יעוי’ בשו”ע בסי’ תקמו סעי’ ה עושה אשה כל תכשיטיה במועד, וכתב שם בביה”ל בשם הריטב”א שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפיכך עושה כדרכה בלא שינוי ובטירחא רבה עכ”ל. ולפי זה לכאורה גם מעשה אומן יהיה מותר, ועכ”פ ...קרא עוד
יעוי’ בשו”ע בסי’ תקמו סעי’ ה עושה אשה כל תכשיטיה במועד, וכתב שם בביה”ל בשם הריטב”א שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפיכך עושה כדרכה בלא שינוי ובטירחא רבה עכ”ל.
 ולפי זה לכאורה גם מעשה אומן יהיה מותר, ועכ”פ מדברי המ”ב הנ”ל לכאורה לא גרע מאוכל נפש.
ובאוכל נפש מותר אפי’ מעשה אומן כמ”ש המשנ”ב תקמ כו בשם הגר”א ופוסקים.
 ואפילו בדברים שהם צורך כאוכל נפש מותר מעשה אומן, עיין רמב”ן בפסקי חוה”מ לענין דברים שהם צורך הגוף, משנ”ב תקלו סק”ב וכמו שביאר בחוט שני חוה”מ עמ’ רי.
 
								