פרוטה דרב יוסף במצות חסד

{בע"ה מוצ"ש פר' שמות כ"א טבת ע"ו}

פה קרית ספר יע"א

מודיעין עילית

לכבוד הגאון מו"ח הגר"ד בלומנטל שליט"א

{שלו' רב לו ולכל בני ביתו}

אבוא בזה על מה ששאל כת"ר שליט"א, במ"ש בגמ' ב"ק נ"ו ב', רב יוסף אמר כש"ש דמי בההיא הנאה דלא בעיא למיתבי ליה ריפתא לעניא הוי כש"ש ע"כ, וכן הוא בעוד כמה מקומות בש"ס, ופליאה היא מ"ט בשומר חינם לא אמרינן שיהא כשו"ש על מה שעושה מצוה דעי"ז פטור מלמיתב ריפתא לעניא.

ומעיקרא הייתי סבור ליישב בזה, דלא שייך שאדם יוכל לפטור ע"י רצונו מצוה אחרת, ר"ל כיון שכל מה שהוא מצוה כאן הוא רק מצד שכך רצון האיש, ממילא ל"א שעי"ז יוכל לפטור מצוה אחרת, דנימא ליה דל רעותך מהכא, ומוטל על האדם לסלק רצונו כדי שיוכל לקיים המצוה כראוי, משא"כ היכא שהיא מצוה שהתורה חייבה ממילא, כגון השבת אבידה, אע"ג דבעצם גם בזה איתיהיב למחילה, אך לא דמי לזה.

וזה אמרתי על יסוד דברי התוס' שבועות ל' ב' גבי דחיית מצוה מחמת כבוד הבריות, שכתבו והתם נמי דפריך ממצא שק וקופה מכ"ש פריך וה"מ לשנויי שב ואל תעשה כדמשני בתר הכי אלא דשפיר משני שאני ממון דאיתיהב למחילה וכו', [ויעויין בגמ' שהביאו התוס' שם בפנים שלא נזכר מזה], ואע"ג דהתוס' גופייהו כללו בסברתן כל מה דאתיהיב למחילה, וה"ה השבת אבידה והלוית המת, אך מ"מ שייך להתאים הסברא גם לדהכא דמיירי רק בכה"ג וכמ"ש.

אכן אח"ז ראיתי שהריטב"א בשבועות מ"ד א' וב"מ פ"ב א' נחית לזה כבר ויישב באופנים אחרים, וז"ל בשבועות שם, וא"ת אם כן אפילו שומר חנם חייב לנערה ומיפטר מליתן פרוטה לעני ואם כן לרב יוסף יהא דינו כשומר שכר, וי"ל דשאני שומר דכי מנער לה לאו למצוה הוא אלא מדין שמירתו שקיבל עליו בפירוש ולא חשוב עוסק במצוה לפוטרו מפרוטה דעני ע"כ.

ודבריו צריכין ביאור דהרי יש בזה משום מצות חסד ואהבת לרעך כמוך.

ובב"מ שם כתב הריטב"א וז"ל, ואם תאמר מאי איריא מלוה על המשכון אפילו שומר פקדון יהא שומר שכר עליו מן הסתם דהא מחייב לנערו ומשתכר בפרוטה דרב יוסף, וי"ל דגבי שומר כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא לשמירה בעלמא וקבלו סתם אנן סהדי דלא נחת אלא להיות ש"ח ואע"פ שלא פירש כמי שפירש דמי, אבל באבדה שבאה לו שלא לדעת הבעלים ולא באה לו משום שמירה אלא משום מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא משום מצוה אני אומר דדעתו להיות ש"ש בפרוטה דרב יוסף, א"נ שתנאי ב"ד הוא שיהא ש"ש בכך עכ"ל.

ותירוצו הראשון בב"מ, היינו דאע"פ שיוכל ליפטר עי"ז אבל אין בדעתו אלא לקבל תורת שמירת שומר חינם, וזהו חידוש שכל עיקר שו"ח שבתורה הוא מדין מתנה אדם וכו', אע"פ שבעצם לא היה שו"ח, ורק דאמדינן דעתו לזה.

ותירוצו השני ג"כ צריך ביאור, דודאי פשטות כונת הגמ' בב"ק שם היא שמן הדין הוא כך ולא מתנאי ב"ד, ויש שם ב' ביאורים בגמ' בטעם הדבר.

עוד עלה בדעתי לתרץ עפמ"ש הזכר יצחק סי' ז' דאע"ג שעוסק במצוה אינו פוטר מלאו, אלא רק ממצות עשה, וא"כ לא הו"ל למיפטר מצות צדקה שיש בה לאו, מ"מ כיון דבאבידה יש ג"כ לאו ומש"ה עוסק באבידה פוטר גם מלאו דצדקה, ובגוף קו' זו כבר דנו הרבה אחרונים [עי' ט"ז חו"מ סי' רס"ו סק"ה, אור שמח פ"ג מהל' יו"ט ה"ח, קו"ש ב"ב סי' מ"ח, אמרי בינה או"ח סי' י"ג סק"ג, וקה"י ח"ו סי' ל"ט], אכן מ"מ לפי דברי הזכר יצחק הללו יש לתרץ לעניינינו ג"כ, דהרי במצות חסד לבד יש רק עשה, ואין כאן פטור ממצות צדקה שיש בה גם עשה.

ויעויין עוד בשו"ת אחיעזר להגרח"ע זצ"ל ח"ג סי' ו' סק"ב, שעמד בזה עוד, וכתב וז"ל, ובעיקר מה שהעיר בש"ח שהוסיף על שמירתו דיהי' ש"ש משום פרוטה דר"י, הא לפ"ז יקשה בכל ש"ח דבקבלת שמירתו מקיים מצות גמ"ח ויש בזה פרוטה דר"י, ואין לומר משום שכבר נתחייב בזה בקבלת שמירה, דהא במלוה על המשכון כ' הרשב"א דהוי ש"ש משום פרוטה דר"י, אע"ג דאח"כ הרי מוכרח לשמרו, משום דבעת הלואה הי' פרוטה דר"י.

ועי' בנמוק"י בב"מ שם מה שהביא תי' הרשב"א והראב"ד תי' בענין אחר דמקיים מצוה גם אח"כ ואע"ג דבודאי אי אפשר לומר שיהי' ש"ח ש"ש עי"ז שהרי התורה ירדה לדעת השומרים כמ"ש התוס' בכתובות נ"ו ואין דעתו להשתעבד במה שלא חייבה אותו תורה ומה"ט גם בהוסיף על שמירתו דדרך ש"ח להוסיף על שמירתו הרי לא נשתעבד מתחילה יותר מ"מ אין זה מספיק לגמרי דעכ"פ נילף מזה דע"י פרוטה דר"י לא הוי ש"ש וגם שומר אבידה לא יהי' ש"ש.

ויעוי' בנתיבות סי' ע"ב ס"ק י"ט שכתב לחדש דפרוטה דר"י לא הוי רק במ"ע שמוטל עליו ואסור לקבל שכר ע"ז כגון בהלואה או בהשבת אבידה אבל בגבאי צדקה שאפשר לקבל שכר ע"ז אין בזה משום פרוטה דר"י, והכריח כן מב"מ נ"ח דהשוכר את הפועל לשמור את הפרה ולשמור את הזרעים יעוי"ש ולדבריו פשוט דל"ש במה שהוסיף על שמירתו ברצונו הטוב משום פרוטה דר"י, ואף אם נימא דלא כהנתיבות כמו שנראה קצת כן מל' התוס' בשבועות מ"ב ד"ה ש"ח אבל בש"ח כמו שלא נעשה ש"ש משום פרוטה דר"י בקבלת השמירה מאיזה טעם שיהי' חילוק מגמ"ח זה לשאר מצוות כהשבת אבידה והלואה על משכון מה"ט גם בהוסיף על שמירתו ל"ה רק ש"ח ועוד דבש"ח ששמר יותר מחיובו אף שיש לו פרוטה דר"י מ"מ הא לא קבל קנין מתחילה רק על חיובי ש"ח ואפי' אם נימא שא"צ קנין כשי' הראשונים דבהסתלקות המפקיד משמירת החפץ סגי מ"מ אמירה והסכמה בעי שנתחייב הנפקד בדין ש"ש ובמלוה על המשכון אנו דנים מתחילה דמשום פרוטה דר"י הרי נעשה ש"ש וכן היתה הפסיקה אבל מה שהשומר הוסיף על חיובו והי' לו הנאה בפרוטה דר"י אין זו אמירה ופסיקה המחייבת להיות ש"ש אם לא דנימא כיון דדרך ש"ח להוסיף על שמירתו כמש"כ התוס' הרי יהי' לו אח"כ פרוטה דרב יוסף וא"כ כל ש"ח יהי' שומר שכר וז"א כנ"ל וכו' עכ"ל האחיעזר.

וע"ע במלוא הרועים ב"מ ל"א א' שעמד בקושיא זו.

וראיתי עוד בס' שרידי אש ב"מ סי' ל"ו שכתב [אחר הדברים שם], וז"ל, ובאמת כל דבריו תמוהין דא"כ נימא גבי שומר חינם ג"כ דליהוי שומר שכר דהא עביד מצוה דגמילות חסדים בגופו וכו', [ע"ש מ"ש על צדקה מד' הנתיבות], ולא שייך בזה פרוטה דרב יוסף ורק במקום שעוסק במצוה שהיא מצוות עשה ומוטל עליו בחיוב ואסור לקבל עליו שכר כגון בהשבת אבידה או בהלואה דיש מ"ד דהמלוה על המשכון דינו כשומר שכר משום דמצוה קעביד עי' בבא מציעא פ"ב ויש עליו מצוה לשמור את האבידה או את המשכון לנערה ולשוטחה בחינם כיון דעביד מצוה ממילא נהנה מפרוטה דרב יוסף וכו', משא"כ בשומר חינם שאין עליו שמירה אלא אם קבלה ברצונו הטוב א"א לחייבו בחיובי שומר שכר מטעם פרוטה דרב יוסף דהא יכול לומר אנא לא בעינא בהנאה זו ואין אני רוצה להיות שומר שכר והגע בעצמך אם אחד קיבל על עצמו להיות שומר חינם ובעל הפיקדון תחב לו מטבע לכיסו האם נעשה בזה שומר שכר וודאי שאין נעשה שומר שכר אלא כשקיבל על עצמו להיות שומר שכר ודבר זה ברור והוכחתי זאת בראייות עצומות ע"כ לשונו.

[ועיין עוד בס' חשוקי חמד בשבועות מ"ד ב' מה שדן ע"פ דברי הריטב"א בב"מ שם, ובס' דבר יעקב בב"ק נ"ו ב' ס"ק כ"ה בב"ק שם מ"ש לתרץ עוד ע"פ מה שייסד לחלק בין מצוה חיובית לקיומית ועי"ש עוד סקי"ט, ובב"מ כ"ט א' סק"ג, מה שכתב בכונת דברי הריטב"א הנ"ל, וע"ע בצהר יא - תשס"ג, שי"א - ש"כ, בדברי הריטב"א בשבועות שם, ועי' בשו"ת משנה הלכות חי"ז סי' ק"ט משה"ק בשם הדברי חיים ליקוטים סי' ל"א, מ"ט לא נימא בכל מעיד עדות שיהא נוגע בעדותו משום פרוטה דרב יוסף אי נימא שפטור אז].

{ובזה אסיים כאן, ואכפול שלו' לפני הדר"ג שליט"א, ולפני כל המשפחה הכבודה שתחי' עד ביאת משיח צדקינו.

}

מק"ט התשובה הוא: 117486 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117486