יעוי’ בב”מ קב ע”א ת”ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו, והעירו דהלשון בידו צ”ב, ואולי בא לומר דרק בידיים אסור.
ויעוי’ בתוס’ שם (קא ע”ב) שכתבו הטעם דלא יטלנה בידו שכאילו מזיק אותן שדר בבית, ובראשון לציון על השו”ע סי’ רצא ס”ב העתיק לשונם דהו”ל כאילו מזיק בידיים, ואפשר שנתקשה בלשון בידו, ולהכי קאמר דכיון שמביא המזיקין הו”ל כמזיק בידיים, ומיהו זה צ”ע לגופיה מה גדר המשחרר מזיק של הפקר, והארכתי בזה בתשובה אחרת באופן דומה [ד”ה ?], דלכאורה אין זה גדר של מזיק בידיים (ומענין לענין עי’ בתשובתי לענין מי ששחרר בהמת חבירו בד”ה ?), ובלאו הכי צ”ע מאי אכפת לן דהוא מזיק בידיים, דהרי להזיק לכתחילה אסור אפי’ בגרמא, מדחייב בדיני שמים כ”ש דאסור לעשות כן לכתחילה, ויל”ע בזה.
ובגוף הנידון אם מותר לגרום על ידי גרמא שיוציאו המזוזה מהבית אולי יש ללמוד שיהיה מותר מהדין שאסור לנהוג בתשמישי מצוה מנהג ביזיון ולהשליכו לאשפה, וכ’ המשנ”ב סי’ כא סק”ז, דרק בידים אסור לזורקן לאשפה אך אם מתוך שלא גנזן נזרקו ממילא אין לחוש לזה עכ”ל.
והנה בענייננו לגרום שיושלך לאשפה בודאי אסור, אף דמדאורייתא לא תעשון גרמא שרי [שבת קכ ע”ב] מ”מ מדרבנן אסור [עי’ הר צבי יו”ד סי’ רלא בשם המאירי בשבת שם, וכ”כ בשו”ת אחיעזר ח”ב יו”ד סי’ מח סק”ג, ויעוי’ בשו”ת הרי בשמים ח”ב מהדו”ת סי’ קפג שכתב כן בשם יו”ד סי’ רפב ולא הבנתי כוונתו ואולי ממה שצריכין גניזה, וע”ע נוב”י חאו”ח סי’ יז], ואף נקטו הפוסקים דאם המזוזה תבוא לידי ביזיון יוציא את המזוזה מהבית [עי’ שו”ע שם ואג”מ יו”ד ח”א סי’ קפב].
אבל להשאיר עד שמאן דהוא יוציא את המזוזה אולי מותר, ויעוי’ בנ”י הלק”ט הל’ מזוזה דף ו’ ע”ב מדה”ר בשם השאילתות שאי’ קכו שהשוה דין זה שלא להסיר המזוזה לדינא דציצית דאין מתירין מבגד ציצית שהוא מבזה את הציצית ממצותה (ע”פ העמק שאלה שם סק”ה), ואם נימא דשם מותר מחמת שאם נזרק מחמת שלא גנזן כ”ש שאם רק הוסר מהבגד מחמת שלא השגיח, א”כ אולי יש ללמוד גם לענייננו שאם לא השגיח ומתוך זה הוסר המזוזה אינו עובר בזה איסור.
ואף שיש לדחות דשאני התם שעיקר דינו תשמישי מצוה שאין בו חיוב גניזה מ”מ גם כאן עיקר דינו של המזוזה שאין בו איסור להוציאו מקביעותו, ומ”מ למעשה אין ראיה גמורה דהא סו”ס זה תשמישי מצוה וזה תשמישי קדושה, ושמא גרמא אסור מדרבנן רק בתשמישי קדושה ולא בתשמישי מצוה (וגם אפשר דאין זה גרמא גמור האופן המבואר במשנ”ב שם שרק לא גנזו ואפשר דגרמא ממש גם בתשמישי מצוה אסור לגרום להם לבוא לידי ביזיון).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 36
מק"ט התשובה הוא: 120374 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120374
