הלכה פסוקה היא בשו"ע סי' שסג ס"א אין מפנין המת והעצמות לא מקבר מכובד לקבר מכובד וכו' ובתוך שלו אפי' ממכובד לבזוי מותר שערב לאדם שיהא נח אל אבותיו וכן כדי לקוברו בארץ ישראל מותר ע"כ, וכתב שם הש"ך סק"ג משום שהוא כפרתו שעפר א"י מכפרת, דכתיב (דברים לב מג) וכפר אדמתו עמו ע"כ, ועי' בסוף כתובות ובב"ר פרשת ויחי, ועי' גם בירושלמי סוף כלאים על ענין גלגול מחילות ובפסיקתא רבתי פ"א.
ובדרך שיחה ח"ב עמ' שלב הובא בשם הגרח"ק שיכול הבעל להעביר את האשה להקבר אצלו בא"י אפי' אם היתה קבורה בחו"ל בקברי אבותיה כמה שנים (ושם הוא נידון בפני עצמו אם יש להעדיף א"י על קברי אבות וקבר בעל על קברי אבות ועכ"פ בצירוף שניהם).
ויעוי' בכמה אחרונים דיתכן שמעיקר הדין היה צריך להתיר גם להעביר מחוץ לירושלים אל ירושלים [עי' שבט הלוי ח"ב סי' רז סק"ב וח"ה סי' קפה סק"ג ומה שציין שם לדברי הרמב"ן בתורת האדם שהביא הב"י סי' שעה ס"ג ורדב"ז ח"ב סי' תשלב, ועי' עוד גשר החיים ח"א פכ"ז אות ט ג ומנחת שלמה ח"ב סי' צו סק"ז].
עכ"פ לפי דברי השו"ע והפוסקים לכאורה יוצא שלא עברו בזה שום איסור אלא אדרבה עשו בזה טובה למת שזכה לכפרת ארץ ישראל וגם זכה להמנע מצער גלגול מחילות על ידי שהעבירוהו בארון בכתף.
אולם באג"מ יו"ד ח"ג סי' קנג חידש לענין עצמות השר מונטיפיורי דרק בני המת יכולים להעבירו אבל אחרים אינם יכולים דלמה מעבירים רק מת השר אנטיפיורי ולא גאונים גדולים, ונמצא שמבזים בזה הרבנים והגאונים, עי"ש וצ"ב דמ"מ אם יש טעם למה להעביר מת פלוני למה לא להעבירו, אבל באמת יעו"ש שהיה עוד טעמים שלא להעבירו דגם המת רצה להקבר בחו"ל לפי דעת האג"מ שם וגם משמע שם שהיה עת צרה ומצוק שהשופטים ניסו לפנות הנכסים המקודשים שנדב השר ויתכן שהיה זה גם טעם לפסק (כעין דברי הגרשז"א דלקמן ודוק), וגם יש שם משמעות בתשובה שהיו שם דברים שלא פירטם הרבה והוא מעין הנ"ל.
ועכ"פ בדיעבד במקום שהעבירו כבר מת אפשר דגם האג"מ מודה דאינם עבריינים דרק קאמר שאין להעדיף מת זה על פני מתים אחרים, ויש להוסיף עוד דבניד"ד שמדובר במהרח"ו שהיה ת"ח יחיד בדורותיו שרבים ניאותים לאורו עד היום (המהרח"ו מלבד מה שהוא מוסר התורה של כתבי האר"י ונסמך לזה ע"י האר"י בעצמו מלבד זה היה גם המשך שלשלת חידוש הסמיכה אחר הב"י כמ"ש החיד"א ומשמע שהיה מופלג בחכמה מאחר שנבחר לזה) מודה האג"מ שמותר שהרי טענת האג"מ שאין להעדיף השר מונטיפיורי על פני גאונים גדולים שנמצא כמבזה אותם, וכאן לא שייך לענייננו כיון שהוא ת"ח מופלג, בפרט שהוא קרוב לא"י ואפשר להעלותו בקל ונמצא במקום יישוב של גויים ורבים רוצים להשתטח על קברו, דלכאורה לא עבדו בזה שום איסור.
ובאמת צע"ג במש"כ האג"מ שאם מעלים אדם יש בזה ביזיון לגדולי תורה א"כ באיזה אופן מיירי השו"ע והפוסקים שכתבו להדיא שיכול להעלות אדם.
ויתכן דעיקר טענת האג"מ הוא רק באדם בעל חשיבות כגון השר מונטיפיורי שבזה ניכר שמעלים עצמותיו מחמת חשיבותו אז יש ביזוי לגדולים בתורה החשובים ממנו, אבל כשמעלים אדם לא מחמת חשיבותו אפשר דלא מיירי וכ"ש כשמעלים גדול בתורה מחמת חשיבותו, ומלבד זה היה להאג"מ עוד טענות מלבד זה.
ומש"כ האג"מ דצאצאים יכולים להעלות היינו אפי' במקרה שמעלים שר נכבד שמכיון שהם צאצאיו אין בזה ביזיון לגדולי התורה.
ועי' גם במנח"ש ח"ב סי' צח סק"כ (קמא ב עמ' שסא) שפקפק בסברא דנימא שעל ידי שמעלים צדיק אחד לא"י מבזים צדיקים אחרים, אלא אם כן יש חשש שאם יביאו צדיק לא"י הנכרים יבזו את שאר ביה"ק אין להביא את הצדיק, שלא ייגרם בזיון לשאר הקברות על ידי זה, ואעפ"כ כתב דלענין חסידים ההולכים לאורו של צדיק אפשר שנחשבים צאצאיו לענין העברתו, ויתכן שהמהרח"ו שרוב כתבי האר"י שבידינו הם ממנו חשיב כרבם של כל בעלי הקבלה לענין זה, ועי"ש שכתב שם עוד צדדים בזה דאפשר שהקברים יביאו לחיזוק לתפילה ועבודה, ולא הכריע, והצדדים שכתב שם להיתר עכ"פ חלקם יתכן ששייכים גם בענייננו, ואילו הצדדים שכתב שם לאיסור (שבה"ק שם בסכנת איבוד ואם יוציאו הקברים של הצדיקים הנכרים ישמידו את בה"ק) אפשר שלא שייכי בענייננו כלל ולא נודע לי המציאות בכ"ז.
(ומש"כ הגרשז"א שכשמעלים גדול בתורה אין בזה ביזיון לגדולי תורה אחרים אפשר דגם האג"מ מודה לזה ולא פליגי).
ומ"מ מן הסתם דגם האג"מ וגם המנח"ש מודים דגם אם יש בזה צדדים להמנע באופנים מסויימים מ"מ מי שהעביר את המת עכ"פ בניד"ד עדיין א"א לומר דמיקרי עבריינא ושעשה שלא כדין כיון שמצד הדין הלכה פסוקה היא דשרי וטובה עשה למת.
ומ"מ יתכן שהיה עליהם להמלך קודם לכן באפוטרופסים וגזברים אם יש וכן ברבנים ובמנהיגים ובפרנסים ובציבור לפני מעשה משמעותי כזה מכיון שא"א שכל אחד יבנה במה לעצמו ובמחטף ובהחבא ויעשה דברים שיש בהם משמעות לציבור ולכלל ולמת, וגם צריך לברר אם יש מנהג קבוע בזה בזמנינו בענין העברת מת לא"י ואם יש צוואה מהמת או טעם אחר למה קברוהו שם.
ולגוף הנידון דהקבר כאן הוא בסוריא אם חשיב א"י קצת כבר ציינתי לדברי הגמ' ורש"י גיטין ח ע"א דמבואר שם שלענין יציאה לחו"ל סוריא חשיבא כחו"ל לענין זה, וכן מבואר במקובלים דסוריא הוא מקום הקליפות והרחבתי בזה בתשובה אחרת.
ולא נכנסתי כאן לשאלות בעלות על המקום ועל המבנה אלא רק על נידון העברת המת בלבד.
מק"ט התשובה הוא: 126632 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126632
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.