כשמכוון רגליו זו לזו בתפילת שמונ”ע, האם מספיק שיחבר רק את עקביו ושאר איזור הרגלים באזור האצבעות אינם מחוברים, או שצריך לחבר כל אזורי הרגל

עוד תוכן קשור:

1. האם צריך בקידוש לבנה לכוון רגליו כמו בתפילת שמונה עשרה במסכת סופרים פ”כ ה”א אי’ שיכוון רגליו, וכן העתיקו כמה אחרונים (כה”ח למהר”ח פלאג’י סי’ לה סקי”ד, יסוד ושורש העבודה שער ט פ”א בדין קידוש לבנה, בא”ח ויקרא שנה שניה סכ”ג) שיכוון רגליו ברגל ישרה ויצמיד ב’ רגליו כמו בשמונה עשרה, וכן נקט הגרח”ק. ויש להוסיף דלגבי שמונ”ע גופא לא נזכר בגמ’ (ברכות י ע”ב) […]...
2. האם צריך להפסיק באמצע שמונע עשרה כששומע ברכת כהנים יכול להפסיק ואינו חיוב, ואם מפריע לו לכוון בתפילה שלא יפסיק, ויש אומרים שהוא חוב המוטל עליו להפסיק. מקורות: בשו”ע ס”ס קד הביא פלוגתא אם יפסיק [בשהייה] לשמוע קדושה (ודעות אלו הם בתוס’ דברכות) ולהלכה מפסיק וכן מבואר בפוסקים וצל”ח ורע”א בעין הגליון שם. ויש לדון מה הדין בברכת כהנים, דמחד גיסא אינו חיוב באותה […]...
3. תגובה שנתקבלה בענין טישיו בשבת כשחלקם מחוברים בנידון השאלה אם שרי להוציא טישיו כשיש חלק מחוברים, תרצתם שאולי תלוי בדין ספק דרבנן שיכול לברר, ולדעתי אין שייך לזה, דשם יש צד שעושה איסור, אבל באינו פס”ר חסר במעשה איסור ואין כאן מעשה עבירה כלל, וביותר דפעמים טובא מוזכר בהלכה נידונים של אינו פס”ר באופן שיכול להימנע בקל ואינו נמנע ולא אמרי’ דמכניס […]...
4. למה אין נוהגין כדעת הזוהר נשא קמ”ו להפריד הכהנים האצבעות בשעת ברכת כהנים ראשית כל יש לציין לדברי מעשה רב סי’ קסז ששם הובאה דעת הגר”א שברכת כהנים היא בעשרה אוירים, והיינו שיש להפריד כל האצבעות זה מזה כפשטות דעת הזוהר, וכן הובא במג”א סי’ קכח סקי”ט בשם הזוהר, אלא שציין המג”א שלא נהגו כן, וראה גם בא”ח שנה א’ תצוה הי”ד וכה”ח שם סקע”ז, ויעוי’ ברוקח סי’ […]...
5. האם ניתן לברך את ברכת כהנים עם נעלי גומי ובד לאדם מוגבל שקשה לו להוריד את נעליו ועם מגבלת יציבות בכפות הרגלים? בפוסקים כתבו להתיר בכמה תנאים, א’ שמדובר בנעליים שאין בהם רצועות קשירה, עכ”פ באזור בסיס הרגל, תנאי ב’ שמדובר בחיפוי בד שאין רגילות בהם ברחובות בלי נעל חיצונית, שכן נעלי חוץ אינם כבוד הציבור, תנאי ג’ שיש צורך גדול לכך כגון חולי, וכמו במקרה שלך, וכן י”א שאפילו בנעליים גבוהים ללא רצועות למטה צריך שלא […]...
6. האם הוא לעיכובא בדיעבד אמירת ה’ שפתי תפתח ויהיו לרצון בתפילה וכריעות במקומות המחוייבים וג’ פסיעות וכיוון הרגלים יחד א) הבה”ל סי’ קיא ס”ב נסתפק מי שלא אמר ה’ שפתי תפתח אם חוזר או לא, ונוטה להכריע בזה שאינו חוזר, דמש”כ בגמ’ בברכות ד ע”ב דהוא כתפילה אריכתא אי”ז ממש כתפילה אריכתא לכל דבר (וכ”כ בדעת הבה”ל באג”מ ח”ה סי’ כד סק”ח), וכן בשו”ת תורת יקותיאל מהדו”ק סי’ נג כתב לדייק מדברי התר”י בברכות […]...
7. סוכה שיש לה ב’ דפנות שלמות לכל אורך הסוכה ומחוברות זו לזו כדין ואילו דופן שלישית אינה מחוברת לאחת מן הדפנות והיא פס ד’ טפחים ומשהו ולאחריה רווח פחות מג’ וקנה טפח ומשהו (בסך הכל ז’ ומשהו ואין נוגעת בשאר הדפנות) וחוץ מזה יש צורת הפתח מה דינה הנה להסוברים דסגי בשתי בלא ערב בסוכה [והיא דעת כמה ראשונים ואחרונים ואכה”מ, ועי’ שה”ל ח”ט סי’ קמ סק”ה], א”כ בניד”ד אינו שאלה כלל וכל הנידון כאן לדעת המג”א ע”פ התוס’ [במשנ”ב ריש סי’ תרל] דשתי בלא ערב הו”ל מחיצה גרועה ופסול לסוכה עכ”פ בסוכה במקרה שאין ד’ דפנות (ועכ”פ בב’ הדפנות הראשונות שבהם לא […]...
8. מי ששכח על הניסים בתפילה ופסע רגליו האם יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו’ אין צריך לומר. מקורות: הנה ענין אמירת ההרחמן קודם יהיו לרצון הוא לקיים בזה הזכרת חנוכה בתפילה, וכן בהשלמת עננו קודם יהיו לרצון הענין הוא להזכיר התענית בתפילה, ויעוי’ בשו”ע בהל’ תענית דשם כ’ לאומרו רק אם לא עקר רגליו, והיינו משום שאח”כ כבר אינו מזכיר בתפילה ומזה יש ללמוד גם לענייננו....
9. האם מותר לספר בספירת העומר שערות הזקן ושאר הגוף אע”פ שכתב רמ”ד וואלי (ספר הליקוטים ח”ב סדר הזמנים וכוונות, עמ’ תקנ”ב תקנ”ג) תלמיד הרמח”ל שע”פ סוד הזהירות הוא רק בשערות הראש ולא בשערות הזקן, וצווח על המנהג בזה שנוהגים בין בשער הראש ובין בשער הזקן, מ”מ למעשה הורו הפוסקים שהמנהג גם בשער הזקן (הגרשז”א מעדני שלמה עמ’ כ), וכן גם בשערות שאר הגוף כמו […]...