שאלה {לכבוד הגרע"מ סילבר שליט"א, השלום והברכה נשאלתי את השאלה הבאה ולא מצאתי תשובה לכך, אשמח לקבל תשובתו הרמתה.ראיתם פעם מובא היכן שהוא, שלעת"ל לא יצטרכו שתיה? שיהיה די באכילה בלבד ויהא נבלע באיברים גם בלי שתיה? (מהג"ר יהודה שוארץ)} תשובה בס"ד ...קרא עוד
שאלה
{לכבוד הגרע"מ סילבר שליט"א, השלום והברכה
נשאלתי את השאלה הבאה ולא מצאתי תשובה לכך, אשמח לקבל תשובתו הרמתה.
ראיתם פעם מובא היכן שהוא, שלעת"ל לא יצטרכו שתיה? שיהיה די באכילה בלבד ויהא נבלע באיברים גם בלי שתיה?
(מהג"ר יהודה שוארץ)}
תשובה
בס"ד יום שני ד' אב תשע"ו
לכבוד הג"ר יהודה שוארץ שליט"א
שלום רב
בענין שאלתו, האם לעתיד לא יצטרכו במשקה כי אם באכילה, הנה אני איני מכיר בדבר זה, אבל כמדומה שמן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מבואר לא כן, דבתורה נזכרו הרבה ענין המשקה בארץ ישראל כמו עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר (דברים ח, ז), וכמו וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים יא, ט), ושניהם מיני משקין, ומש"כ לתת להם היינו לאבותינו כמתבאר בר"פ חלק סנהדרין דף צ', דמכאן לתחה"מ מה"ת, וידוע דעיקר מעלת ארץ ישראל לדידן הוא מה שישוב להיות לעתיד לבוא, וכן כתיב וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהֹוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח).
ומבואר במכילתא דר' ישמעאל (מס' דשירה פ"ב) שהקב"ה עתיד לזמן יין כמו שזימן לבנות לוט.
וכן כתוב במדרש תנאים לדברים פרק יא וז"ל, כיוצא בו הוא אומ' (בר' יג י) כי כלה משקה מהוא אומ' (שם יט לג) ותשקין את אביהן יין ומאין היה להן יין במערה אלא נזדמן להן לשעה כמעין דוגמא של עולם הבא וה"א (יואל ד יח) והיה ביום ההוא והטיפו ההרים עסיס אם כן נותן למכעיסין קל וחומר לעושי רצונו, וכ"ה בב"ר פנ"א סי' ח'.
ואיתא במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג וז"ל, ארץ זבת חלב ודבש ר' אליעזר אומר חלב זה חלב הפירות דבש זה דבש תמרים.
ר' עקיבה אומר חלב זה חלב ודאי וכן הוא אומר והיה ביום ההוא יטיפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב (יואל ד יח) דבש זה דבש היערות וכן הוא אומר ויבא העם אל היער והנה הלך דבש (ש"א יד כו) עכ"ל.
ומבואר שם לפני כן דמיירי ג"כ על ארץ שלושה דהיינו ארץ קיני קניזי וקדמוני שיהיה רק לעתיד לבוא, כמ"ש רש"י בראשית טו יט קני קניזי וקדמוני שיחלו ישראל לעתיד לבוא.
ועיין ברמב"ן ואכמ"ל בזה.
ואיתא במדרש ויקרא רבה פרשת שמיני פרשה יב אות ה' וז"ל, ורבנן אמרי שני רוזנים היו לי ולא מתו אלא מפני היין דתני רבי ישמעאל לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין וכו' אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעולם הזה היין תקלה לעולם לעתיד לבא אני עושהו שמחה הה"ד (יואל ד) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס.
ואיתא עוד במדרש במדבר רבה פרשת נשא פרשה יג וז"ל, לכך עתיד הקדוש ברוך הוא לענגם בג"ע ולקטר לפניהם מכל הבשמים (שיר השירים ה) אכלתי יערי עם דבשי לפי שהערו ישראל נפשם למיתה בגלות כמה דתימא (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו והיו עוסקים בתורה המתוקה מדבש לפיכך עתיד הקדוש ברוך הוא להשקותם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולהרחיצם בנחלי חלב ד"א על שם (יואל ד) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וגו' (שיר השירים ה) עכ"ל.
ואמנם יש מן הדברים שאינם כפשטן, אבל מ"מ לא יתכן להרחיק לכת כ"כ.
ואיתא בקהלת רבה פרשה א וז"ל, רבי ברכיה אמר בש"ר יצחק כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה גואל ראשון נאמר (שמות ד) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, כך גואל אחרון, שנאמר (זכריה ט') עני ורוכב על החמור, מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) יהי פסת בר בארץ, מה גואל ראשון העלה את הבאר, אף גואל אחרון יעלה את המים, שנאמר (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים עכ"ל.
ובפשטות עליית הבאר של הגואל האחרון הוא מעין עליית הבאר של הגואל הראשון.
ועוד איתא בקהלת רבה פרשה יא וז"ל, ר' אלעזר ברבי סימאי פתר באברהם אבינו אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת (בראשית י"ח) ואקחה פת לחם חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבא, במדבר שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, בישוב, שנאמר (דברים ח') ארץ חטה ושעורה, לעתיד לבא שנאמר (תהלים ע"ב) יהי פסת בר בארץ וכו', אמרת יקח נא מעט מים חייך אני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבא, במדבר, שנאמר (במדבר כ"א) עלי באר וגו', בישוב שנא' (דברים ח') ארץ נחלי מים וגו', לעתיד לבא, שנא' (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וכל הגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים וגו' עכ"ל.
וגרסינן בפרק ערבי פסחים קי"ט ב', וז"ל, דרש רב עוירא זימנין אמר ליה משמיה דרב וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) [אסי] מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל אומר לו ליצחק טול וברך אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו אומר לו ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי אומר לו למשה טול וברך אומר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי אומר לו ליהושע טול וברך אומר להן איני מברך שלא זכיתי לבן דכתיב יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו אומר לו לדוד טול וברך אומר להן אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא עכ"ל.
ויעויין בשו"ת חכם צבי סי' קס"ח מה שהוכיח להלכה למעשה בהלכות כוס של ברכה מדברי הגמ' הללו [ועי' גם ביעב"ץ שם].