שאין חיוב להתבטל מלימודו לכתוב ס”ת האידנא

עוד תוכן קשור:

1. מי שרגיל לכתוב כשהשורות עקומות מאוד האם חשיב שינוי לגבי דברים שצריך לשנות כתיבתם בחול המועד או שצריך בנוסף לזה עוד שינוי יותר ממה שהוא רגיל לכתוב תמיד די במה שהוא רגיל לשנות תמיד, שיעשה כהרגלו. והטעם משום שזה כבר נתבאר לענין דיני תפירה שהדיוט הרגיל לתפור בתפירה שאינה ישרה א”צ שינוי, וה”ה שאר דברים ממה שהותר בהם מעשה הדיוט שמי שרגיל במעשה הדיוט יהיה רגילותו כמעשה הדיוט. ומה שסתם אדם צריך לשנות הוא משום דחיישי’ להדעות שסתם כתיבה שלנו היא מעשה אומן […]...
2. מי שהרשוהו לכתוב אות בספר תורה וכתב אות אחת אך לא אמר לשם קדושת ספר תורה וגם לא קרא את הכתב לפני הספר תורה וגם לא כתב מן הכתב וגם היה ימני בכל מעשיו ורגיל לכתוב בשמאל וכתב בשמאל או בימין האם הספר תורה כשר או לא א) הנה השאלה הזו מחולקת לכמה שאלות, ובאמת לא נשאלתי בכולם בבת אחת אלא פעם אחת נשאלתי לענין כתיבה בשמאל באברך א’ שהרשוהו לכתוב אות א’ בס”ת בקהילתו ופ”א איתרע מעשה לידי בבחור צעיר שהרשוהו לכתוב אות א’ ולא אמר הכתב קודם שכתב ולא אמר לשם קדושת ס”ת. ומ”מ צירפתי כל הנידונים יחד דמתוך כך […]...
3. מה הם הטעמים שאין לאשה האידנא להניח תפילין טעם ראשון דלא סמכי’ על אשה שתשמור גופה (סי’ לח ס”ג ומג”א ומשנ”ב שם ועי”ש בב”י בשם כלבו ע”פ התוס’ בשם הפסיקתא, ועי”ש עוד באשל אברהם ולענין הנחה בזמן תפילה בלבד ג”כ אסור כמ”ש הפמ”ג שם וסתימת הפוסקים דלא כהתהלה לדוד והטעם דבתפילה קל להשמר להפסיק קצת קודם כדי הילוך ד”א ועי’ מגילה כח ע”ב […]...
4. הלומד בבית הכנסת והתחילו ק”ש האם צריך להפסיק מלימודו שאלה {לכבוד הרב עקיבא סילבר שליט”א רציתי לשאול לגבי החיוב לקרוא שמע כשנמצא בבית הכנסת והציבור קורא שמע והוא יושב ולומד האם חייב או לא. והספק כיון שלענין ישיבה לפני המתפלל שגם שם מבואר שנראה כאינו מקבל עליו עול מלכות שמים מבואר שכשלומד אין איסור דהא ניכר שמקבל עליו עומ”ש וכאן נמי לא שנא או […]...
5. למה אין נוהגים האידנא לעשות ערסא דגדא כ’ רע”א בהגהות יו”ד סי’ שלו ס”א בשם מהרי”ל (והוא בליקוטים בסוה”ס) דהאידנא אין עושים רפואות שבתלמוד דלא בקיאינן בהם לעשותם כהוגן, ויבואו לזלזל בהם. ועי’ ברמ”א בהלכות שחיטות ובדיקות שהזכיר בהרבה מקומות על בדיקות שונות שנזכרו בגמ’ דהאידנא אין בקיאין בבדיקות אלו כגון דלא בקיאינן בבדיקת הוושט ואין בקיאין בשיעור שהייה כל דהו ועוד. […]...
6. הקונה עבד האידנא בסתמא האם מותר לקיימו בלא למולו והאם הו”ל כמסתמא התנה על מנת שלא למולו יו”ד סי’ רסז ס”ד בהג”ה, וכן במדינות אלו שאסור לגייר שום גוי הוה כאלו התנה עמו שלא למולו ומותר לקיימו ערל כל זמן שירצה ע”כ, והאיסור שהזכיר בדבר היינו איסור מצד החוק, שהיה אסור לגייר במקומו (בין לשם גרות ובין לשם עבדות בדיני ישראל) אבל לא היה אסור להחזיק משרת אפי’ בתורת עבד. ויש לדון […]...
7. הסוברים שאין חיוב להשתכר בפורים מה הדין בשתיה הנה כתיב ימי משתה ושמחה ומאידך גיסא כ’ בראבי”ה הל’ מגילה ובהגמ”י הל’ מגילה בשמו ומנהגי מהרי”ל הל’ פורים סי’ י בשם מהר”ש בשם ראבי”ה ובד”מ ריש סי’ תרצה בשם הגמ”י וא”ר ובה”ל ריש סי’ תרצה דאין חיוב להשתכר, ויש מקום לומר דמ”מ חיוב שתיה יש לכו”ע, אבל זה צ”ב דהרי בסוגיות נזכר רק איסור […]...
8. גג שאין משתמשים בו כלל האם יש חיוב לקבוע בו מעקה הנה יש פטור בהכנ”ס (ושם הטעם משום שאין רגילות להשתמש בו כמ”ש בשוע”ר הל’ שמירת הגוף והנפש ס”א) אלא דשם יש מיעוט מקרא [עי’ חו”מ סי’ תכז ובנו”כ שם], ובית פחות מד’ אמות [סוכה ג ובנו”כ שם] כיון שאינו בית ויש מקום לומר דהוא חובת הדר, ובספרי (הובא בתוס’ רא”ש ומאירי מו”ק יא ע”א) ממעט […]...
9. סוכה ה ע”א, מדוע רק בציץ הקפידו לכתוב את שם ה’ דוקא בראש הדף ולא הקפידו ע”ז בשאר המקומות שאלה הנה נאמר בתורה שכתוב על הציץ קדש לה’. ובגמרא מבואר שלדעת חכמים היה כתוב שם ה’ לפני “קודש ל” כדי שלא יהיה כתוב לפני ה’, ושאלתי הרי בכל ספר תורה יש כיתוב לפני ואחרי ה’, ולמה רק בציץ זה ביזוי? יוסף חיים בלוך *** התשובה בקצרה חששו רק במקום שאין אלא תיבה אחת ולא במקום […]...