שאלות בענין דבר דעביד לטעמא

יש לשאול על פי דברי הט”ז ביוד סי צ”ח סק”יא.
מבואר בדבריו דשומן לא מיקרי דבר שעשוי לטעם דלא בטל, ועוד מבואר בדבריו דלענין בשר בחלב גם אם עביד לטעם בטל בס’.
ונראה דוגמא לזה ממש”כ הפוסקים בסימן פז דלא אמרינן די דבר המעמיד בעמידה חלב בקיבה מצד בשר בחלב.

וכעת יש לשאול לאור זאת.
האם נכון לומר דדין דבר המעמיד ומידי דעביד לטעמא, אינו שייך במעמיד דבר פרווה, כלומר, שהמעמיד דבר פרוה בדבר חלבי או בשרי, נשאר פרווה, וכן בנותן בו מידי דעביד לטעמא פחות מס’. דווקא בדבר איסור אמרינן הכי דהאיסור אינו בטל.