שאלה
{בס"ד
שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א
מדוע יש שנהגו לישב בתענית ביום הסתלקותו של משה רבינו ע"ה, וביום הסתלקותו של רשב"י ע"ה נוהגים בהילולא ובשמחה וכן אסור ממש להיות בעצבות ותיקנו שאין אומרים תחנון, ועוד שאמרו הספה"ק שרשב"י זיע"א ניצוץ נשמתו דמרע"ה ויש שנהגו היום ז' באד"ב לעלות מירונה.
לתשובת מע"כ הרב, אודה מקרב ליבי
ממני יד' מוקירך ומעריכך הקט' א.
}
תשובה
בע"ה אור לח' אדר ע"ו
הנה מה שאומרים שרשב"י מת בל"ג בעומר אין לזה מקור מוסמך ובעצם בכת"י המקורי של המהרח"ו כתוב שלפי שרשב"י היה תלמידו של ר"ע לכך יום שמחתו היא בל"ג בעומר שאז פסקו תלמידי ר"ע מלמות, והמעתיק של הכ"י העתיק שאז מת ר"ש, וטעות זו היתה מקור כל הספרים המאוחרים שכתבו שרשב"י מת בל"ג בעומר, וניתן לבדוק את הענין, ואכמ"ל, [אי"ז חידוש שלי אלא דבר ידוע מזמנינו].
וזהו עיקר התירוץ.
בנוסף לזאת ישנו הבדל משמעותי בין מיתת מ"ר שהיתה מתוך עצב ויגון עיין ב"ר ס"פ ברכה ומדרש תנחומא ישן, ואוצר מדרשים, והיה זה פורענות שנגזר על משה שלא יזכה להכנס לארץ ולהכניס את ישראל לשם, משא"כ מיתת רשב"י היתה מתוך שמחה גדולה כמבואר באידרא זוטא, שזכה ליאור באור החיים וליהנות מזיו השכינה, וזה החיים האמתיים של הצדיקים מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה (קהלת ג' כ"א), ולא זו אלא מבואר שם ג"כ שהיה לו תלמיד אחד שזכה הרבה למות עם רשב"י ליאור באור העליון ומסיים עליה בזהר זכאה חולקיה, וג"כ יש שמחה שאז פסקו תלמידי ר"ע מלמות { על תשובה זו כתב אלי הרב יהודה שורץ עורך גליון יין ישן וגליון הידעת, בזה"ל, אציין עוד מש"כ בזה בשו"ת דברי יציב (חלק ליקוטים, עמ' עב) "וידוע מאא"ז מצאנז זי"ע שאמר למה ביום פטירת משה רבינו הוא תענית צדיקים וביום פטירת רשב"י בל"ג בעומר הוא יום שמחה, לפי שמרע"ה לא השלים כל הראוי לפי גודל נשמתו בעוונות הדור, שלא נכנס לארץ, ולזה יום פטירתו הוא יום אבלות, משא"כ רשב"י השלים כל שליחותו בעוה"ז".
}.
ויש להוסיף עוד דבאמת יש מן האחרונים שתמהו איך מותר לעשות שמחה כ"כ בפטירת צדיק, ויש שחלקו על כל ענין ההילולא בל"ג בעומר בכל תוקף, והענין רחב מאוד, ועיין מה שהביא מו"ר הגרמ"מ קארפ שליט"א בהלכות חג בחג - הלכות ספירת העומר בכ"ז, ובעוד טעמים מ"ט נחשב יום פטירתו לשמחה.
מק"ט התשובה הוא: 117626 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117626