בשו”ע או”ח סי’ עו ס”ז כתב דבספק צואה באשפה אסור וכתב המשנ”ב סקכ”ג בשם תר”י ברכות כב ע”ב דגם בבית אם מצוי שם קטנים צריך לחזור ולבדוק, ובסעי’ ח כתב השו”ע שאם אחר שקרא מצא צואה אם היה צריך להסתפק שמא יש שם צואה יחזור ויקרא, ובבה”ל הביא מה שדן הפמ”ג דאפשר דדוקא אם מצא אבל אם הלך ונשאר בספק א”צ לחזור ולקרות, ולמעשה נקט בשם הישועו”י דכ”ז לגבי מקום שראוי להסתפק ואין לו חזקה לא לאיסור ולא להיתר אבל באשפה לא, ומדבריו במשנ”ב סק”ח משמע דמקום הראוי להסתפק שקיבל בזה קולת הפמ”ג היינו במקום קטנים דהשו”ע הזכיר הלשון מקום הראוי להסתפק וע”ז כתב שם המשנ”ב בשם תר”י דהיינו מקום קטנים, א”כ קיבל את ביאורו של הפמ”ג בשו”ע לדינא אבל לא לגבי אשפה דבזה לא איירי השו”ע בדבריו אלו דנדייק קולא זו לענין אשפה, א”כ בניד”ד אין להחמיר ולחייב לחזור ולהתפלל אם לא היה מוצא צואה אבל עכשיו שנמצאה צואה צריך לחזור ולהתפלל ואע”ג שהיה מקום לטעון דרק עכשיו נולד הצואה מ”מ הא קמן דהמשנ”ב מעמיד דברי השו”ע במקום קטנים וקאמר דאם מצא צואה יחזור א”כ יש מקום לחוש מדינא שהיה הצואה קודם לכן דכאן נמצא כאן היה, ומ”מ מספק יש להתנות בפרט בניד”ד שהצואה מכוסה וחוזר רק אם מריח כמו שהרחבתי במקו”א דכך דעת המשנ”ב לדינא בדיעבד, הלכך יש לומר דמאחר שלא הריח לא היה משא”כ המשנ”ב שמא מיירי אולי בצואה מגולה דגם אם לא הריח היה אסור להתפלל, וגם יש לטעון דהמשנ”ב מיירי היכא דמוכחא מילתא שכבר היתה הצואה מתחילתה, אע”ג שהוא קצת דחוק, הלכך עכ”פ בניד”ד ודאי לכתחילה ראוי להתנות שוב כשחוזר ומתפלל שאם פטור מלחזור תהא תפילתו נדבה.
ויש להעיר בזה עוד דלפי מה שנתבאר המשנ”ב נקט שאין לקרוא בסמיכות לקטן בלא לבודקו ויש מפוסקי זמנינו שהקילו בזה בתינוק המחותל )עי’ מה שהובאו בזה הדעות בביאורים ומוספים על המשנ”ב שם סקכ”ח(, ויש מקום לבאר דהצד להקל בזה נסמך על הדעות דבמכוסה א”צ ד”א אלא סגי שאינו מריח וכמו שהרחבתי בענין זה במקו”א ונתבאר דכך עיקר לדינא בדיעבד לדעת המשנ”ב, להכי בצירוף דעות אלו א”צ לבדוק, אולם לפ”ז צריך מיהא לבדוק שאין הריח מגיע למקומו, ואפשר דמרוב פשיטותו לא כתבו כן דהרי מריח ממילא אם בא הריח למקומו או לא, ולא איירי הנך פוסקים אלא באופן שאינו מריח אם מחוייב לבדוק יותר מזה או לא.
וכמובן שדחוק לומר שא”צ לבדוק כלל אף את חלל החדר ולומר שמסתמא הכיסוי מציל מהריח דהרי מצוי שאינו כן.
ואם כנים הדברים ייצא מחשבון זה נפק”מ גם לניד”ד, והוא דאם נימא שאין חיוב לבדוק כלל חדר שנמצא בו תינוק בזמנינו א”כ שמא הדר דינא דתינוק בזמנינו לדין מקום שאין בו צואה וא”צ להסתפק בו שבזה אף אם מצא צואה א”צ לחזור ולקרות כמבו’ בשו”ע שם, אבל אי נימא כנ”ל כמו שכתבתי לצדד דגם להמקילים בבדיקת התינוק עצמו מ”מ מודו שצריך לשים לב שאין ריח בחלל החדר א”כ אם לא בדק ואחר תפילתו ראה שהיה ריח בחלל החדר יצטרך לחזור ולהתפלל.
*
מהדו”ק של תשובה זו (ותפוס לשון אחרון)
אמא התפללה ולאחר מכן נצפה שהיה ריח רע של צואה מהתינוק בחדר
אם הוא צואה שהיה אפשר להריח רק מקרוב בדיעבד אין חיוב לחזור ולהתתפלל, ואם הוא ריח מורגש בחדר בדיעבד יש לחזור ולהתפלל, ובניד”ד שיש לטעון שכיון שלא הרגישה בו מתחילה א”כ לא היה ריח במקרה כזה ראוי להתנות בתפילה, ואם לא הרגישו ריח רע בחדר וספק אם היה צואה לקטן אז אפי’ בלא שהי’ לקטן טיטול בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל.
מקורות:
הנה קי”ל שצואה מכוסה אם אין מדיפה ריח א”צ להרחיק ממנה, וצואה שמדיפה ריח רע צריך להרחיק ממנה, ואמנם נחלקו הפוסקים אופן שאפשר להריח מקרוב ואין נודף ריח אבל כאן לא זהו המקרה, רק דבניד”ד אין ברור שבשעת התפילה ממש כבר היה ריח, וכמו”כ יש לדון גם אם היה ריח ממש בשעת תפילה בהתפלל בשוגג אם יצא יד”ח בדיעבד.
והנה בשו”ע סי’ עו ס”ז הביא הדין דספק צואה בבית מותר ובאשפה אסור, ובמשנ”ב שם סקכ”ג הביא בשם תר”י דאם מצויין קטנים בבית צריך לבדוק, ואמנם יש מהפוסקים שנקטו דלגבי טיטול א”צ לבדוק אם יש שם צואה, וכנראה משום דצירפו הדעה שהיא עיקר הדעה (כמו שהרחבתי במקו”א) דכשאין מגיע אליו הריח בפועל סגי בזה, וממילא אין מחוייב לבדוק דהשתא נמי אם בדק וראה צואה שמריח ממנה רק בקירוב לא היה אסור להתפלל במקום שאין מגיע אליו הריח לדעה זו, אבל לענין לבדוק שאין מגיע אליו ריח ממש אפשר דמודו שאין לזוז מפסק המשנ”ב בשם תר”י, ואפשר משום דבד”כ מרגיש מיד בלא טירחא אם הוא במצב שמגיע אליו ריח לכך לא הוצרכו לפרשו, אבל אה”נ אם היה לתינוק ריח רע שנדף בחלל החדר בזה חשיב שחזקת הקטנים שאינם בדוקים לענין זה (ומ”מ אינו מוכרח דהא י”ל דכיון שדרך הכיסוי של הטיטול שאינו מדיף ריח בחלל החדר הו”ל חזקת בית עם תינוק כזה כחזקת אין בו צואה, אבל הא מהיכי תיתי ועוד עינינו הרואות דהמציאות אינה כן הרבה פעמים ועוד דא”כ במאי תוקים ליה למילתיה דהמשנ”ב בשפ תר”י אטו באין לו כיסוי כלל אתמהה, וג”ז דחוק לחלק בין כיסוי לכיסוי).
עכ”פ היוצא מזה לכאורה דאם אכן נתברר שהי’ צואה וריח הי’ נודף בזמן התפילה צריך לחזור ולהתפלל, אבל יש לדון במקרה מסופק, ובשו”ע שם דן מה דין לכתחילה לקרות במקום מסופק, ובסעי’ שלאח”ז דן בעבר וקרא במקום שהיתה צואה ומצאה אח”כ, אבל לא דן שם להדיא בלא מצא אח”כ ונשאר ספק אבל היכא שהספק נשאר ספק הביא הבה”ל נידון הפמ”ג בזה דלפי דבריו משמע שנוטה שיצא בדיעבד עי”ש, (ובאמת יש להעיר דבענינו אין הגדרה שהלך משם ומחמת כן לא מצא שנשאר בספק, כמו שדייק הפמ”ג מדברי השו”ע דוקא לא מצא, דהא בענייננו מצא ורק הספק הוא אם היה שם צואה קודם לכן והיא שאלה חמורה יותר), וכ’ הבה”ל שבספר ישועו”י מסיק להלכה דבאשפה שחזקה שיש בה צואה יחזור ויקרא אבל במקום שהוא ספק ואינו בחזקת איסור ולא היתא אינו מחוייב בדיעבד לחזור ולקרות.
ויש לדון מה דעת הישוע”י בניד”ד דמחד גיסא משקל הדברים כעין אשפה דיש מקום לטעון כאן נמצא כאן היה, ומצד שני יש לדון דאולי לא היה חובת בדיקה, אבל לפי המתבאר הדעת נותנת דלענין ריח שבחדר צריך בדיקה, אבל עדיים יש לדון דאולי דרגת האיסור בקטנים הוא שצריכים בדיקה ולא שחזקתן מקום צואה, ועכ”פ בזמנינו שהרגילות לנקות שיש ריח רע (ועי’ בפלוגתת ר”מ ורבנן באותו ואת בנו ובעשרה יוחסין ויש לדון אם שייך לענייננו), ולענין צואה שהיתה בבית כ’ המשנ”ב שחזקה שהיא שם ויש בזה קושי’ מהמאירי ואולי החילוק בכמות הזמן שחלף אבל עכ”פ לענייננו שלא היה צואה קודם לכן אפשר דקיל מאידך מאחר וצואה לפנינו אפשר דחמיר.
ומלשון המשנ”ב בסקכ”ח משמע דמקום שמצויין קטנים לא חשיב חזקת צואה כמו באשפה, שכ’ השו”ע שם קרא במקום שראוי להסתפק בצואה וכו’, וכתב המשנ”ב שם ע”פ תר”י הנ”ל היינו במקום שמצוי שם קטנים, ובלשון זו גופא כתב בבה”ל שם דאם הוא רק מקום שראוי להסתפק א”צ לחזור ולהתפךך אם לא מצא.
אולם כמו שנתבאר כמה פעמים בתשובה זו דאדרבה האחרונים שהובאו בבה”ל גופא חילקו בין מצא ללא מצא, ולא הזכירו דבמצא יש לתלות שהיה אחר כך, א”כ חזינן דמצא צואה חמיר.
ולכן בניד”ד שמצא צואה וריחו נודף יש להתפלל שוב אבל מאחר שיש כאן קצת טענה דאם היה קודם שמא היה מרגשת בזה (והמשנ”ב גופיה שמא מיירי במגולה דבזה אוסר לכו”ע גם באין מרגיש בכל רגע בצואה אם לא הרחיק ד”א ממקום שכלה הריח), כך ראוי להתנות שאם פטור יהא לנדבה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 120
מק"ט התשובה הוא: 151182 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/151182
