כשאומר ויכולו אחרי תפילת ערבית של שבת עם עוד מישהו כדי לקיים דוגמת עדות, האם את כל הנוסח צריך לומר מילה במילה שניהם יחד

עוד תוכן קשור:

1. בחור שליח ציבור שהתחיל בליל שבת ברכת מעין שבע במקום ויכולו והציבור הפסיקוהו מן הברכה שיאמר ויכולו האם עשו כדין פשוט שמכמה טעמים לא עשו כדין דהנה ברכה לבטלה הוא איסור ודאי ומחלוקת הראשונים אם איסור דאורייתא או איסור דרבנן (עיין שו"ת רע"א ח"א עמ' ע"ט, וכן נקטו המ"א ובשו"ת בית יצחק ושו"ת אחיעזר ואחרונים, והחזו"א נקט דגם הר"מ מודה להתוס' שהוא רק איסור דרבנן וכנ"ל בפשטות הסוגיות לפו"ר, ומ"מ לכו"ע הוא עכ"פ איסור ודאי). […]...
2. המתפלל עם הש"ץ מילה במילה האם יאמר עננו בין גואל לרופא לא. מקורות: משנ”ב סי’ קט סקי”א מבואר שלא, ומקורו מהמג”א בשם מטה משה והמהרי”ל החדשות סי’ נו וכ”כ בדה”ח הל’ תפילה סעי’ ס, וכ”כ במגן גיבורים אלף המגן סי’ קכד ס”ה בשם המהרלב”ח סי’ טו ומג”א סי’ רלב סק”ב (וכן הובאו דבריו שם בבה”ל ריש סי’ רלב) וכ”כ במועד לכל חי סי’ כט סעי’ יג […]...
3. מי שעושה תנאי בערב שבת שיוכל להפריש מעשרות בשבת האם יוכל לומר הנוסח הקצר הנוהגים לומר בשעת הדחק הנוסח הקצר בהפרשת תרומות ומעשרות יכולים לומר גם את התנאי בנוסח הקצר, דהיינו שאומר בערב שבת שיהיה כמו הנוסח של התנאי שיש לו בביתו. מקורות: ע”פ דרך אמונה מעשרות ט סקפ”א בשם חזו”א ופוסקים....
4. מה הנוסח שצריך לומר תשעים פעמים כדי שלא יצטרך לחזור על ספק אמירת 'ותן טל ומטר' יאמר מהמילים ואת כל מיני תבואתה לטובה וכו’ עד ותן טל ומטר תשעים פעמים, ולאחר מכן אם יסתפק אם אמר ותן טל ומטר, לא יצטרך לחזור ולהתפלל. יש אומרים מאה ואחד פעמים ובדיעבד אין לחוש לזה. מקורות: הכרעת המשנ”ב סוף תקיד....
5. בשבת שחל להיות ביום כיפור האם צריך לומר ג' פעמים ויכולו ואחד מהם על הכוס נראה שאין תקנה כזו וגם א”צ כוס בשום פעם שאומר ויכולו ביו”כ שחל בשבת. מקורות: הרחבתי קצת בבירור גדרים אלו בתשובה אחרת [ד”ה מה המקור שמי ששכח ויכולו בקידוש בליל שבת אומרו באמצע סעודה על הכוס ומה הדין מי שנזכר מיד לאחר הסעודה https://shchiche.com/122304%5D ותמצית הדברים שנתבארו שם דעיקר הדין שנזכר בכל הראשונים [תוס’ ורא”ש […]...
6. מה המקור שמי ששכח ויכולו בקידוש בליל שבת אומרו באמצע סעודה על הכוס ומה הדין מי שנזכר מיד לאחר הסעודה המקור לזה ממשנ"ב סי' רעא סקמ"ה בשם האחרונים, והיינו המג"א שם סקכ"א בשם המטה משה סי' תכט (ובא"ר סקי"ט תמה על זה דאין לזה מקור ברור במטה משה עי"ש, אולם בבאר היטב סי' רסח סקי"ב הביא לשון המטה משה כן בשם מעשה דר' קלונימוס שכך נהג), וכ"כ בעולת שבת סי' רסח ס"י וחיי אדם כלל […]...
7. האם כשאומר לאחר ברכה "ונאמר אמן" יש בזה איסור של עונה אמן אחר ברכת עצמו נראה דאין בזה איסור כיון שהעיקר אומר לסובבים אותו, והראיה שאינו אומר "ונאמר אמן – אמן", ויש לציין בזה לדברי המג"א סי' סו סק"ו בשם המטה משה שמונ"ע אות קנד בשם ר"י החסיד דגם כשאין עמו בני אדם מתכוון למלאכים, ויעוי' בספרו של הגר"ש שוואב שגם בבהמ"ז כשאין עמו אפשר לסמוך על דברי המג"א הנ"ל, […]...
8. מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ”ב והפמ”ג, ולכתחילה לכו”ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה”ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש”א). מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת […]...
9. היוצא מבית האם צריך להקפיד ולשמור שלא להוציא המזוזה או שרק אסור בידיים ואם מישהו הוציא מרשלנותו בשמירה האם זה שלא שמר כראוי עובר איסור יעוי' בב"מ קב ע"א ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו, והעירו דהלשון בידו צ"ב, ואולי בא לומר דרק בידיים אסור. ויעוי' בתוס' שם (קא ע"ב) שכתבו הטעם דלא יטלנה בידו שכאילו מזיק אותן […]...