שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

אמא שאין באפשרותה להאכיל הולד האם עדיף לבקש מנכרית או להשיג תחליפי חלב

לענ”ד נראה פשוט שעדיף לתת תחליפי חלב מלבקש מינקת נכרית, דעם כל המעלה והטובה שהתינוק מקבל מחלב אם אבל אין שום גנאי ופחיתות ודבר רע שהוא מקבל משימוש בתחליפי חלב וכדאמרי’ בגמ’ יבמות פרק החולץ ממסמסא ליה בביצים וכו’ משא”כ חלב נכרית הוא דבר מגונה שנזכר ברמ”א יו”ד סי’ פא ס”ז ע”פ הירושלמי שהוא מוליד טבע רע וכדאמרו ז”ל כיו”ב על משה רבינו שנמנע מזה וכדאמרי’ עוד בגמ’ או”ה דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו וכו’ ויש טמטום בטבע במי שאוכל זה כמבואר בראשונים ובמשך חכמה שער הקדושה, ואפי’ גדולה מזו מבואר בכתובות דף ס’ שהמאכל של האם משפיע על הולד כ”ש בדברים כאלה.

לענין מי שאינו רוצה לנהוג כן כמובן שאין למחות בידו כיון שהוא היתר גמור, עי’ בשו”ע יו”ד שם, אבל אינו כדאי כ”כ לעשות כן משום שבעוד בעבר לא היו מצויים מספיק תחליפי חלב והיה בזה שעת הדחק גדול, ולכן לא נזכר בגמ’ שלנו הבבלית להדיא מה שראוי להחמיר בזה, מ”מ כהיום בזמנינו מצוי והוא דבר שהרבה משתמשים בו אפי’ לכתחילה בתור נוחות או בתור השלמת האכלה, ולכן כל מי שיכול להסתדר עם זה ודאי שהוא טוב יותר מחלב גויה (כשזאת הברירה היחידה כמובן דאם אפשר שיאכל מכשרה זה עדיף).

מה שהבאתם שמועה בשם הגרשז”א להחשיב מזון חלב האם כפיקו”נ דהיינו להתיר לה לאכול ביו”כ כדי שלא יפסק חלבה, הנה דברי הגרשז”א צ”ב קצת דבגמ’ ביבמות שם מבואר שאינו נחשב פיקו”נ, וכ”ש בזמנינו, וכבר חלק על הגרשז”א בשו”ת אול”צ ח”ד פי”ד אות ב.

וגם לגוף טענתך מכח סברת הגרשז”א, הנה דברי הגרשז”א להחשיבו כפקו”נ הוא סברא בהגדרת הדין מכיון שבלא אוכל התינוק ימות, ואין מחוייב להידחק לתחליפי חלב מחמת הקל הקל, מכיון שהמזון הטבעי והמומלץ הוא חלב אם, ולכן ממילא סברתו שיש להחשיב מניעת חלב אם לתינוק מצד הגדרת הדין שבזה כמו מניעת אוכל לגמרי לתינוק, וממילא חשיב כפקו”נ וס”ל שמותר לחלל על זה יו”כ כמו שמותר לחלל שבת ויו”כ להביא אוכל לתינוק, (וגם בזה יש נידון בהלכה ואינו פשוט בפוסקים בדורות עברו, אבל הסכמת רוב פוסקי זמנינו שבזמנינו אפשר לחלל שבת כדי להביא אוכל לתינוק שלא יתענה).

אבל לניד”ד אינו בהכרח שהטענה נוגעת, מכיון שאם באת לטעון להתיר חלב נכרית מחמת זה, הרי זה ברור שזה מותר, אלא מאי, באת לומר שזה מועדף, מהיכי תיתי, הרי אין הנידון כאן מצד גדרי הדין, אלא הנושא המדובר הוא אך ורק מצד מה כדאי לתינוק, והרי בודאי שכדאי לתינוק תחליפי חלב יותר מחלב נכרית, שכן העדיפות שלא יהיה חלב נכרית נחוצה יותר מהעדיפות שיאכל התינוק דוקא חלב אם, וכמו שנתבאר בתשובה.

השלמה לנידון בתינוק שאינו יכול לינוק מאמו אם יש להעדיף חלב אם נכרית או תחליפי חלב כשרים

נתבאר בפנים הדברים שיש להעדיף (עכ”פ ברמת עדיפות) תחליפי חלב על פני חלב אם נכרית, והנני להוסיף בזה עוד כמה נקודות בנוסף לדברים שהתבארו בפנים התשובה:

א) דעת ר”ח שהובא בראשונים ובבהגר”א על הרמ”א (סי’; פא ס”ז סקל”א בליקוט) שאין היתר להאכילו חלב אם נכרית אלא רק מדין סכנה כמו שהותר להאכילו מבהמה טמאה במקום סכנה ומשוה דין חלב אם נכרית לדין בהמה טמאה, ועי”ש בבהגר”א הראיות לזה לדעת הר”ח, וא”כ לדעתו פשיטא שאף מדינא אין היתר ליתן חלב אם נכרית לתינוק במקום שיש תחליפי חלב ואין סכנה, וכמו שנתבאר בפנים התשובה אין לזה הגדרה של סכנה בזמנינו כשיש תחליפי חלב, ואם כן היכא דאפשר אפשר להרויח שיטה זו.

ב) בפמ”ג משב”ז סקי”ב הביא דברי הפר”ח סקכ”ו דאף דקטן אוכל נבלות אין ב”ד מוון להפרישו מ”מ יש להפריש דמוליד לו טבע רע וכו’; וסיים הפמ”ג ע”כ שומר נפשו לא יתן בנו למינקת גויה אם שאי אפשר דהוה סכנה אז שרי לא בענין אחר עכ”ל, ומבואר דאף לדעת הרמ”א שפסק כרשב”א שההיתר הוא אף שלא במקום סכנה מעיקר הדין ומ”מ הזהיר הרמ”א שלא לעשות כן בפמ”ג מבואר דבהיתר של עיקר יש להשתמש רק במקום סכנה.

ומאחר ויש להחמיר כאן יותר מעיקר הדין כמשנ”ת בפר”ח ובפמ”ג א”כ אפי’; אם בהל’; שבת וכיו”ב חלב אם יכול להחשב סכנה (היינו אפי’; את”ל שיש צד רחוק כזה) מ”מ מאחר דכאן יש להחמיר יותר מן הדין א”כ אין ליתן חלב אם אלא במקום שבאמת אין פתרון להציל חיי התינוק בלא זה.

ולהשלמת הענין אביא דברי הפר”ח (סקכ”ד וסקכ”ו) כמו שהביא באבן העוזר שם דמנהג העולם להקל במינקת נכריות ואפילו אפשר בישראלית, ובודאי לא יפה הם עושים, לא די שמטמטם הלב ומוליד לו טבע רע אלא שסופו יוצא לתרבות רעה, כמבואר בירושלמי [חגיגה פ”ב ה”א] מאלישע אחר כשאמו היתה מעוברת עברה [על] בתי עכו”ם והריחה מאותו מין והיה אותו הריח מפעפע בגופו כארס של עכנאי, ומכל שכן שהנכרית אוכלת כל דבר טמא וזה ינק הולד, ומכל שכן מה שכתב בהגהות אשרי [עבודה זרה פ”ב סימן ו ד”ה להזהיר] דאמו של אחר אכלה דברים טמאים עכ”ל.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 28

לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 7771 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7771

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

2 תשובות

  1. לכאו’ יש להעיר, דהגרש”ז אוירבך התיר לאשה שלא לצום ביו”כ אם יש חשש שייפסק חלבה בגלל זה, וחשבי ליה כפיקו”נ משום שהחלב הוא מזונו הטבעי של התינוק, ולדידהו לכאו’ פשיטא שיש להעדיף חלב גויה.

השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר

שאלות קשורות