בשו”ע או”ח סי’ קנט ס”ב מבואר דאפי’ בנוטל מנקב בכלי מהני אם יש מן הנקב ולמטה רביעית ונוטל דרך הנקב, ולכך דחוק לומר שא”א ליטול לידיים מספלים הללו, [והנידון בנסדק במשנ”ב שם להחשיבו כשבר כלי אינו שייך כאן דכאן אינו שבר כלי וגם מש”כ המשנ”ב שעיקר דינא דהמחבר שיש חולקין וסוברין דחשיב שבר כלי אינו שייך לניד”ד כיון שכאן אינו שבור אלא עשוי כדרכו, ועי’ עוד כעי”ז בשו”ע שם סעי’ ה’ דכלי שתחילת תיקונו שיושב שלא מסומך לא חשיב שבר כלי וכן כלי שתחילת תיקונו שאינו מקבל משקין בלא שמניחין האצבע לא חשיב שאינו עשוי לקבלה כיון שתחילת עשייתו כן הוא].
ובמשנ”ב בסעי’ ה’ סקכ”ד הביא נידון האחרונים בכלי שיש בו דד הנשפך לצדדים אם אפשר ליטול ממנו, וכל פלוגתת האחרונים שהביא שם המשנ”ב הוא רק באופן שהדד גבוה מן הכלי דבזה המים יוצאים דרך מקום שאינו בגובה הכלי וא”כ אינו מן הכלי אבל בשווה לשפת הכלי גם להמחמירים אין חשש כמבואר במשנ”ב שם, ועי’ דעת החזו”א ועוד אחרונים שהובאו בביאורים ומוספים על המשנ”ב שם, אבל באופן שהדד שווה בגובהו לשפת הכלי אין כל חשש וכנ”ל.
ולכן ספלים אלו שעשויים באופן שהפיות ממש בגובה הכלי (וגם אפשר שאפי’ אין בזה צורת הדד שדברו בו הפוסקים), ואינו אלא עיקום שפת הכלי מעט כלפי חוץ בעיגול כדי שיתפזרו המים דרך שם (וכ”ש שהמים אינם מוגבלים לצאת רק דרך שם) אין בהם כל חשש.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 128
מק"ט התשובה הוא: 149104 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149104