ברמ”א או”ח סי’ תקלז ס”ז הביא דברי התה”ד ח”א סי’ פו דמשומד ששב בתשובה במועד ודרכו לגלח שרי לגלח במועד [וגוף ענין מנהג הגילוח בבעל תשובה הובא גם בנו”כ ביו”ד בהל’ גרות ס”ס רסח ובש”ך שם סק”ז].
ואי’ בשו”ע יו”ד סי’ שצ ס”ג וסי’ תפט ס”א דאותם המותרין לגלח בימי המועד אם אירע קודם האבלות אסורין לגלח בימי אבלו [ועי’ סי’ שפט ס”א בלבוש דלא הותרו אלא משום כבוד המועד, ועי”ש בבהגר”א ובבהגר”א באו”ח סי’ תקנא סקי”ד דמבואר בשני המקומות בבהגר”א ע”פ הגמ’ דמה שהותר בימי אבלו כמו בימי המועד הוא רק בתכפוהו אבליו, אף דלדעת השו”ע גופא אף שאכן הזכיר דהיתר אבלות הוא בתכפוהו ולא באירע הטעם ההיתר קודם האבלות, מ”מ לא נחית השו”ע להדיא ביו”ד שם לענין אבלות שאירע טעם ההיתר בתוך האבלות, אבל מדבריו באו”ח שם אולי יש ללמוד דס”ל כהבהגר”א], ויל”ע מה דין גילוח זה לענין ימי אבלו.
וכמו”כ יש לעיין לגבי חוה”מ גופא האם ההיתר שכ’ הפוסקים הוא רק בגילוח כל הראש דרך תשובה כהמנהג שהזכירו הפוסקים אבל גילוח אחר לאו כל כמיניה להתיר לו משום תשובה או דילמא כיון שברור שכדי לשוב בתשובה צריך לגלח שערות אלו סגי בעצם עובדא זו.
וכמו”כ יל”ע אם תמצי לומר דבימי עיקר אבלות אסור מה הדין בימי אבלות דמנהג אם יש מקום להקל בזה.
ומצינו עוד ברמ”א יו”ד ס”ס קנח שכשבא לשוב אין מחמירין עליו לפי שקשה לפרוש מן הגוים, וזה שייך קצת למש”כ שם התה”ד [בסוף התשובה] דהבא ליטהר לא שייכא ביה גזירה כולי האי.
והנה עיקר טעם התה”ד להתיר הוא מסברא דיש להתיר משום בא ליטהר דלא שייכא ביה הגזירה כולי האי, ואמנם הי’ מקום לומר דגם באבלות לא גזרו בתגלחת מפני תקנת השבים.
אבל הטעמים שמסתמך עליהם חלקם לא שייכי בניד”ד, דראשית דן שם מצד שלא ישהו את מצוותיהם כיון שנהגו שאין מצרפין אותם לדברים שבקדושה, והרי זה אינו שייך בגילוח בניד”ד, ועוד דן שם היתר זה גופא דשלא ישהו מצוותיהם הוא מנזיר ומצורע שלא ישהו מצוותיהם, וזה נתבאר דלדעת הבהגר”א היתר דאבלות לא דמי כלל להתירים דחוה”מ, עוד דן שם לדמות למש”כ הרא”ש דלא גזרו איסור תגלחת במועד בקטן כיון שאינו מחוייב לגלח קודם הרגל, וע”ז מסיים דגם הבא ליטהר לא שייכא גזירה כולי האי, וסברא זו גופא לא שייכא באבלות, אף דגם בקטן לא נהגא אבלות [והוא פלוגתא בהגדרתו, ואכה”מ והרחבתי בתשו’ אחרות], דהי’ שייך לומר שם סברות דומות.
ומצאתי בספר תקנת השבים יו”ד סי’ פז שדן בארוכה בניד”ד ודן שם מכמה אנפי להתיר גילוח כזה.
ואף שיש מקום לישא וליתן בחלק מדבריו, (דמה שדן שם לענין דברי הרע”א שכ’ דשיעור גילוח שאם התחיל אינו פוסק תליא בהתחלת גילוח אע”ג דאין גנאי גמור שמא י”ל דעיקר טעם ההיתר משום דיש אופנים ששייך גנאי וממילא התירו בכל התחלת תספורת וטעם זה אינו שייך כאן בהכרח כיון שאין כאן כבוד הבריות, כמו”כ יש מקום לומר דעיקר טעם ההיתר משום שהתחיל המעשה בהיתר, וזה נראה יותר טעם הרע”א ממה דהוה פשיטא ליה דבהתחלת תספורת גרידא שרי, וג”ז אינו שייך כאן כלל, ומה שדן שם מצד חוקות הגוים יש מקום לדון ג”כ בזמנינו דיש מהפוסקים דס”ל דאין בגד אשה במקום שיש גוים שנהגו כן, וכמו שהרחבתי בנידון זה בתשו’ אחרת, ולפי דבריהם יל”ע דאפשר דל”ש חוקות הגוים אם נהגו חילונים במנהג גוים [אא”כ דנימא דמשומדים דינם כגוים לענין חוקות הגוים וזה חידוש גדול וצל”ע בזה], ובכלל דגויים בזמנינו בא”י אין דבוקין כ”כ בגידול שער כזה מאחור ואם נימא דבלורית הוא מילתא דתליא בחוק הגוים בכל מקום א”כ אפשר דבזמנינו אין בזה איסור כלל, ועי’ בקובץ כתבי חזו”א מה שהביאו מדברי החזו”א מה שרשם בזה על גליון ספר אחד לאפוקי מדברי המנח”י ועוד גדולים שהחמירו בזה מדינא, אף דהחזו”א שם עיקר דבריו מיירי לענין בלורית הקדמית).
אבל הביא שם בשם ספר שולחן עצי שטים הל’ גוזז דמה שמומר שרי לגלח בימי חוה”מ מותר לגלח בימי אבלו, וכ’ שם בשם כמה מורי הוראה דה”ה בגילוח הקוקו בניד”ד וכן הביא שם בסוף התשובה בשם הגר”מ שטרנבוך מצד להציל עצמו מחוקות הגוים.
ואם דינא הוא דתגלחת של משומד של מנהג שרי (כמש”כ בשולחן עצי שטים), א”כ אה”נ יש להתיר גם בניד”ד, דגם בניד”ד הוא כדי שיוכל לעסוק במצוות וכדי שלא ישהה במצוות, דאמנם שם הוא מצד המנהג וכאן הוא מצד המציאות הפשוטה שיקשה עליו לחזור בתשובה כל זמן שיש לו שיער זה, אבל לפי מה שנתבאר דאבלות לא דמי לחוה”מ, אבל נראה להתיר מטעם אחר דהו”ל כהצלה ממשומדות וממילא אפשר דדחי אפי’ איסור ודאי [כדין הצלה ממשומדות והרחבתי בזה בדברי הפוסקים בתשובות אחרות], וגם אם נימא דלא דחי איסורא ודאי כיון שאין כאן הצלה הנראית לעינים, עכ”פ כאן בניד”ד שכ’ הקר”א במו”ק כא ע”א דגילוח רפואה שרי דלא נאסר אלא גילוח של התקשטות (ועי’ עוד בית דוד סי’ קצ), ואין לך צריך רפואה גדול מזה שאם לא עכשיו אימתי (ולפי מה דנתבאר בדיני בעל תשו’ יש להקל ובודאי דחכמים לא היו גוזרים בכה”ג משום עת לעשות לה’ ומעין מש”כ התה”ד ועו”פ).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 119
מק"ט התשובה הוא: 149491 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149491
