בב”מ כג סוף ע”ב דאמר רב יהודה אמר שמואל וכו’, הצד השוה שבשלשת דברים אלו שאין הת”ח משנה לצורך ולטובת ולהנאת עצמו אלא לשם שמים.
וממילא אפשר דלאו דוקא שלשה אלו נקט, אלא כל שאינו משנה לצורך עצמו הרי שמותר לו לשנות, ואינו משנה אלא רק מה שיש מצוה בדבר שהוא לצורך מצוה ועי’ בספר אמת קנה לאאמו”ר שליט”א.
*
ב”מ כד ע”א, מר זוטרא חסידא וכו’, אפשר שנקט מעשה זה כאן בגמ’ אחר שהזכיר ענין טביעות עין בצורבא מדרבנן, אמר שהצורבא מדרבנן פעמים שיש לו גם כח לשפוט בקביעה על פי טביעות עינו, אף שאין לו ראיה ברורה, ומ”מ עיקר הנידון אם דיין יכול לשפוט על פי אומדנא נזכר במקומות אחרים לענין דין מרומה ובעוד סוגיות ואין כאן המקום, ואעפ”כ אפשר שהביא ענין זה כאן לפי שייכות הדברים לענין טביעות עין, ומלבד זה בענייננו הנדבר לעניין דיין שעשה דין לעצמו, ולא לעניין דיין שדן את הדין לאחרים, והוא ממש כעניין טביעות עין דלעיל.
ובאופן אחר י”ל, דכשם שמצינו שתלמיד שמשנה בדבריו עלול להיות גנב לענין טביעות עין, ה”ה מצינו בתלמיד שלא הקפיד על ממון חבירו שנמצא שהיה גנב כמו שידע מר זוטרא.
*
יו”ד סי’ לד ס”ב בהג”ה א”כ מי שאינו בקי וכו’ ומי שאינו בקי וכו’, צע”ק דלכאורה מה דקאמר ברישא מי שאינו בקי הכוונה מי שאינו בקי בשיעור האיסר (היינו מה שהזכיר המחבר דיש מי שאומר שאין אנו בקיאין בשיעור כאיסר) ואילו מה דקאמר הרמ”א בסיפא ומי שאינו בקי יטריף בכל ענין מיירי במי שאינו בקי גם בשיעור רוב חלל קנה, ואולי יש ליישב ולומר דהכי השתא דהא ברישא מייירי הרמ”א לפי הצד שהשיעור הוא ברוחב הקנה של הנשחט עצמו וממילא האינו בקי יודע לשער בו ורק אינו יודע לשער באיסר וע”ז קאמר הרמ”א דמי שאינו בקי בשיעור איסר ומחמת זה ישער ברוחב הקנה של הנשחט נמצא מקיל יותר מן הבקי, אבל בסיפא מיירי הרמ”א לפי הצד שמשערינן גם גבי בהמה ברוחב חלל קנה של עוף וממילא האינו בקי אינו יודע לשער במה שלפניו ויטריף בכל ענין.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 122
מק"ט התשובה הוא: 150309 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150309
