לבסוף התברר ששני רבי מרדכי כהן יש באותה עירה, והשני הוא שנותר חיב. נזדעזע החפץ חיים מן הטעות, וכמעט נפל לרגליו של רבי מרדכי ליב בבקשת סליחה. ואף שרבי מרדכי ליב השיבו שאין לו כל טרוניה והוא מוחל, לא נתקררה דעתו של החפץ חיים והמשיך להתחנן למחילתו ולפיסו והלה חזר והבטיח כי הוא מוחל בלב שלם.
כאשר השתכנע החפץ חיים בכנות דבריו, ברכו בחמימות: "שתהיה למר אריכות ימים ושנים טובות". ואכן הפליג רבי מרדכי ליב בזקנה וחי למעלה מתשעים ושש שנים…
כל הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו מן השמים לכף זכות