בצלאל למה הוצרך לבנות משכן למקום לכליו מאחר ולא הוקם אלא עד ניסן

לכבוד ידידי הנגיד הנכבד אוהב ורודף תורה והרבות פעלים וחיילים לתורה ואיהו גופיה צורבא מרבנן כמוהר"ר יהונתן בלייער לאוי"ט

אחר דרישת השלו' והברכה ככל הראוי וכט"ס

ע"ד הנידון מה היה טעמו של בצלאל שעשה את הארון אחר המשכן כמ"ש רז"ל [ברכות נה ע"א] כדי שלא יעמדו הכלים בלא מקום, והרי המשכן הוקם רק כמה חדשים אח"כ כמ"ש בפסיקתא רבתי [פרשה ו, ה] והובא בפוסקים [א"ר סי' תרע, משנ"ב שם סק"ז ועוד].

והיא הערה נכונה מאוד לאמיתה של תורה דלכאורה יש כאן סתירה ברורה בין ב' המאמרים.

ונראה דיש כמה אופנים ליישב הענין, ראשית כל יתכן לומר דבאמת מדרשות חלוקות, ולפעמים גם פליגא סתמא אסתמא באותו מדרש, ועכ"פ יתכן לומר דלפי הדעה שהמשכן שהה כמה חדשים אכן לא אמר בצלאל כך ולא היו דברים מעולם, ומאידך למאן דדרש שאמר כן בצלאל סבירא ליה שמלאכת המשכן נגמרה סמוך להקמתו.

ויש לציין דעצם הקריאה לחנוכה ויהי ביום כלות שגם נזכר בגמ'? אין מזה ראיה דהחנוכה היתה אז ונבנית רק בניסן דלעולם אפשר שסיום הבנין היה ג"כ בניסן לדעת הגמ', רק קרינן בחנוכה מענין חנוכת המזבח.

או דיש לומר באופן אחר, דבצלאל מתחילה לא ידע שהמשכן ישהה עד אח"כ ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, וגם משה גופיה אפשר דלא ידע, ומה שמתחילה ציוה הקב"ה כך, אע"ג דהקב"ה ידע שלא יוקם אח"כ, אין אנו יודעין טעמי הקב"ה, וגם אפשר שמתחילה ציוה שיעשו לפי הידוע להם אז.

ומצאתי בצל"ח [ברכות שם] שכתב ליישב מענין יסוד הדברים הנ'"ל, אלא שהרחיב בזה עוד וז"ל, והנלע"ד בזה, שישראל היו סבורים שכשיוגמר המשכן תיכף יקימוהו ותשרה השכינה תיכף בהגמר מלאכתו וכו', והם לא ידעו שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להשרות שכינתו ביניהם עד שיגיע החודש שנולד בו יצחק שהוא חודש ניסן וכו' עכ"ל, עי"ש שהאריך טובא.

או דיש לומר באופן אחר, בדוחק קצת, ולומר דבאמת המשכן לא היה לו צורך במקום לכלים, אבל מאחר שדרך הבונה בית שכך עושה, א"כ יש ללמוד מהנהוג בעולם ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא [ברכות נח ע"א], אכן אפשר דלישנא לא משמע הכי, ומלבד זה קי"ל דאין למדין אפשר משאי אפשר [יעוי' סוכה נ ע"ב ועוד], אע"ג דלענין זה אינו שייך כ"כ כיון דכלפי שמיא הכל אפשר ואעפ"כ למדין מלכותא דרקיעא ממלכותא דארעא, מ"מ יש בזה מן הדוחק לענייננו.

עוד יתכן ליישב כעין הנ"ל, דעיקר הענין הוא שיהיה ראוי להעמדה בבית, ומ"ש להיכן אכניסם לאו דוקא, דבודאי היו להם כמה אוהלים ומקומות להכניס שם הכלים עד שיוקם המשכן, אלא העיקר הוא שיהיו הכלים באופן של כבוד שיהיה להם המשכן להכניסם, ודרך הוא שאדם שיש לו בית לפעמים ג"כ מוציא הכלים מביתו, אבל העיקר שיהיו באופן שיהיה מקום ובית הראוי להכניסן לשם, ולפ"ז העיקר שיבנו הדברים כסדר שיהיו הכלים ראויין למשכן והמשכן ראוי להם מעת עשיית הכלים, ועי' שבת [פו ע"ב] ראויה קאמינא וכעי"ז בעוד דוכתי.

ועי' בפני יהושע [ברכות נה ע"א] שהאריך הרבה וכתב, דבלא"ה הך מילתא דלהיכן אכניסם לישנא בעלמא היא דקאמר ליה לפי דרך ארץ שהרי לפי האמת לא היה באפשר לבצלאל להכניס כל כלי וכלי מיד לאחר גמרו לתוך המשכן שהרי לא הוקם המשכן כלל עד אחד בניסן שנשלם כל המלאכה ושום אדם לא היה יכול להקימו כי אם משה בעצמו כדכתיב הוקם המשכן והיינו בסיוע הקדוש ברוך הוא כדאיתא במדרש ובכמה דוכתי, אלא על כרחך כדפרישית דמצד דרך ארץ בעלמא אמר ליה כן שיש להקדים המשכן שעשוי להכניס בו הכלים בזמנן עכ"ל, עיין שם שהאריך.

בחת"ס בשם רבו החסיד שבכהונה [ח"א או"ח סי' קפח] כ' וז"ל, כיון דמסתמא כסדר עשייתם כך היתה הקפידה על סדר משיחתם וא"כ אחר שנמשח הארון קודם למשכן היכן יכניסו וההמשחה היתה בתחילת ימי מילואים עכ"ל.
ור"ל שאם עשה הכלים קודם משחם קודם, ואז מיד לאחר המשיחה לא יהיה מקום להכניסם.

בהעמק דבר להרב הנצי"ב [שמות לו, יג] כתב בזה אחר האריכות וז"ל שבצלאל עצמו חיבר היריעות הללו לפני הקמת כל המשכן, והעמיד היריעות על כלונסאות וכדומה שיעמדו לשעה, כדי להכניס לתוכם את הכלים ולא יעמדו לעין כל אדם בחוץ, שאין זה כבוד כלי קודש, משא"כ יריעות עזים באמת לא חיבר בעצמו עד שהקים משה ע"כ.

ואלה מעט שליקטתי מאשר מצאתי בראשונה ומן הסתם שלאחר הבירורים ימצאו עוד מרבותינו המפרשים שדברו בזה מלבד כל אלה.

מק"ט התשובה הוא: 120917 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120917