ב”ק צד ע”ב, הגזלנים שהחזירו אין מקבלים מהם וכו’, ומבואר שהדבר נתקן לאחר שאירע מעשה שאדם לא רצה להחזיר כדי שלא יאבד את ממונו, א”כ תקנה זו נתקנה על דעת שכשיחזיר הגנב יהיה יודע שלא יקחו ממנו, וקצת צ”ע דא”כ סו”ס אין תשובתו שלמה.
וי”ל דמ”מ זה עדיף ממי שאם לא ישוב בתשובה כלל כמו שנזכר בברייתא, וגם י”ל דכיון שיש ע”ה שיקבלו ממנו ויקבלו ממנו חזרה גזילתו א”כ תשובתו שלמה לענין זה שיודע שיתכן שאפשר שיקחו ממנו.
*
ב”ק צד ע”א, אמר לי’ רב פפא לאביי איכפול כל הני תנאי לאשמעינן כבית שמאי, וקצת צ”ע לפי מה שמבואר בראשונים בכמה מקומות שכל מקום שנזכרה שיטה אין הכוונה שכולם שווים, וכעי”ז בתוס’ בסוף העמוד הקודם, וא”כ בלאו הכי אין סוברים תנאים אלו כבית שמאי.
ועוד מה תשובת רבא על זהדהא רבא גופיה מודה דשוים הם משהו וא”כ אכתי אכפול וכו’.
י”ל דמ”מ אביי סבר ששווים הם בעיקר הדבר אם קטן אם יותר ואם מעט.
משא”כ רבא ר”ל שאינם שווים כלל, אלא כל אחד מהם אמר דבר הנידון כדין בפני עצמו בלבד, ולפי זה יצא שאביי עצמו סבר דאכן קרובים דברי תנאים אלו לדברי בית שמאי יותר מלדברי בית הלל.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 118
מק"ט התשובה הוא: 149896 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149896
