בדין אשרי יש ב' דינים, דיש דין אחד לאומרו אחר התפילה משום ישבו ישרים את פניך שנאמר אחר התפילה כדדרשי' גבי חסידים הראשונים, ולכן כ' הרמב"ם פ,ט מהל' תפילה ה"ח שאומרים קודם מנחה תהלה לדוד בישיבה, והוא כדי לקיים דין זה דחסידים הראשונים שנאמר בישיבה כדדרשי' מקראי דכתיב אשרי יושבי לענין קודם תפילה וישבו ישרים את פניך לאחר תפילה.
ויש דין שני לאומרו כדי להשלים ג' פעמים בכל יום כמבואר בפ"ק דברכות, והנה דין הראשון הוא מנהג בעלמא ובודאי שלא נקבע בנשים וכמו שהביא כת"ר דבסדר התפילה לנשים בקובץ תשובות לא הזכיר הגריש"א אשרי.
ולחדד הדברים יש לבאר דהנה מנהג נשים להתפלל הרבה פחות מהחיוב והפוסקים נתחבטו ליישב מנהגם עי' במג"א ומשנ"ב, וגם אם לא נקבל שיש פטור למעשיהם, אבל עכ"פ המנהג נתברר שאין מנהג נשים להאריך ולהוסיף בתפילה, וממילא כל מה שגם חיובא דאנשים מחוייבים רק מצד המנהג, והרי בנשים נתברר שאף אין מנהג, מ"מ אהני בזה לומר שאין כאן מנהג בנשים להתפלל תפילות אלו (והיינו כל סתם תפילה שלא נודע שיש מנהג בנשים להתפלל).
וכן ואני תפילתי שהוא מנהג בעלמא ע"פ המדרש, ובפרט שעיקר מה שנקבע הוא למי שבא לבהכנ"ס להתפלל ולשמוע קריאה"ת ובלאו זה לא נתקן, דעיקר השבח נתקן באופן זה, ואמנם במדרש גופיה לא נזכר בהכנ"ס וקריאה"ת אלא תפילתי עת רצון, ויעוי' במשנ"ב שכ' דביו"ט לא נתקן כיון שאין קריאה"ת שהוא עת רצון, אבל בשבת המנהג לומר גם כשאין קורין ואף ביחיד, והיינו אחר שכבר הוקבע המנהג בשבת אומרים, ולפ"ז נשים שלא הוקבע להם מנהג (דהדבר ידוע שאין מתפללות כל דבר כאנשים ובפוסקים מבואר שהקילו טובא עי' מ"ב בשם המ"א), לא.
אבל יתכן לומר באופן אחר דהעת רצון הוא משום שיש בתי כנסיות אחרות שקורין בתורה אז כדאמרי' בפ"ק דברכות גבי רב נחמן לימא מר לשליחא דציבורא וכו' אימתי עת רצון וכו', וכן בב"ר גבי ר' חנינא בן דוסא, ולפ"ז עיקר טעם המנהג שייך גם בנשים, אבל אכתי מאחר ואינו אלא רק מנהג בעלמא מנ"ל שהונהג חובה בנשים, וגם באנשים שמא לא היה נתקן מעיקרא במקום שלא היה שייך שם קריאה"ת כלל (דלו יצוייר שלא היה קריאה"ת אלא בב"ד חשוב מסתמא לא היו מתקנים בשאר מקומות).
אבל גם לגבי דין השני דאשרי הנ"ל יש לציין דעיקר מה שנקבע לומר ג' פעמים הוא משום פעם אחת כדאי' בתשוה"ג שערי תשובה, ומעי"ז במפרש על הרא"ש, ובראשונים יש שלא גרסו ג' פעמים, אלא רק פעם אחת בכל יום, הלכך אם אמרה בפסוד"ז אפשר שאין להחמיר עליה לומר ג"פ.
לענין קדושה דסדרא משמע טובא בפרש"י בסוטה מט ע"א שנתקן רק במקום אנשים וגם מדין ת"ת, ויש להזכיר דיש פוסקים שסוברין דאינה נאמרת ביחיד כלל.
ולענין תחנונים דקדושה דסדרא עיקרו נקבע רק לש"ץ כמבואר ברמב"ם (בסדר התפילות קודם נוסח הקדיש) שליח ציבור אומר קדיש לעולם קודם כל תפלה ואחר כל תפלה ואחר שאומר סדר היום בכל עת שיאמר סדר היום יתחנן מעט ויאמר קדיש עכ"ל, וסדר היום היינו סדר קדושה דסדרא כמ"ש הרמב"ם לעיל בהל' תפילה פ"ט ה"ו ואחר כך יעמוד שליח ציבור לבדו וכו' ואחר כך אומר ובא לציון וכו' ואתה קדוש וכו' וקרא זה אל זה וכו' וגומר הקדושה והן עונין ק' ק' ק' שלשה פעמים וחוזר וקורא הקדושה תרגום ואומר ותשאני רוח וכו' וקוראהו תרגום ואומר ה' ימלך וכו' וקוראהו תרגום כדי להבין לעם ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושלאחריה עם תרגומן הן הנקראים סדר היום ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ופסוקי רחמים ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין עכ"ל, וגם בזה מבואר שאמירת תחנונים דקדושה דסדרא היא על הש"ץ, ורק שנהגו העם לומר תחנונים כמ"ש בסדה"ת.
מק"ט התשובה הוא: 123756 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123756