האם אומרים בברכת בורא נפשות וחסרונם או וחסרונן

עוד תוכן קשור:

1. אדם שבירך אשר קדשנו במקום בורא פרי הגפן בקידוש בליל שבת ותיקן עצמו תוך כדי דיבור וסיים בורא פרי הגפן האם חשיב שבירך בורא פרי הגפן יוצא ידי חובה. מקורות: עי’ ברכות יב ע”א ושו”ע או”ח סי’ רט ומשנ”ב שם דתמצית הדבר הוא שאם תיקן עצמו תוך כדי דיבור וחתימת הברכה היתה כדין בדיעבד יצא ידי חובתו. והנה דעת המהרי”ל לגבי טעות בברכה”ת של קריאה”ת שאם בירך לפניה אשר נתן לא סגי לתקן אלא החזירו מהרי”ל לראש, וז”ל המהרי”ל הל’ קריאה”ת […]...
2. מי שבירך בורא נפשות על יין במקום מעין שלוש האם יצא ברמ”א ומשנ”ב ס”ס רח מוכח שלא יצא עי”ש, וכ”כ הרא”ש ברכות לז ע”א (לפי מה שביאר שם המעדני יו”ט, ועיקרי הדברים שכ’ הרא”ש שם הם גם בתוס’ אבל לא מפורשים כמו ברא”ש), ועי’ גם שו”ת פנים מאירות ח”ג סי’ כא....
3. מי שאכל בורקס ואורז האם יברך רק על המחיה או גם בורא נפשות הפתרון המועדף הוא שיברך קודם בורא נפשות על האורז ולאחר מכן על המחיה על הבורקס. מקורות: יש מהפוסקים שכתבו שעל המחיה פוטרת הברכה האחרונה על אורז (הלק”ט ח”א סי’ מ, מחזיק ברכה סי’ רח סק”ז, שע”ת שם סק”ט, בא”ח פנחס סי”ח, כה”ח ר”ח סקמ”א, ועוד) מ”מ הוא מחודש ואינו ברור להלכה (עי’ שבט הלוי ח”ט […]...
4. בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ”מ נ”ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין […]...
5. האם מותר לעשן סיגריה למי שעוסק בהצלת נפשות ואינו יכול להתרכז בלי סיגריה הנה דין יתובי דעתא נאמר ביולדת ויש שסברו שלא נאמר בדברים אחרים, ואמנם בביאור הלכה [סי’ קכח ד”ה לכבות] משמע שנקט שהוא דין גם בדברים אחרים וכן נקט להדיא בחוט שני וכך מסתבר שאדרבה יולדת קילא משאר חולים כמ”ש המגיד משנה. והנה אין לך אלא מה שאמרו חכמים ביתובי דעתא שכל כולו חידוש גדול מאוד […]...
6. עדים שאמרו פסולי עדות היינו באופן הפוסל השטר מן הדין (כגון דאניסי מחמת נפשות) האם כשיהיו עדי קיום יכשיר את השטר אחר כך {“default”:”\u05e9\u05db\u05d9\u05d7\u05d0 \u05e9\u05d0\u05dc\u05d5\u05ea \u05d5\u05ea\u05e9\u05d5\u05d1\u05d5\u05ea \u05d0\u05e7\u05d8\u05d5\u05d0\u05dc\u05d9\u05d5\u05ea \u05d1\u05d4\u05dc\u05db\u05d4″,”fb”:””,”instagram”:””,”threads”:””,”twitter”:””,”planly”:””,”linkedin”:””,”pinterest”:””,”telegram”:””,”reddit”:””,”youtube_community”:””,”tumblr”:””,”ok”:””,”vk”:””,”google_b”:””,”medium”:””,”wordpress”:””,”blogger”:””,”plurk”:””,”xing”:””,”discord”:””,”mastodon”:””}...
7. מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים כן. מקורות: נשאלתי בענין דין זה שמברכים על מרק ירקות עם ירקות בורא פרי האדמה, האם הוא דין בדיני ברכה על תערובת או שהוא דין בדיני בעיקר וטפל. ונפק”מ לדעת החיי אדם שבתערובת אם ניכר בפני עצמו אין הברכה על העיקר פוטר את המין השני וכן לענין אם עולה כל אחד מהם בנפרד בכפית. להלן […]...
8. מי שבירך המוציא על דבר שברכתו בורא מיני מזונות האם יצא ידי חובתו אם הוא מעשה קדירה דהיינו מיני מזונות שאין מברכים עליהם המוציא אפילו אם קבע סעודתו אז גם בדיעבד לא יצא ידי חובתו אם בירך המוציא, אבל אם הוא פת הבאה בכסנין כגון רוגלך וופלים (שלכל היותר הם ספק ספיקא המוציא ואכמ”ל ואז בלאו הכי יצא בהמוציא, אבל הם ודאי לא מעשה קדירה) בדיעבד יצא בהמוציא […]...
9. מי שבירך בורא פרי האדמה על לחם האם יצא ידי חובה מחלוקת וספק ברכות להקל (כשאי אפשר לצאת על ידי אחר בקלות). מקורות: מסברא היה נראה שיצא דהרי במתני’ ברפ”ו דברכות תנן דף לה ע”א ועל הירקות הוא אומר בפה”א חוץ מן הפת שהוא אומר המוציא לחם מן הארץ, והטעם משום דפת אשתני לעילויא, יעוי’ שם בדף לו ע”א, וכן לגבי יין תנן במשנה שם שעל […]...