הנה נחלקו הראשונים בגדר חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בסדר הפרשיות, אם הוא מצד שיהא רגיל כשקורין בציבור או מצד מצות ת"ת [עיין בהקדמת החינוך, ולבוש או"ח תרפ"ה ס"א ס"ז], וע"ע בהג"מ פי"ג מהל' תפילה הכ"ה.
ועיין עוד טעמים בראבי"ה והר"י מלוניל ומט"מ סי' תס"ד.
.
וכתב התרומת הדשן ח"ב סימן ק"ע, והובא בב"י או"ח סו"ס רפ"ה, וז"ל, כתב מה"ר ישראל בכתביו דדוקא פרשת השבת חייב להשלים אבל אין צריך לקרות פרשת יום טוב, וכן כתב בתרומת הדשן ח"א סימן כ"ג, ואע"פ שכתב דלפירוש רבינו חננאל אפשר שטעם שחייב להשלים פרשיותיו כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין ואם כן היה צריך להשלים פרשיות של יום טוב ומוספין כבר כתב דלשאר גאונים אין צריך ושקרוב בעיניו שלא נהגו רבותינו להשלים וכן עמא דבר עכ"ל הב"י, [ועיין האריכות בפנים התה"ד].
וכ"פ בשו"ע שם שא"צ לקרוא שמו"ת של פרשיות של יו"ט.
ובאמת מבואר להדיא בהנך ראשונים שנקטו מהטעם הזה, שאכן צריך להשלים גם פרשיות של יו"ט.
והנה בשו"ע סי' רפ"ה ס"ז הזכיר שא"צ לקרוא קריאות של היו"ט, וכהכרעת התה"ד הנ"ל, וכתב הרמ"א שהפטרות יקרא, וכתב שם בביאור הגר"א דלפי הדעה שאין קריאת השמו"ת מטעם שידע את קריאה"ת א"צ לקרוא גם לא ההפטרה, אבל יעויין במ"ב סו"ס רפ"ה שכתב [מהאחרונים] הטעם משום שמא יקראוהו לקרוא ההפטרה, והיכא שלא שייך שיקראוהו בלא שיודיעוהו מקודם אפשר דלא, וכן החזו"א לא היה קורא ההפטרה כמ"ש בארחות רבינו [ועיין בספר 'אלא' מש"כ על הגרח"ק], אך בראשונים שנקטו שהטעם הוא כנ"ל מבואר להדיא בדבריהם שגם ההפטרה צריך לקרוא.
וטעם הר"ח והראשונים שהוא מצד ידיעת קריאת התורה היינו שיבין את קריאת התורה, עיין שו"ת בעלי התוס' סי' ט"ז, אכן יעויין בלבוש (ס"א וס"ז) שהטעם לדעות הללו הוא ג"כ משום שידע לקרוא בתורה אם יקראוהו, וטעם זה הוא בין בקריאת השמו"ת של הפרשה ובין ההפטרה, לפי דעות הללו.
ואפשר דמזה נלמוד לדידן, היינו לטעם המ"ב שקורין הה פטרה כדי שידע לקרוא אם יקראוהו, דלא בטל ענין זה, כשם שלא בטל ענין שמו"ת של כל הפרשה להנך דעות, אע"ג שבזמנינו אין חשש זה קיים, ומ"מ יש לחלק דשמו"ת של הפרשה נזכר בגמ' משא"כ קריאת ההפטרה לדידן לרמ"א [דלא כמ"ש הגר"א בדעת המחבר לכאורה], שלא נזכר בגמ'.
.
המבואר לפי כ"ז, דאע"ג דלדידן לא נפסק להלכה לקרוא מגילת אסתר שמו"ת, בין לדעת המחבר כיון שאין הדין אלא בפרשיות, ובין לדעת הרמ"א שהרי כאן אין חשש שיקראוהו לקרוא המגילה, דבכל מקום הרי קובעים מלכתחילה בד"כ מי יקרא המגילה, ולהכי אין צריך לקרוא.
אך להדעות הנ"ל שנקבע כל מה שקורין בציבור מצד מה שקורין בציבור, א"כ צ"ל דה"ה קריאת המגילה, וגם להדעות שהוא מצד שמא יקראוהו לעלות לתורה, [ולא שייך למ"ש הרמ"א על הפטרה שהוא דין בפ"ע, ואינו מדין שמו"ת, אלא להדעות דמעיקרא כל דין שמו"ת נתקן מטעם זה אפשר דבכלל זה כל מה שקורין בתורה, דהרי גם פרשיות של יו"ט והפטרות בכלל, אך לא קיי"ל להלכה וכנ"ל].
כתב האג"מ או"ח ח"ג סי' מ' וז"ל, בדבר אם קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הוא גם על הפרשיות הנה הדין הוא להשלים פרשיותיו עם הצבור שהוא שילמוד כל התורה בכל שנה כמו שתיקנו להצבור להשלים בכל שנה כל התורה ומחמת זה נפסק בש"ע או"ח סימן רפ"ה סעיף ז' אין צריך לקרות פרשת יו"ט וא"כ פשוט שה"ה קריאת הפרשיות וכל מה שקורין לבד פרשיות השבוע ואע"פ שבתה"ד סימן כ"ג הביא בשם ר"ח טעם אחר כדי שיהיה רגיל במה שהצבור יקראו שלפ"ז יש להצריך לקרא גם קריאות של יו"ט ופרשיות הוא בעצמו מסיק שאין נוהגין להשלים אלא פרשיות של שבת כדפסק הש"ע שאין צורך להיחיד לקרותם שנים מקרא ואחד תרגום ועיין במג"א סקי"ב עכ"ל.
ויצויין שבס' לקט יושר לתלמידו של התה"ד הביא שמ"מ היה רבו נוהג בד' פרשיות לקרוא שמו"ת, וז"ל, וגם היה מעביר פ' זכור שנים מקרא ואחד תרגום וגם פ' פרה משום דתו' משנץ או פסקי תו' כתבו דאף פ' פרה מן התורה ואגב זה השנים היה מעביר כל הארבע אבל שארי פ' של יו"ט אינו מעביר כאשר כתבתי לעיל בהלכות שבת בכת' שא' מהר"ם ס"ל יצ"ו עכ"ל.
וכן נהגו עוד, עיין דבר משה להגר"מ הלברשטם, פסקי תשובות וטעמי המנהגים מה שהביאו את כל הספרים שהזכירו ענין זה.
ובענין איזה תרגום היה לקרוא, הנה אם נימא דעיקר התרגום בתורה הוא אונקלוס, ובנביאים הוא תרגום יונתן, עיין מגילה ג' א', אך בכתובים אין תרגום שעליו אמרו רז"ל שהוא העיקרי, אע"פ שגם על הכתובים עשו התנאים תרגום כמ"ש התוס' שם כ"א ב' ד"ה ובמגילה, דודאי יש תרגום אבל לא עשאו יהונתן אלא מימי התנאים נעשה עכ"ל, וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם, אבל תנאים אחרים תרגמו כל הכתובים חוץ מדניאל ע"כ (וע"ש במאירי).
(רש"י לא גרס "ועשרה מתרגמין" כיון שאין תרגום בכתובים.
ולכאורה צ"ע דהא רש"י לעיל יג ב ד"ה זכה הביא מתרגום של אסתר ועי' במהר"צ חיות בספרו אגרת בקורת שתירץ דס"ל לרש"י דאותו תרגום של אסתר נכתב אחר חתימת התלמוד וע"כ לא יתכן שהוא מוזכר בברייתא.
ועי' ברש"ש שר"ל דאין כוונת רש"י דלא היה תרגום לכתובים אלא דאין מתרגמין בציבור רק תרגום אונקלוס או תרגום יונתן.
ודבריו צ"ע דהא פשיטא שתרגום ירושלמי שלפנינו היו משתמשין בו בא"י לתרגם בו, וכן בירושלמי במגילה זכיר ממנו ואמר ואילין דמתרגמין עמי בית ישראל וכו', וכן במשניות בספ"ג דמגילה מוכח שהיה כל מתרגם רשאי לתרגם כפי רצונו ע"ש, וצע"ק).
אך נראה שמכיון שעיקר ענין התרגום הוא להבין הכתוב, וגם בפרש"י יוצא יד"ח מעיקר הדין, א"כ בענינינו שפיר נפיק בתרגום ראשון שהוא קצר, וא"צ לקרוא תרגום שני שהוא ארוך בהרבה, שיש בו הרבה חלקים שאינם מתרגום הכתוב אלא מדרש, ומ"מ הקורא תרגום ראשון לא ידלג על חלקי הדרש שם, שהרי גם ברש"י עה"ת יש חלקי דרש ולא הזכירו הפוסקים שאפשר לדלג, והטעם הוא משום שלא כתב אלא מה ששייך להפשט, כמו שכתב בענין זה רש"י גופיה בפרשת בראשית, וה"ה התרגום מה שהזכיר מן המדרשים הם דברים דשייכי להפשט, משא"כ התרגום שני מוכח מתוכו שרובו מדרש, ויל"ע כמה נפיק מכלל זה התרגם ראשון.
[ומה שהזכירו הראשונים מהתרגום שני אינו ראיה לענינינו, דודאי הכל מרז"ל].
ויש להוסיף על כל זה, דבאמת בזמן חז"ל היו מתרגמין בשעת קריאת המגילה, כמבואר במגילה כ"א ב', ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין, היינו שהיו מתרגמין כדי לפרסם את הנס ולהסביר הדברים להמון העם, וכתב הרי"ד שם בפסקיו וז"ל, פי' התרגום הוא להבין לנשי' ולעמי הארץ הילכך תרגום של תורה כדי שיבינו המצות אין שנים מתרגמ' אבל תרגום דנביאים לא חיישינן ומשמ' מהכא שהיו מתרגמין המגילה וכיון שהיו מתרגמין וכו', שכך היו עושין קורא פסוק אחד עד סופו ועומד עד שיתרגם ועוד חוזר וקורא מפסוק אחד וזה יתרגם עד שישלימו כל המגילה כעניין זה עכ"ל, והובא גם בשבלי הלקט סי' קצ"ח משמו.
וכל זה הוא מדין מ"ש במגילה ד' א' ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום ופרש"י מעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים ע"כ, היינו שיש מצות פרסומי ניסא, ונהי דחיוב זה הוא דוקא בשבת ולא בחול [עיין בתוס' שם], אך מ"מ פשיטא שיש מצוה תמיד בפרסומי ניסא בפורים, וא"כ בענינינו בודאי שיש ענין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום קודם, ובזמנינו שאין בקיאין בתרגום יהיה יותר תועלת לקרוא המגילה עם המפרשים, [ורש"י בפירושו למגילת אסתר קיצר מאוד], וכמו שהעיר כעי"ז החפץ חיים באגרותיו על שמו"ת שצריך שיבין ולא מועיל אם קורא התרגום בלא להבין.
מק"ט התשובה הוא: 7896 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7896