חדר שסככוהו בכשרות ואחר כך סגרו את הגג שמעליו ושוב פתחוהו האם יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי או לא

עוד תוכן קשור:

1. חדר שסככוהו לשם מצוות סוכה ולאחר מכן השתמש בו כל השנה לביתו, האם כשר לשנה הבאה מחמת שהנחת הסכך היתה בכשרות או פסול משום שסכך זה שימש למגורים במשך השנה במשנ”ב סי’ תרלז ס”א פסל סוכה זו ע”פ המג”א (ומוכח מחשבון הדברים דהיינו אף אם בינתיים לא השתמשו בה כלל) אף אם משום שהעשיה הראשונה התבטלה, וכוונתו שהעשיה הראשונה לא היתה אלא לחג הסמוך, וממילא לגבי החג הבא הו”ל סוכה הנעשית מאליה, והוא חידוש גדול מאוד, ויש מהאחרונים שרצה לומר דמועיל עכ”פ אם בעשייה ראשונה […]...
2. מי שקשר הציצית כשלא היה נוטף על הקרן ואחר כך שינה תנוחת הציצית האם יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי דין זה שנוטפת על הקרן שיהיה הציצית יורד מצדו אל למטה הוא דינא דגמ’ לאיזה מהראשונים (כלבו סי’ כב וארחות חיים סי’ יז ורוקח סי’ שסא) והובא בשו”ע או”ח ס”ס יא בשם יש אומרים, אבל אינו לעיכובא כמבואר במשנ”ב שם ע”פ המג”א, ומשמע דגם אם בירך כשהציצית לא היו נוטפות על הקרן לא חשיב שהי’ […]...
3. פרס הסכך מן הצד כשהסכך עומד בלא ג’ דפנות ואחר כך השלים הסכך על כל הסוכה האם חשיב תעשה ולא מן העשוי או”ח ס”ס תרלה ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות, צל”ע בסתם סוכה שדרך לפרוס הסכך מעט מעט ועדיין אינו מגיע לדופן השני וגם פעמים שעדיין חמתו מרובה א”כ למה לא נימא תעשה ולא מן העשוי ומעשים בכל יום דעבדינן הכי, ואולי משום דכשממשיך הסכך חשיב עשיה בסכך אבל עי’ בבה”ל לעיל סי’ תרלא ס”ט דאינו […]...
4. חדר שמחליפים את הגג שלו לסוכות האם חייב במזוזה בסוכות והאם לאחר סוכות צריך לקבוע המזוזה שוב א) הדין הוא שסוכת החג בחג פטורה ממזוזה (יומא י כרבנן וכ”ה בר”מ פ”ו מהל’ מזוזה ה”ד ושו”ע יו”ד סי’ רפו ס”ד). ב) וכתב המשנ”ב ס”ס תרכו בשם הפמ”ג במשב”ז ס”ס תרמג דמשמע שאפי’ רק הסיר הגג ליתן שם סכך פטורה מן המזוזה (וכן דעת הפר”ח הו”ד בשע”ת סק”ז והבכור”י סי’ תרכה סק”ד ובתוספת בכורים […]...
5. תעשה ולא מן העשוי {עש”ק פ’ דברים חזון ח’ אב ע”ה לכבוד…} משה”ק בדין תעשה ולא מן העשוי, א”כ היאך מהני להטיל ציצית כשאינו לבוש בטלית, וכן לקבוע מזוזה כשאינו דר בבית עדיין, אע”ג דקי”ל ציצית חובת גברא הוא ומזוזה חובת הדר היא. תשובה – אין הנידון דומה לראיה, דכל מה דקי”ל תומ”ה הוא רק בדברים שעדיין חסר בפרטי […]...
6. מוקצה שהניחו באחד הימים על דבר אחר ולא היה כוונה לסלקו משם וגם לא להניחו שם עד שבת, ולא עלה על דעתו באותו זמן שאולי יצטרכו להשתמש בדבר שתחתיו בשבת, האם נחשב כמניח מדעת ואוסר את הדבר שמעליו כדין בסיס לדבר האסור אם הניחו בימי חול עד יום חמישי וחמישי עצמו בכלל, אינו נחשב בסיס לדבר האסור, אבל אם הניחו במצב זה ביום ששי, יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה יש להקל בזה במקום הצורך, מכיון שבלאו הכי דבר שאינו מיועד לשבת דוקא מתחת המוקצה ומונח רק באקראי (אם השאלה מדוברת באופן כזה מן הסתם) הכריע המשנ”ב להקל […]...
7. הנוטל מים שניים בנטילת ידים לפת האם יותר טוב ליטול על ב’ ידיו ב’ נטילות ראשונות ואחר כך נטילות שניות על שתיהן או ליטול ב’ נטילות ביד זה ושוב ב’ נטילות ביד זה מחד גיסא י”ל דאין מעבירין על המצוות ואז יטול כל יד מיד ב’ פעמים ובפרט שכרגע עוסק כבר במצוות נטילת היד הראשון וצריך לסיים המצוה דהרי שייך לטהר רק ידו אחת כדאי’ בפ”ב דידים מ”ג עי”ש ובר”ש [וכן משמע בשוע”ר ריש סי’ קסב שכך הוא הסדר אבל לא נזכר שכך יותר טוב לעשות, ומיהו הגר”ז […]...
8. מי שגזז ציפרניו ואחר כך נגע במקומות מכוסים ואחר כך הלך לישון שנת לילה, האם די שיטול פעם אחת אחרי כל שלושה דברים אלו או שכל אחד מהם צריך נטילה בפני עצמה אחר גזיזת הציפרניים צריך ליטול מיד משום שנטילה זו היא מצד רוח הרע, אבל אחר שנגע במקומות המכוסים וכבר סיים לימודו וקריאת שמע קודם לכן ונשכב לישון אין צריך ליטול ידים דוקא עכשיו ויכול לסמוך על נטילת ידים של מחר. מקורות: ראה משנ”ב ד, לח ואילך, והוא מוכרח מסברא משום שעל נטילת רוח רעה של […]...
9. מנהג סוחרים שאינם מתפשרים במחיר עם הלקוח הראשון שלהם מהשבוע משום סימן טוב האם הוא מותר או שיש בזה משום ניחוש ומה דין מי שמכוון את הנישואין ליום שיש סימן טוב או מי שמכוון דרכו לפי שירות תחזית מזג האויר האם יש בו משום מעונן הנה כמו שנתבאר בסנהדרין סה שיש איסור לומר על תחילת שבת וכו’. ובכל זאת המקור למנהג זה כנראה נשתרבב ע”פ הגמ’ בקידושין ר”פ האומר דארעא קמייתא לא מסמנא מילתא למכור, וגם ע”פ מש”כ בגמ’ בחולין צה ע”ב בית תינוק ואשה אע”פ שאין נחש יש סימן, ויש כמה פירושים בדברי הגמ’ בראשונים, ורש”י מפרש דהיינו עיסקה […]...