מה שנפוץ שלא לברך בהרבה מקרים ברכה זו, יתכן שהוא מבוסס על הבנה שאי אפשר לברך ברוך שחלק על אדם מזמנינו מכיון שדרגות של ת"ח אמיתי לא שייך היום כמ"ש הש"ך בכ"מ בשם המהרי"ל, אמנם יש לציין דבחכמת אדם מבואר שיש יוצא מן הכלל, וגם יש להוכיח בפשיטות דגם בזמנינו שייך ברכה זו למי שמוגדר כחכם מחכמי ישראל (ועי' בחיי אדם, ויעוי' במנחת תודה מה שהובא שם בשם הגרח"ק בזה), דהרי הדין הוא גם בחכם מחכמי אומות העולם, וא"כ מי שהוא מופלג בחכמת הרפואה או האסטרונומיה באופן מעורר התפעלות אפשר לברך עליו ברכת שנתן מחכמתו וכו' של או"ה (ושמעתי בשם הגראי"ל שמי שהמציא שיטה בניתוח בחכמה גדולה אפשר לברך עליו ומ"מ הכל לפי הענין), וחזינן שענין החכמה שאפשר לברך עליה הוא דבר שהוא בר השגה, דהרי אם הוא דבר שאינו מושג כלל ואינו בהבנה שלנו וכו' א"כ היאך שייך לצייר שיברך על חכמי או"ה, א"כ כ"ש שהמופלג בחכמת התורה באופן מעורר התפעלות יש לברך עליו, וכידוע שרוב ברכות השבח של הראיה ההגדרה והטעם של הברכה הוא לברך על דבר שמעורר התפעלות.
ושמעתי שיש מי שנקט שמי שאינו בקי בחכמת הקבלה א"א לברך עליו ושוב הוא תמוה כנ"ל דהנה בחכמי או"ה פשיטא שמי שחכם מופלג באופן המעורר התפעלות בתחום מסויים סגי בזה וא"כ כ"ש בחכם מופלג בחכמת התורה באופן המעורר התפעלות ושמו יצא לקצוי ארץ לשם דבר שיכול לברך עליו, ובגמ' וחז"ל מצינו בהרבה מקומות ששייך על אנשים שתחום חכמתם ולימודם יהיה בחלק מסוים של התורה.
(והוא סתם דבר תמוה מאוד שאם יזדמנו לפנינו כמה מגדולי הראשונים שחכמי ישראל לדורותיהם חרדו לרגליהם (עי' הוראות והנהגות לר"ח מואלז'ין בשם רבו הגר"א שלא ישא פנים לשום מחבר וכו'), ומי שיפסוק נגד דבריהם חשיב כטועה בדבר משנה, ולא ידוע לנו על חלקם שעסקו בקבלה (עי' ביאור הגר"א ביו"ד סי' רמו), וכי מחמת כן לא נוכל לברך עליהם ברוך שחלק, והוא דבר שקשה מאוד לנקוט כן).
ולכן מצד הלכה מעיקר הדין חכם מופלג שחכמתו מעוררת התפעלות ושמו יצא לקצוי ארץ כדוגמה לחכמה מעוררת השתאות ודוגמה להשגות גדולות בתורה, אפשר לברך עליו, אבל במקרה שיש ספק המנהג למעט בברכות אלו כמ"ש הפוסקים על ברכת שהחיינו על בשורות טובות וגם על ברכת הראיה כתבו כן ואע"פ שתמהו על זה המנהג האחרון אבל מ"מ במקום שיש ספק ספק ברכות להקל.
מק"ט התשובה הוא: 120710 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120710