יש בזה כמה שאלות, הא’ אם אפשר לעכב עליו מצד שפוגע בנוי הבנין (וצריך שיבדוק הבורר אם בעל העסק מבקש לעשות השלט באופן ששייך שתהי’ טענה, וכמ”כ יש שאלות שנקטו שיש לבדוק המנהג בזה וכן לבדוק דעת רוב דיירי הבנין, ועי’ בפרטי שאלות שונות בספר משפט צדק ובשאר ספרים שדנו בענין הבית המשותף בהלכה).
והב’ מצד שממשיך לקוחות לבנין יותר ממה שהיה קודם (עי’ שו”ע חו”מ סי’ קנו ס”ב לענין חנות בחצר, ועי”ש בסמ”ע סק”ו דאפי’ אחד יכול לעכב, ואינו פשוט שמועילה חזקה, עי’ משכנות ישראל סי’ יג ובשבילי המנהג ח”ב עמ’ רמ), או שמשווה לבנין מראה מסחרי יותר ממה שהיה קודם [ואם יש לו טענה שמפחית עי”ז ערך הדירות בבנין יש לבדוק הדברים ע”י בורר].
ומלבד זה יש כאן עוד שאלה דאולי סגי בטעם כל דהוא לעכב עליו אם נאמר דיש מנהג שהקירות החיצוניים בבנין הם משותפים א”א הרי זה כשותף המעכב וגם בזה יש לדון דאולי יכול לטעון לתוך שלי אני נכנס ויל”ע בכ”ז, ובדרכי משפט עמ’ קל טען שמצד הדין אין מתייחסים לחוק שאומר שהקירות החיצוניות הם רכוש משותף אלא שייכים למי שדר שם, ומשמע שהסכים עמו הגרנ”ק לעיקרי הדברים שכתב שם, [ולפי מה שהובא בספר צדיק כתמר יפרח עמ’ רלד בשם הגרנ”ק נראה שלא סבר כן (ועי”ש מה שהובא בשם הגראי”ל ע”ז), אלא אם כן נימא דהכל לפי הענין ויש רמת כיעור שנחשב שמשפיע על כל הבנין, או דיש חילוק אם הוא כנגד ביתו של התחתון המוחה וצל”ע בכ”ז].
ועי’ עוד בהרחבה בריש סי’ קנג בדיני זיז, וחלק מהנידונים שם שייכים גם בענייננו.
בנידון שלך אם מדובר בבעל עסק רופא יש שדימוהו לדין מלמד תינוקות (בשו”ע סי’ קנו) שהוא צורך מצוה (בשבילי המנהג שם בשם צי”א ח”י סי’ כה פרק ל וכ’ בשבילי המנהג שם שכן משמע מהחת”ס חו”מ סי’ צב) וממילא טענת עסק פחות שייכת כאן לדעה זו.
ולכאו’ הי’ צ”ע מסי’ קנו ס”א שנזכר שם רופא ע”פ הברייתא בגמ’, (ואולי הי’ מקום לומר רופא אם עיקר כוונתו הוא להרווחת עצמו אין דינו כמלמד תינוקות, ובפוסקים כ’ לגבי האוסף צדקה לעצמו דאין דינו כעושי מצוה שיש לקום מפניהם, והארכתי במקו”א בדין זה, ולעניננו אפשר דסגי שמלאכת רופא הוא שייך גם במלאכת חול דגם בגויים יש רופאים משא”כ בתורה א”א ללמוד תורה בלא ברכה), אבל עי’ בט”ז שם סק”א וכן בסמ”ע ובבאר היטב ושאר נו”כ הדעות בזה לענין חילוקי הרופאים מי הם בכלל צרכי מצוה או צורך הציבור שדינם כמלמדי תינוקות, ושו”ר דאכן החת”ס האריך בזה.
ועי’ עוד מש”כ בזה מבית לוי דלהלן שג”כ נראה שלא סבר שרופא דינו כמלמד תינוקות אא”כ שמטפל באופן שאינו גורם למעבר לקוחות ג”כ עי”ש מש”כ בזה הפרטים דאז הקיל בזה.
[ומ”מ אפי’ במלמד תינוקות כ’ הפת”ש סק”ב בשם הלבוש דההיתר רק באותו חצר ולא באותו בית, ודעת הגר”ש ואזנר דבאותו בנין חשיב כבאותו בית ולא באותו חצר, וההיתר לדעתו הוא רק בחצר בבית אחר, עי’ מבית לוי ח”ז עמ’ נד (ומגוף הפת”ש בשם הלבוש הנ”ל אין ראיה לזה דשם כ’ שעושים כן מדוחק שדרים באותו בית ואפשר דהנידון שם כשדרים בצמצום באופן שאינו הדרך לדון כמה כך יחד בבית אחד משא”כ בענייננו)].
רשמתי רק מראי מקומות מאחר וכמובן שאין הכוונה להכריע להלכה.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 112
מק"ט התשובה הוא: 146808 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/146808