שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

הערות על הסדר 117

ב”ק עד ע”א דעמד בדין, והוקשה לי טובא דהרי אביי מוכרח בכולי סוגיא להעמיד באופן שלא היו עדים לפני העדים הראשונים כי היכי דלא ליהוו עדים הראשונים מוכחשין משעת העדאתן (ולאו דוקא משעת העדתן אלא קודם שהוזמו), וצ”ל דרק ידענו שעמד בדין לשחרר אבל לא ידענו שעמד בדין לעשות היפך מה שאמרו עדים אלו.

*

ב”ק עח ע”ב גנב פטר עצמו בכבש וכו’, ואי”ז בהכרח שייך לפלוגתת האחרונים לענין הגונב אתרוג מהודר אם פטר נפשיה באתרוג זול דסו”ס אתרוג מהודר שווה יותר מאתרוג פשוט ואם גנב ממון משלם ממון, משא”כ כאן אי”ז ממונו והתביעה אינה על ממון אלא על אחריות ממון, ולענין אחריות ממון סגי לפוטרו מן האחריות וא”צ שווי מה שלקח דווקא, ותדע דהא גנב שור אינו משלם כבש גם אם אמר הרי עולי עולה ומוכחא מילתא וגם מודה ניזק להדיא שבדעתו היה להביא אותו השור לעולה מ”מ לא מצי טעין הכי כיוון דגנב ממונא צריך לשלם ממונא.

*
ב”ק עח ע”ב או שהיתה לו בו שותפות, ופרש”י קודם שגנבו, ולעיל בסוגי’ דמת אביו מוכח דה”ה אם היה לו בין גניבה למכירה שותפות, וכן מוכח מטעם הדין דנזכר שם בגמ’ ומייתי לה רש”י גופא כאן, אלא אורחא דמילתא נקט שהשותפות היתה קודם לכן, א”נ אפשר דר”ל דתשלומי כפל משלם אפי’ בהיה שותף כבר בשעת הגניבה דזה הרבותא במתני’ כאן דמשלם תשלומי כפל.

*
ב”ק פב ע”א עשרה תקנות תיקן עזרא, צריך בירור דיש מהתקנות דמשמע שהם גדרי איסור והיתר ויש מהתקנות שלא נהגו בהן ויש מהתקנות שלא הובאו בשו”ע ויש מהתקנות שצריך בירור על מי החיוב, והך דאשה משכמת ואופה יל”ע מה הדין אם אינה יודעת לאפות או שרוצה לישן אם יש חיוב להשכים קום, וזה לא הובא בשו”ע, ובאגודה כ’ דהיינו בער”ש, ובחיד”א משמע דאפשר שכ”ד גם רבינו יהונתן בשטמ”ק כאן לחד פירושא, וכן אי’ בירושלמי פ”ד דמגילה, וזה הובא בשו”ע כעי”ז, והא דרוכלים מחזרים בעיירות אם הוא חיובא על הרוכלים א”כ הו”ל ממון שאין לו תובעין דכל חד קאמר לאו רוכל אנא א”כ אינו אלא חיובא על בני העיירות שלא יעכבו מהן, וכן מבואר בב”ב ריש דף כב ובשו”ע חו”מ סי’ קנו ס”ו, ובמשנ”ב הביא הך דאכילת שום וכן הובא בשם הגר”א ובשו”ע לא הובא (ובמתני’ דנדרים מוכח דבזמנם כל ישראל נהגו בזה), ומאידך גיסא הך דבתי דינים לא נהגו כלל האידנא, ואולי סבירא להו דהוא מוטל רק על דיינין מומחין לרבים או סמוכין, או דסגי שיש מקום שיש שם ב”ד שאפשר לילך אליו בכל שעה ובכלל מאתים מנה דא”צ שלא ישבו יותר מב’ פעמים בשבוע וא”צ כל ב”ד וב”ד לישב פעמיים בשבוע.

*

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 119

מק"ט התשובה הוא: 149512 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149512

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם יש ענין לקורא בתורה לקרוא קטונתי (בפרשת וישלח) ב’ פעמים פעם אחת בטעם גרש ופעם אחת בטעם רביעי
⭐ פופולרי
אפו כמה עוגות כל אחת מבצק נפרד משיעור מסופק והפרישו חלה מחלק מהעוגות והרי כל העוגות לפנינו כל אחת בקופסה נפרדת ויש שיעור חלה בין כולם מה יעשו👁 878   💬 9
⭐ פופולרי
בדין שומר ליציאה באמצע סעודה ללא ברכה נוספת, האם מועיל שומר קטן👁 673
המתפלל עם הש”ץ מילה במילה האם יאמר עננו בין גואל לרופא
⭐ פופולרי
חקירות בענין דרישת העתידות על ידי דלעת לבעל הרוקח👁 621
⭐ פופולרי
האם לשיטת הגר”א ישיבה בקידוש היא לעיכובא👁 705   💬 4
📈 מבוקש
הקורא לחבירו רשע או הרוקק בחבירו מה דינו👁 714
בפרשת העקידה
📈 מבוקש
מה הגדרת שנאת חינם👁 1,117   💬 2
חדר שסככוהו לשם מצוות סוכה ולאחר מכן השתמש בו כל השנה לביתו, האם כשר לשנה הבאה מחמת שהנחת הסכך היתה בכשרות או פסול משום שסכך זה שימש למגורים במשך השנההכותב התנא או החכם האלה”י האם יש בו קדושההאם מותר לספר בספירת העומר שערות הזקן ושאר הגוף
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר