א בא להקל דסגי לילך גם אחר רוב גנבי ישראל אף כשרוב יושבי העיר גוים, דלא בעינן תרי רובי וכמבואר בפמ"ג שם, וכמ"ש הגר"א בסק"כ וכאן רוב ישראל לא מעלה ולא מוריד ע"כ, ממילא באופן שאין רוב ישראל בודאי לא מהני שאין ידוע שרוב גנבים גוים, אלא בעינן דנדע דרוב גנבים ישראלים, וצ"ע לדינא.
אי נמי יש לומר דהרמ"א נקט כן משום שבספק מי הם רוב הגנבים צריך לברר אם הם ישראל או גויים לכך כתב הרמ"א דבעינן שידעו שרוב גנבי ישראל הם, וגם בדין זה אם יש חיוב לברר או לא צ"ע לדינא.
מק"ט התשובה הוא: 124981 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124981
פוסטים קשורים לנושא:
האם בארץ ישראל יכול לדור בעיר שרובה נכרים או משומדים מחמת קדושת ארץ ישראל
האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן
סוכה שבנויה בחלקה תחת גג ואין ג' דפנות תחת כיפת השמים מה דינה
גוים שאינם חיים בשלום עם ישראל האם דינם מורידין ואין מעלין או לא
ישראל שנקבר אצל גוים האם מותר להעבירו לקברות ישראל
בגדים שהתקבלו או נקנו ואין ידוע ממה הם כלל אם מצמר או ממין אחר, האם צריכים בדיקת שעטנז
כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון
האם גידול ארנבת הוא בכלל איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל ומה הדין בזמנינו
שליח ציבור קבוע לימים נוראים שהתמנה על ידי ועד בית הכנסת ואין רוב הציבור מרוצה ממנו משום שהם עמי הארץ ומתפללים מהר מידי האם יכולים להעבירו