אי’ בשו”ע או”ח סי’ קז ס”א דמי שעומד בתפילתו ונזכר שכבר התפלל פוסק באמצע ואינו יכול להתפלל נדבה כיון שההתחלה הי’ על דעת דחובה, וכתב המשנ”ב שם הטעם דא”א להביא קרבן שחציו חובה וחציו נדבה, ולפ”ז גם בעניננו אם נימא דמצד הדין לא היה יכול להתפלל אז א”כ צריך להפסיק ואינו יכול לומר שהמשך תפילתו תהיה נדבה.
יעוי’ במשנ”ב סי’ רלג סקי”ד לענין היתר דבדיעבד במנחה בבין השמשות ומצרף שם דעת הסוברים דמותר להתפלל עד צאה”כ עם בין השמשות דר’ יוסי ובפשוטו הי’ מקום לפרש משום ספק ספקא.
ואם נימא דהתם הוא מצד ספק ספקא א”כ עד”ז יש לומר גם בעניננו דיש ספק ספקא דאמנם קי”ל דבתפילה צריך להתפלל כל התפילה בזמן (עי’ סי’ קכד ס”ב ומג”א שם סק”ד ובמשנ”ב סי’ קי סק”א ורב פעלים ח”א או”ח סי’ ה ודינים והנהגות חזו”א, ועי’ בא”ח ש”א ויקהל ס”א דאזלי’ בתר רוב התפילה, ובא”א מבוטשאטש מצדד להקל לענין ק”ש של ערבית בחצות דהוא מדין אחר, ובקצה”ש מצדד להקל בשחרית בעומד בחצות), אבל י”א דלענין זמן תפילה אזלי’ בתר עיקר התפילה [עי’ מנח”י ח”ד סי’ מח בשם אבנ”ז וערה”ש או”ח סי’ קי ס”ה וארץ צבי סי’ קכא, ומצאו לזה מקור מתשוה”ג סי’ נא מרב האי גאון לענין מנחה, ומה דאי’ שם דבשבת א”א י”ל דמשום שאין אומרים ברכות חול בשבת מצד זילותא דשבת ולא מצד שאסור להשלים בשבת], ודעת הפהמ”ש שהובא בסי’ רלה בשעה”צ סקמ”א דתפילת ערבית אפשר להתפלל גם אחר עלה”ש עד הנה”ח ממילא בצירוף שניהם בדיעבד יש מקום לצרף ספק ספקא לקולא.
אולם אכתי לא דמי לגמרי דהתם במקרה של מנחה משמע דס”ל להמשנ”ב דאין צריך לבוא בזה לספק ספקא כיון דמבואר בדבריו דיש מקום לומר [אף דלפי מה שהביא בבה”ל שם בשם סדר זמנים מבואר דגם זה לא הוה ברירא ליה שכ”ה] דגם להסוברים דיש להתפלל עד השקיעה בדיעבד יש מקום לסמוך אדר’ יוסי בשעת הדחק וגם משום דסוגיא דריש ברכות אתיא כוותיה וכמ”ש בשעה”צ שם סקכ”א משא”כ כאן ב’ הדעות הם נפרדות ולא בהכרח ס”ל כי הדדי ועוד דגם הרמב”ם גופיה סתר דבריו במשנה תורה כמ”ש בשעה”צ סי’ רלה הנ”ל ודבריו בפהמש”נ צ”ע כמ”ש בשעה”צ שם ובפרט דדבריו במשנה תורה מאוחרים וא”כ חזר בו [ובפרט דדבריו בפהמ”ש אינם מפורשים לגמרי דכ’ שם עד שיעלה השמש ואינו מוכרח דאין כוונתו לעמוד השחר ובפרט שדבריו נכתבו במקורן בל’ הערבי ואפי’ אם התרגום הוא מילה במילה מ”מ לפעמים תמצא התבטאויות דשייכות בשפה אחת במשמעות שונה].
[אם כי באמת הנידון אם אפשר לחדש ס”ס הוא נידון בפנ”ע וכבר האריכו בזה כו”כ אחרונים ועי’ ש”ך יו”ד סי’ קיא בסוף כללי ס”ס ובשאר אחרונים ואכה”מ].
ולכן לכתחילה יש להמנע מלבוא לשאלה זו ובדיעבד אולי יסיים תפילתו דמאי אית ליה למיעבד ויסמוך על הדעות הנ”ל וכ”ש שאם יפסוק עכשיו בודאי יעבור על ברכה לבטלה (וגם דמי לנידון האחרונים לענין מסתפק באיזה ברכה הוא עומד והרחבתי במקו”א בדבריהם).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 122
מק"ט התשובה הוא: 150338 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150338
