מותר מכיון שאין דין עביט בדבר שעדיין לא השתמשו בו, שאין הזמנת הדבר מועילה לאוסרו לענין גרף של רעי, כמו שהבאתי לשון החזו”א (או”ח סי’ יז סקי”א) בתשובה אחרת כאן וכ”כ כה”ח (סי’ פז סק”ד) שאין הזמנה מועילה לגרף, וכן הובא בשם הגריש”א (אישי ישראל פנ”ג הערה כג) שטיטול חד פעמי חדש מותר לומר כנגדו דברים שבקדושה.
לתשובה זו פורסמו 4 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר להתפלל כנגד טיטול של תינוק שהרטיב ונודף ריח בסמוך אליו אך אין מגיע ריח רע עד למתפלל הקולא שיש במ”ר יותר מבצואה א) יעוי’ בתשובה הקודמת שהארכנו בצדדי הדין לענין צואה באופן כזה, אבל לענין מי רגלים הוא יותר קל, כיון שלגבי צואה באופן שהוא נודף ריח מעט ואינו מגיע עד למתפלל, עיקר הטעם להחמיר בזה הוא משום שהוא תלוי במחלוקת ובשל תורה הלך אחר המחמיר, אבל במי רגלים יש יותר מקום […]...
- מי ששומר על תינוקות בבית ובמהלך השעתיים הקרובות אינו יכול להתפלל במנין האם מותר להתפלל עכשיו ביחידות או שמחוייב להמתין עד שיגיע הזמן שיוכל להתפלל במנין פשטות דעת השו”ע שלענין המתנה לא נאמר שיעור ד’ מילין, דהיינו שרק השיעור להתקדם בדרכו נאמר השיעור שצריך להתקדם בדרכו ד’ מילים ולהתרחק מדרכו שיעור מיל, אבל לענין המתנה צריך להמתין גם יותר מכך, אולם מי שמקיל בזה עכ”פ במקום צורך גדול, יש לו לכאורה על מה לסמוך. מקורות: יעוי’ בגמ’ חולין קכב ושו”ע סי’ […]...
- כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
- סוכה שיש לה דופן אמצעית (מערבית) שלמה ושתי דפנות האחרות אינן זו כנגד זו אלא דופן ימנית (דרומית) עומדת בצד פנים הסוכה (מערבית לסוכה) ומחוברת לדופן האמצעית המערבית ואילו דופן שמאלית (צפונית) עומדת בצד חוץ הסוכה (מזרחית לסוכה) שלא כנגד דופן דרומי נראה דיש לחשוש למשנ”ב והאחרונים המחמירים בזה, אבל יכול להאריך את הדופן הדרומית עם צוה”פ (או בעומד מרובה) אחרי שכבר יש בה כשיעור. מקורות: הנה הנידון כאן באופן שאין ב’ דפנות שלמות בסוכה והנידון האם בעינן ב’ דפנות שלמות או דילמא דסגי שיש ב’ דפנות שיש בכל אחת מהן כשיעור, ואפי’ דבב’ דפנות כשיעור לחוד […]...
- האם מותר לאשה להתייחד עם ילד זר בבית מותר עד גיל תשע (שו”ע אה”ע סי’ כב סי”א)....
- ילד הגונח מאוד מכאבי עצירות האם מותר לתת לו תרופה בשבת מותר, מכיון שתינוק יש לו דין של חולה שאין בו סכנה שהותרו לו ענייני רפואה בשבת, ובפרט באופן כזה שיתכן להחשיב אפי’ בגדול כנפל למשכב לפי הענין. מקורות: לענין רפואה לחולה שאב”ס בשבת עי’ משנ”ב ר”ס שכח, ולענין הגדרת חולי דקטן עי’ שו”ע ס”ס רעו, והיינו אם צריך הרבה כמ”ש בביהגר”א שם, וכן עי’ ברמ”א […]...
- משחק ילדים שילד עושה כעין שרטוט באצבע על גב ילד שלפניו כעין אותיות בשבת בלא שעושה שום רושם והילד שלפניו צריך לנחש איזה מילה הוא שירטט האם מותר בשבת מותר כיון שאינו עושה שום רושם אותיות כלל (יעוי’ רמ”א סי’ שמ ס”ד בשם תה”ד סי’ סג ובמשנ”ב שם)....
- ילד בן שנה או שנתיים שמזיע בלא לכלוך האם מותר לרחצו בתשעת הימים ובתשעה באב בתשעת הימים נראה דבמקום הצורך יש להקל וגם בת”ב אם מצטער וא”א להמתין מותר ברחיצה ואפי’ בקטן שהגיע לחינוך בכה”ג אם בא להקל יש לו על מה להסתמך. מקורות: לכבוד הרה”ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט”א מח”ס גם אני אודך ושאר ספרים יש להקדים בזה דמעיקר הדין גם ביו”כ לא גזרו איסור רחיצה לקטן דהיינו רביתייהו […]...
- המתפלל ברחבת הכותל המערבי האם די שמכוון להתפלל מול הכותל או שצריך להטות אל צדו שיהיה כנגד קודש הקדשים יותר טוב לכוון כנגד בית קדשי הקדשים, וכך מבואר בדברי רבינו יונה שצריך לעשות כן, אך אפשר שיש ליישב מעיקר הדין גם מנהג העולם שלא הקפידו בזה (כמו שיתבאר אם נימא דהביה”ל למד מסתימת דברי המחבר שלא סבר כן ויש טעם גם בסברא זו כמו שיתבאר). מקורות: הנה בגמ’ ברכות ל ע”א ושו”ע ריש סי’ […]...
וגם כשיש בו קטנים כתבו הפוסקים דשרי
יישר כח על הערתו החשובה.
בפוסקים הזכירו שאם יש מ”ר שותתין ונבלעו בבגדו מותר, וכן נזכר בפוסקים שמי ששותת תמיד יש להתיר לו כשאינו שותת, אבל לגבי טיטול גופא (היינו שהוא מיוחד להיות מלוכלך וממילא יש כאן נידון של עביט) אם יש פוסקים שדברו בזה בנוסף למש”כ בתשו’ דלהלן אשמח אם יוכל להפנות מ”מ.
אני כתבתי כאן תשובה על מ”ר של תינוק מכוסה
וזה כהמשך לתשובה כאן על צואה מכוסה של תינוק
(ההערה הוכנס בפנים)
התכוונתי לדברי הגרשז”א וראיתי שכת”ר התייחס לדבריו, (אם כי לענ”ד נראה שסבר שמסריח הוא דווקא בהרבה פעמים כמו שהוא בגרף).
ומ”מ תוך כדי העיון התברר לי שרוה”פ לא חששו לומר שיש לטיטול דין גרף אף במלוכלך בצואה, כ”כ בשש”כ פמ”ז (וכנראה לא שמיעא ליה החילוק של הגרש”ז בענין זה), וכן סובר הרב אלישיב (אשרי האיש פי”ז), ובאישי ישראל כתב בשם הגר”ח קנייסבקי “שייתכן שנחשב ככיסוי”, וראיתי בהלכות יום ביום לגר”מ קראפ (עמ’ תלא) שנראה שנקט מעיקר הדין שאין לטיטול דין גרף, אך כתב להחמיר לכתחילה.
יישר כח