יצאו לטיול והתאספו כמה מטיילים להתפלל מנחה ואין ס”ת, האם אומרים תחנון או לא

עוד תוכן קשור:

1. ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק”ל....
2. בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ”מ נ”ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין […]...
3. מי שלא אמר הלל והגיע זמן מנחה האם יקדים הלל או מנחה היה מקום לומר דצריך להקדים מנחה משום תדיר וכמו שאנו מקדימין שחרית להלל, אבל למעשה יש מקום גדול לומר דאין חשש להזכיר הלל קודם אף שמנחה הוא תדיר. והנה עכ”פ באופן שאינו צריך להתפלל עתה מנחה כדי לאכול, בזה יש לציין שגם לגבי מוסף ומנחה נראה במ”ב (רפו סוף סקי”ב) שנקט לעיקר דאם אינו צריך […]...
4. ציבור שסיימו מנחה אחר שקיעת החמה האם אומרים אבינו מלכנו בלילה ובבין השמשות הנה לגבי נפילת אפים דעת המשנ”ב סי’ קלא סקי”ז דיש נפל”א בבין השמשות, ומנהג הרבה מקומות עכשיו שאין אומרים בבין השמשות משום סכנה וכן הורו פוסקי זמנינו  וכ”ה בבא”ח כי תשא סי”ד. אבל בלילה מבואר בשו”ע שם ס”ג שאין נופלים והטעם הוא משום התגברות הדינים, עי”ש במג”א ולבוש, וגם דעת המשנ”ב שאין אומרים סליחות לעולם […]...
5. האם מותר לכהן לצאת לטיול לחו”ל או למדורות של גוים במקרה רגיל אסור, דאפי’ לישראל אסור לצאת לחו”ל לזמן קצר לטיול אלא רק להרווחה או לראות פני חבירו שהוא מצוה (משנ”ב סי’ תקלא סקי”ד ועי’ מו”ק יד ע”א ורש”י שם) וכ”ש שכהן אסור לו לצאת לצורך טיול. ובמקום שיש צורך אמיתי לצאת לטיול בחו”ל לבריאות הנפש רגילים לשאול בזה שאלת חכם אם יש להחשיבו צורך […]...
6. מי ששומר על תינוקות בבית ובמהלך השעתיים הקרובות אינו יכול להתפלל במנין האם מותר להתפלל עכשיו ביחידות או שמחוייב להמתין עד שיגיע הזמן שיוכל להתפלל במנין פשטות דעת השו”ע שלענין המתנה לא נאמר שיעור ד’ מילין, דהיינו שרק השיעור להתקדם בדרכו נאמר השיעור שצריך להתקדם בדרכו ד’ מילים ולהתרחק מדרכו שיעור מיל, אבל לענין המתנה צריך להמתין גם יותר מכך, אולם מי שמקיל בזה עכ”פ במקום צורך גדול, יש לו לכאורה על מה לסמוך. מקורות: יעוי’ בגמ’ חולין קכב ושו”ע סי’ […]...
7. מי שנטל ידיו מבית הכסא ולא התכוון להתפלל וגם הסיח דעתו ואחר כמה דקות נמלך להתפלל אך יודע שלא נגע במקום הטינופת האם צריך ליטול שוב צריך ליטול מב’ טעמים, הא’ שהסיח דעתו והסחת דעת מחייבת ליטול גם אם סבור שלא נגע משום שהידים עסקניות הן וחיישי’ דילמא נגע ולאו אדעתיה וכמבואר בתשובת הרשב”א שהובאה בב”י סי’ ד ע”פ הגמ’ יומא ל ע”א וכן מבואר במשנ”ב סי’ רלג סקט”ז וסקי”ח וסקי”ט לגבי תפילה, [ולענין אם למד בינתיים או אמר תחינות או […]...
8. אב הזמין בתו לדין והיא טענה נגדו שהולכים אחרי הנתבע והדיינים השיבו לה לדברי הרמ”א שלא אומרים באב הולכים אחרי הנתבע ורצו להוציא עליה סירוב אולם הטוען שלה טען עבורה שיש חולקים על הרמ”א ואין מוציאים סירוב על זה, מי מהשנים צודקים בתשובות הסמוכות הארכתי בכמה פרטים הנוגעים לדין זה בשרשי הדינים, כל אחד לגופו, ובזה אכתוב סיכום לדברים: לענין הנידון אם הלכה כהרמ”א בזה, אכן הלכה כהרמ”א בזה, ולענין אם יכולה לטעון קים לי כהחולקים על הרמ”א, בניד”ד לא מסתבר שיכולה לטעון כן וכמו שנתבאר. לענין הנידון אם כופים עליה לדון בעירו של אביו פשטות הפוסקים […]...
9. האם אפשר לדלג על תחנון כאשר היה עיכוב גדול בתפילה והציבור מותשים כלל יסודי הוא שא”א לדלג על דברים שנקבעו בסדר התפילה ובפרט תחנון שהוא נזכר בבבלי (מגילה כב) וירושלמי (ברכות) וכבר נוהג מימות התנאים (ב”מ פרק הזהב) אע”פ שאין עושים ממש נפילת אפיים האידנא כמ”ש המשנ”ב מ”מ כבר נקבע בסדר התפילה וא”א לשנות בסדר התפילה. ואע”פ שיש נידון אם נפילת אפיים הוא חובה או לא ובגמ’ […]...