מנהג רוב קהילות אשכנז שלא לענות ובני ספרד לענות והמקרא אינו עונה. מקורות: הנה הרבה מפוסקי האשכנזים כאשל אברהם מבוטשאטש ומגן גבורים ותהלה לדוד ואג"מ והקה"י כתבו שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו והרבה מפוסקי הספרדים ככשכנה"ג ופר"ח וברכ"י ומהריק"ש וכה"ח לרח"פ ...קרא עוד
מנהג רוב קהילות אשכנז שלא לענות ובני ספרד לענות והמקרא אינו עונה.
מקורות:
הנה הרבה מפוסקי האשכנזים כאשל אברהם מבוטשאטש ומגן גבורים ותהלה לדוד ואג"מ והקה"י כתבו שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו והרבה מפוסקי הספרדים ככשכנה"ג ופר"ח וברכ"י ומהריק"ש וכה"ח לרח"פ וכה"ח לריי"ס כתבו לענות (ראה ספר דברי בניהו חט"ז סי' ה שהביא המ"מ בענין זה, ולא אכפול הדברים כאן), ולכן מנהג האשכנזים ברוב הקהילות פשוט שלא לענות ומנהג הספרדים לענות.
ולענין המקרא אם יכול לענות כשאין כאן הפסק (באופן שהמקרא אינו ש"ץ) אודה שלא ראיתי מי שכתב בזה, אבל לפו"ר היה מקום לומר דלא גרע משאר אדם, ואע"ג דמקרא מקיים מצוה דאורייתא של אמור להם, מ"מ לא שייך כאן הפסק דהרי כל אמירה שאומר לכהנים היא לחוד, ועוד דגם הקהל מקיים מצוה לשי' החרדים שהובאה בריש סי' קכח.
אבל לכאורה יותר טוב שלא יענה דהרי הוא אוחז באמצע פסוק וכל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ואיך יפסיק באמצע לומר ברוך הוא וברוך שמו, וכמ"ש בשוע"ר סי' קכד ס"ח דבכל מקום שאסור להפסיק בדיבור לא יענה ב"ה וב"ש דאינו אלא מנהג ולא תיקון חכמים ועי' משנ"ב שם סק"ח.
ועוד שהרי הוא תוך כדי דיבור לאמירת עצמו וממילא הו"ל כעונה על עצמו.
וכ"ש אם חושש שיטרף ואם יענה ב"ה וב"ש לא יוכל להמשיך פשיטא שאינו יכול לענות דלא גרע מש"ץ שאם חושש שיטרף אינו יכול לענות שום אמן לא על ברכת אשר קדשנו ולא על הברכת כהנים כמבואר בפוסקים.
ויש לציין עוד שבשו"ת דבר שמואל סי' רצה הביא מנהג לענות ב"ה וב"ש גם על המקרא (ולא הזכיר חזן דוקא) ובפשיטות משמע דאין מנהג זה שייך למקרא כלל, דהרי על עצמו ודאי שלא ענה, ומ"מ אין כאן טענה מוכרחת.
אבל באמת דעתו שהמקרא לא יענה שהרי כ' דכדי שלא יהיה טירוף למקרא ולכהנים יענו בלחש א"כ פשיטא שהמקרא לא יענה.
ועי' עוד כה"ח סי' קכח ס"ק קט דהמקרא לא יקרא עד שיכלה ב"ה וב"ש מפי הציבור ומשמע שהוא עצמו אינו עונה ב"ה וב"ש.