שאלה בהלכות ספירת העומר וקידוש לבנה איזה מהן קודם

אור ליום ב’ לסדר וספרתם לכם תשפ”ו לפ”ק

שלום וישע רב אל מעלת כבוד רב האי גאון מורינו הרב רבי עקיבא משה סילבער שליט”א

אחדשה”ט באה”ר כראוי וכנכון

הנני בזה בשאלה אשר בדידי הוי עובדא, במוצאי שבת, בתפילת ערבית, כשגמרתי תפילת שמונה עשרה של מעריב, כבר גמר הציבור את תפילת ערבית, והכריזו “קידוש לבנה”, ואני הקטן עדיין עמדתי קודם ספירה,

ונסתפקתי כדת מה לעשות, האם ללכת לחוץ לקדש הלבנה יחד עם הציבור, או אולי לספור ספירה קודם ?

דהנה זה ברור, דהציבור סופרין ספירה “קודם” קידוש לבנה, ורק אחרי התפילה מקדשין הלבנה, שמע מינה דספירה קודם,

ולאידך גיסא, הרי איתא במג”א בשם הלבוש הטעם דמקדשין הלבנה במוצאי שבת, מפני שאז הציבור מקובצין וברוב עם הדרת מלך,

וממילא נסתפקתי, האם הידור זה לקדש בציבור ברוב עם הדרת מלך – דוחה מצות ספירה – או לא.

ולאידך גיסא, יש כמה צדדים דספירה קודם, ואפילו אם נימא דספירה בזמן הזה דרבנן, אבל עיקרה מן התורה וחשיבא יותר מקידוש לבנה.

וחוץ מזה בביאור הלכה ריש הל’ ספירת העומר הביא מש”כ היעבץ במור וקציעה דבעצם צריכין לספור ספירה קודם מעריב, משום תמימות, ורק דבימי חז”ל היו מתפללין ערבית מבעוד יום, ומשו”ה כתב המחבר דסופרין אחרי מעריב, אבל בעצם תמימות עדיפא, ולפ”ז ודאי דספירה עדיף מקידוש לבנה.

אמנם בסו”ד הביא הביאור הלכה דהחק יעקב חולק, דבעצם קר”ש קודם לספירה, דהוי תדיר,

ולפ”ז יש לעיין בקידוש לבנה וספירת העומר איזה מהן הוי תדיר יותר, ומצאתי מחלוקת אחרונים בזה, דמצד אחד סופרים יותר פעמים בשנה ספירה מאמירת קידוש לבנה, ומצד שני קידוש לבנה הוי תדיר יותר שהוא מדי חודש בחדשו – משא”כ ספירה הוי רק תקופה אחת.

עכ”פ לשיטת היעב”ץ ודאי יש ענין להקדים ספירה לקידוש לבנה משום תמימות, והמשנ”ב ג”כ נקט כזה, שכתב דסופרין “קודם עלינו לשבח” דכל מה דמצי לאקדומי מקדמינן, רואין מזה דכל רגע ורגע שמקדים, הוי הידור מצוה, א”כ יש סברא דספירה קודם,

אבל השאלה הוא אם ההידור של תמימות דוחה ברוב עם הדרת מלך או לא.

ואבקש ממעכ”ת אם שייך להשיב תשובה מאהבה,

וזכות הרבצת תורה יגן בעד מעכ”ת לכל הברכות האמורות בתורה לטב ולחיין ולשלם אכי”ר.

מינאי החותם בכל חותמי ברכות, ובהודאה רבה למפרע

ישכר בעריש מאנדל פה לונדון יצ”ו

…