פח לפסולת ביתית שאינו מיועד לצואה וריח רע וגם אין בו צואה וריח רע האם מותר לומר לידו דברי קדושה

עוד תוכן קשור:

1. פח לפסולת ביתית שאינו מיועד לצואה וריח רע וגם אין בו צואה וריח רע האם מותר ליתנו בבית כנסת בבית הכנסת אסור להכניס דברים שיש בהם ביזיון בית הכנסת (עי’ סי’ קנא ס”ו ובבה”ל שם לענין סכין ארוך וראש ומגולה ועי’ סי’ קכח סקט”ו לגבי מנעלים של הכהנים שאסור להניחן בבהכנ”ס אם אינו מכוסה), ולכן לכאורה לא היה ראוי להכניס פח כזה. אולם יש שכתבו להתיר שיש בזה צורך בית הכנסת כדי למנוע עוברים […]...
2. מי שהרשוהו לכתוב אות בספר תורה וכתב אות אחת אך לא אמר לשם קדושת ספר תורה וגם לא קרא את הכתב לפני הספר תורה וגם לא כתב מן הכתב וגם היה ימני בכל מעשיו ורגיל לכתוב בשמאל וכתב בשמאל או בימין האם הספר תורה כשר או לא א) הנה השאלה הזו מחולקת לכמה שאלות, ובאמת לא נשאלתי בכולם בבת אחת אלא פעם אחת נשאלתי לענין כתיבה בשמאל באברך א’ שהרשוהו לכתוב אות א’ בס”ת בקהילתו ופ”א איתרע מעשה לידי בבחור צעיר שהרשוהו לכתוב אות א’ ולא אמר הכתב קודם שכתב ולא אמר לשם קדושת ס”ת. ומ”מ צירפתי כל הנידונים יחד דמתוך כך […]...
3. מי שיש לידו צואה המכוסה בכלי וקרא קריאת שמע לידה האם צריך לחזור לקרוא קריאת שמע אם הצואה אינה מריחה כלל יצא ידי חובה (כן מוכח בסוגיות ובשו”ע סי’ עו, ועי’ משנ”ב סי’ עו סק”ג וסי’ צ סקפ”ד). אם מריחה והריח מגיע אליו לא יצא ידי חובה. אם הצואה מריחה והריח אינו מגיע אליו אם הוא מחוץ ד”א למקום הריח יצא ידי חובה, אבל אם הוא חוץ למקום הריח בלבד הארכתי […]...
4. מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ”ש במשנ”ב סי’ קט סק”ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ’ בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי”ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה”ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
5. שולחן נמוך שאינו מיועד לאכילה אלא באקראי האם יש להיזהר שלא לעלות עליו אם אינו מיוחד לאכילה או ללימוד או להנחת ספרים (שבזה אפי’ בלא שנחשב תשמיש קדושה כבתשובה הקודמת), יש בזה מחלוקת, וכן יש שנהגו להקפיד בזה. ושלחן שעשוי בצורה שאינו מיוצר למטרת אכילה יש יותר צד להקל בזה אבל בפשוטו המחמירים מחמירים בכל גוני שכל שצורתו שלחן ומשמש שלחן יקפידו בזה. ובשלחן ששימש לאכילה באקראי יל”ע […]...
6. יחיד בן א"י שמתפלל בא"י במנין של יום טוב שני ואומרים קדושת כתר האם יכול לומר עמהם קדושת כתר או שצריך לומר קדושה של חול יעוי’ ברמ”א סי’ קט ס”ב ובמשנ”ב שם סקי”ז, דמבואר שם לגבי אם היחיד בשמונ”ע של שחרית שיכול לומר עם הש”ץ קדושת כתר כשמתפלל שמונ”ע של שחרית עם הש”ץ שמתפלל מוסף, וכ”ש לענייננו שאין היחיד באמצע תפילה שאין בה כתר שהיה צד באופן של הרמ”א לומר שהיא מונעת אותו מלומר כתר, אבל כאן אין צד כזה […]...
7. השלמה לגבי הנידון אם לומר שלום רב בשחרית כדי להספיק לומר קדושה עם הציבור בביאור מחלוקת האחרונים שהובאה בפנים אם יאמר שלום רב כדי להספיק קדושה או לא, נראה דשורש הענין אם להתייחס לחיוב אמירת שים שלום בשחרית כחיוב של תקנה או של מנהג, דלהסוברים שיש בזה תקנה גם אם הוא תקנה מאוחרת חשיב כמטבע שטבעו חכמים בברכות כמבואר בבה”ל סי’ קכז, אבל להסוברים שהוא מנהג א”כ כיון דרמיא […]...
8. בריח רע של שאר דברים שאינם צואה האם צריך להרחיק ד’ אמות משכלה הריח   יש בזה פלוגתא ומעיקר הדין הלכה לקולא בזה ובקריאת שמע יש שכתבו לחוש להמחמירים לחזור ולקרות ובתפילה א”צ להחמיר כלל לחזור ולהתפלל נדבה (ע”פ מסקנת המשנ”ב בסי’ עט ס”ד). והטעם שבק”ש החמיר המשנ”ב יותר מבתפילת נדבה משום שק”ש דאורייתא או משום שאפשר לתקן בקל או משום שתפילת נדבה מספק אי אפשר במקום שנפסקה הלכה כהמקילים […]...
9. סיר בשר שבשל כל צרכו ויש בו עצמות עם מח שלא נתבשלו כל צרכן האם מותר להחזירו בשבת (באופן המותר להחזיר) והאם תלוי במנהג רוב העולם אם הם רגילים לאכול עצמות או שתלוי גם במיעוט אנשים או באדם עצמו או באנשים שהסיר מיועד להם לאכול יש סוברים שתלוי במנהג האדם עצמו שאם אינו אוכל עצמות מותר לו להחזיר, והיינו כשאין דעתו לענין העצמות (ראה באריכות במאור השבת בשם הגרנ”ק והגרח”ק, ואג”מ ח”ד סי’ עז, ובארחות שבת פ”א הערה עה בשם הגרנ”ק, והגרח”פ שיינברג האריך בזה בספר הזכרון לר”ב ז’ולטי עמ’ תרמג וע”ע במנח”י ח”ח), והיינו בודאי במקום שאין אוכלים העצמות […]...