{יום ג' לסדר ויצא ה' כסלו ע"ו}
גרסי' בברכות ו' ב' ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ע"כ.
וקשה מנ"ל שנענה רק במנחה, דשמא גם אם היה מתפלל בשחרית או בערבית היה נענה.
תשובה נראה דהוא ממה שהפסוק הזכיר זה להדיא א"כ אתי לאשמעינן ענין זה.
וראה במהרש"א שכתב דמעיקרו לא אתא ללמד שתהא תפילת המנחה חשובה יותר משחרית וערבית, אלא רק שיש ענין בתחילת זמן המנחה שהיא עת רצון יותר מאח"כ, מדכתיב בעלות המנחה שהיה בתחילת זמן מנחה.
וראיתי בצל"ח שביאר התשובה ע"ז יותר, וז"ל, ואין ראיה שלא נענה אלא בתפלת המנחה, אבל אם הדיבור אליו לא היה ביום ההוא כלל בזה ולא קבע לו שום זמן ואליהו בעצמו המתין עד עלות המנחה, מוכח שמנחה הוא עת רצון שיהיה נענה אז בתפלתו, והוסיף עוד על מה שהקשה שם מתחילה, וכתב, ולכן שפיר שייך כאן הסמיכות דקאמר לעולם יהיה זהיר בתפלת המנחה וכו' שלא תאמר דאליהו היה לו הזמן מוגבל מהקב"ה ולכן קאמר ענני ענני שתרד אש וכו' ומדהוצרך להתפלל על זה מוכח שלא הוגבל הזמן ההוא וכנ"ל ע"כ.
מק"ט התשובה הוא: 119347 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119347