שאלה
לכבוד הרב שליט"א
במשנה ברורה ח"ג סימן שכו ס"ק ו כתב "ואשה שלובשת לבנים בשבת ויו"ט מותרת לרחוץ במקומות המטונפים בחמין שהוחמו מע"ש ויו"ט רק שתזהר לרחוץ בידים ולא בבגד כדי שלא תבא לידי סחיטה ויש נשים נוהגות שאין לובשות לבנים בשבת ויו"ט ובמקום שאין מנהג ידוע יש להתיר".
ולא הבנתי מה חידש כאן להקל המשנה ברורה באשה שלובשת לבנים, הלא זה הדין המבואר בשו"ע שכל שאינו רוחץ כל גופו מותר במים שהוחמו בע"ש? (אולי כתב כן בשביל להזהיר "רק שתזהר לרחוץ בידים ולא בבגד כדי שלא תבא וכו'").
בברכה, יואל
***
תשובה
לכבוד הרב יואל שליט"א
שלום רב
כל הנידון מה שנזכר כאן בנו"כ השו"ע [כהמג"א ושאר נו"כ] הוא משום מה שנהגו באיזה מקומות לאסור נשים מרחיצת חמין כגון זה בכל אופן משום שאינן יודעות להבחין בין חמין שהוחמו בע"ש לחמין שהוחמו בשבת.
ומקור מנהג זה הוא מהמשאת בנימין שהובא במג"א כאן, והמחה"ש הביא כל לשונו, וז"ל המשאת בנימין, אפשר שאין כל אשה יודעת לחלק בין חמין שהוחמו מערב שבת ויום טוב או הוחמו בשבת ויום טוב (מה שכתב הוחמו בשבת, ודאי ר"ל בהיתר, דהיינו להפשיר, אלא סבירא ליה כמו שכתב מ"א בס"ק ו' דהוחמו בשבת אפילו פניו ידיו ורגליו אסור.
וביום טוב ר"ל הוחמו ליום טוב, כתב בתחלת התשובה, ניהו דקיימא לן [סימן תקיא סעיף ב] כבית הלל [ביצה כא, ב] דמותר להחם חמין ביום טוב לרחוץ פניו ידיו ורגליו, אבל שאר איברים אסור, דבעינן ביום טוב דבר השוה לכל נפש, ושאר אברים אינן שוה לכל נפש, ואסור לרחוץ שאר אברים בחמין שהוחמו ביום טוב, הערת המחה"ש), גם אינה יודעת להזהר מדין איסור סחיטה, ובמקום שאין מנהג כו', עכ"ל.
ועפ"ז כתב המג"א כאן סק"ג, כ' מ"ב סי' ה' וכמדומה לי שלא נהגו הנשים ללבוש לבנים בשבת ויום טוב ואפשר משום שאין יודעים ליזהר ברחיצה ובמקו' שאין מנהג יש להתי' רק שלא תרחץ בבגד שלא תבא לידי סחיט' עכ"ל, ועסי' ש"א סמ"ח עכ"ל המג"א.
אם כן מה שירד המשנ"ב לכתוב היתר בזה, הוא להוציא מהמנהג הנ"ל, ואע"פ שבמקומות שנהגו אין להתיר בפניהם, מכל מקום יש לדעת בשאר מקומות שמנהג זה אינו מצד הדין.
וכן הש"ך ביו"ד סימן קצ"ט ס"ק י"ב חלק על המשאת בנימין בטעם מנהג זה, וס"ל דמה שלא נהגו ללבוש לבנים בשבת הוא מטעם אחר, עי"ש.
***
מק"ט התשובה הוא: 119180 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119180