שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

במנין מצומצם שממתינים הרבה לעשרה קודם יוצר האם מותר ליחיד ללמוד בפה בין יוצר לישתבח

ברמ”א סי’ סח כתב לגבי ברכות ק”ש שאסור להפסיק בלימוד בפה אבל בלימוד בהרהור מלבד מתוך הספר שרי, אלא שלא יעשה כן כשהציבור אומרים פיוטים שלא יבואו ע”ה לעסוק בשיחה בטלה, ומבואר דבפה אסור.

אבל בשו”ע סי’ נד מבואר דלצרכי מצוה הנזכרים שם י”א דמותר להפסיק (כגון לצרכי ציבור או צדקה והיינו שהם מצוות שצריך עבורם את הציבור), וכ’ הרמ”א דמזה נהגו עוד דברים שנקראים צורך מצוה כגון לברך חולה או לקבול או לברך, ולפ”ז לכאורה מעיקר הדין היה מותר ללמוד עכ”פ במקום הצורך שצריך להמתין.

וההפסק המותר הוא רק בין ישתבח לקדיש ליחיד (או בש”ץ אם יחזור ויאמר פסוקים כדי שיחול ע”ז הקדיש, ועי’ משנ”ב סק”ז דמשמע שזה רק בש”ץ שהפסיק עי”ש ואולי כוונתו גם בש”ץ שהיה כשהציבור הפסיק דחשיב שהציבור הפסיק עמהם אבל יחיד שהפסיק בלא ש”ץ מוכח מדבריו דא”צ לומר עוד פסוקים), אבל בין קדיש לברכו או בין ברכו ליוצר דרגת ההפסק חמור יותר וא”א גם לצורך מצוה כמבו’ ברמ”א שם.

אבל למעשה כתב הערוה”ש שם ס”ד דכהיום לא נהגו בזה (וע”ע כה”ח שם סקי”א), וכך הוא המציאות שלא נהגו לדון או לברך חולה או להכריז צרכי ציבור או צדקה בזמנינו בין ישתבח ליוצר, ולפ”ז א”א להקל במקרה רגיל לנהוג כן.

אולם כפי האמור דמצד הדין שרי [דאף דבלשון השו”ע אינו ברור אם הוא מוסכם לכו”ע (ועי’ כה”ח שם, וכבר ציינתי במקו”א דאיכא פלוגתת אחרונים הלשון יש מי שאומר אם הכונה שהוא מוסכם והלשון יש אומרים שאני), מ”מ מעיקר דינא הכי קי”ל גם לדידן עכ”פ לענין ברכה על טו”ת אלא דטו”ת הוא יותר קל גם לענין הפסקים אחרים ואכה”מ אבל בפוסקים משמע דהכי קי”ל], ולכן במקום צורך גדול או בדיעבד אין קפידא, אבל לכתחילה נהגו להחמיר בזה וכנ”ל.

ובשם הגרא”מ שך יש שהביאו שהתיר לקרוא שנים מקרא בין ישתבח ליוצר, וי”ל דהיינו דוקא למי שרגיל כל שבת להקפיד לקרוא לפני קריאה”ת לכך כדי שלא יפסיד חומרתו שרגיל להקפיד בו לכך הדרי’ לעיקר דינא להתיר לפני קריאה”ת אבל במקרה רגיל לא התיר ללמוד בזמן זה וכפי הנהוג בכל מקום שאין לומדים בפה בין ישתבח ליוצר.

ויש לציין עוד דשנים מקרא קיל לא רק מצד שהוא מצוה אלא גם מצד שהוא מעין המאורע, עי’ עוד בשו”ת מהרש”ל סי’ סד (קפח ע”ב), והביאור בזה הוא דמה שהוא מסדר התפילה לא חשיב הפסק כולי האי בצירופים נוספים (וכעין מה שמצינו במשניות איזהו מקומן לענין ישיבה סמוך למתפלל לחלק מהדעות).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 118

מק"ט התשובה הוא: 150236 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150236

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר
📈 מבוקש
אדם הזקוק לפועל האם ראוי לשכור אח או קרוב👁 532
מטבח וחדר שינה הפתוחים זה לזה וכל אחד מהם פתוח לחדר הכניסה של הבית היכן ישים את המזוזה בפתח שבין שני החדרים
🔥 פופולרי מאודהאם יש מקור שלימוד בספר תומר דבורה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה👁 29,847   💬 3
⭐ פופולרי
בספירת העומר האם צריך להיזהר שלא לכתוב במחשב או בתוכנה את יום הספירה לפני שמברך👁 409   💬 2
האם מחלוקת המגן אברהם והגר”א לענין חישוב זמן קריאת שמע הוא גם לענין חישוב מנחה גדולה
📈 מבוקש
האם מותר להרוג ביום חול בעל חי המפריע ומציק או שיש בזה איסור צער בעלי חיים👁 424
⭐ פופולרי
הנוגע בנעלי גומי נקיות האם צריך נטילת ידיים👁 912   💬 1
נר חנוכה במקום שאין פתח לבית
⭐ פופולרי
האם מותר לעשות גורל קלפים המכונה טארוט👁 588   💬 6
⭐ פופולרי
הרמ"א שהיה מבני פולין האם התפלל בהברת בני פולין (הברה חסידית)👁 672
האם יש ענין לקרוא לרך הנולד על שם הסב
השאר תשובה

השאר תשובה