שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה א) רש”י עבודה זרה ו. ד”ה ולפני עור, בא”ד ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין כו’, לא הבנתי הגדר בזה. מצד אחד התירן, ומ”מ ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה

א) רש”י עבודה זרה ו.

ד”ה ולפני עור, בא”ד ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין כו’, לא הבנתי הגדר בזה.

מצד אחד התירן, ומ”מ עתידין ליתן את הדין וצ”ע.

ב) רש”י ו: ד”ה דקיימא בתרי עברי נהרא – עכו”ם מצד זה וישראל מצד זה כו’, לכאורה קשה מדוע פירש”י רק הציור של אבר מן החי לבני נח וצ”ע.

ג) תוספות ו: ד”ה מנין – מומר לעבודת כוכבים, בא”ד דכישראל גמור חשבינן ליה כו’, האם יש לדייק מלשון התוספות שמומר לא הוי ישראל גמור רק כישראל גמור?

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

מבואר בגמ’ ב”ק לח ע”א דכל מה שהתירן לא הי’ אלא לאבד מהם שכרן ואין הכונה כלל שהתירן ממש והוא לשון מושאל.

ב.

יתכן שהיה לו עדיף למנקט מילתא שהוא דבר המצוי שאם לא יתן לו לא יהיה לו משא”כ יין הרגילות הוא שגם אם לא יתן לו יהיה לו.

ואע”פ שאי”ז מוכרח מ”מ נקט בהוה הדיוק אינו נכון אם כי י”א שיש חילוקי דינים מה”ת בין מומר לישראל [אח”כ הראני הנ”ל לשו”ת דבר יהושע (אהרנברג) ח”ב סימן קלו אות כא, אבל לא זכיתי להבין דבריו שם].

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט עבודה זרה דף ח א) ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו’, לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול”ל או תריסר ירחי או שתא. ויש עוד מקומות בש”ס שיש לשון זה. ויש לחקור מה ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א אחדשה”ט

עבודה זרה דף ח

א) ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו’, לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול”ל או תריסר ירחי או שתא.

ויש עוד מקומות בש”ס שיש לשון זה.

ויש לחקור מה הדין בשנה מעוברת.

אשמח במ”מ בזה.

ב) ח: ברש”י ד”ה ומעיקרא – קודם שיכניס את אשתו כו’, לכאורה קשה מדוע כתב רש”י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח.

מבואר שעשה סעודה לבנו.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

כך הוא לשון בני אדם כמו גם מ”ש בתורה שבוע ימים וע”ש בפרש”י, ואם בתורה איכא פלוגתא אי אמרי’ דברה תורה בלשון ב”א מ”מ בלשון חכמים לכאורה מילתא דפשיטא היא שדברו כל’ בנ”א.

איני מכיר טעם שיהיה חילוק בשנה מעוברת בגוי להצריך י”ג חדשים, אבל לא עיינתי בזה.

ב.

משתה לבנו הכונה סעודה לנישואי בנו ומש”כ אשתו הכונה אשתו דבנו וכן אשתו דעצמו, ר”ל בין אם בעל הסעודה הוא אבי החתן ובין אם הוא החתן עצמו, דבשניהם הדין כך כמדומה, דהאיסור הוא מחמת שמחה הבאה משום נישואין.

וכתב אלי: באמת בכתובות ח.

איתא תריסר ירחי שתא וראיתי דיון באחרונים אם חודש העיבור בכלל.

עיין דברי יציב חלק ה סימן פד פה באה”ע ועוד.

מעניין שיש שמחה שוה כשעושה סעודה בשביל בנו וכשעושה סעודה לעצמו.

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד הרב סילבר שליט”א אחדשה”ט א. מסכת עבודה זרה ג. מכם יבאו ויעידו כו’ שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד כו’, יש להעיר מנ”ל שקיימו התורה “כולה”, אפשר רק אותו מצוה קיימו. ב. עוד יש להעיר מדוע לא כתב הגמרא כל ...קרא עוד

שאלה

לכבוד הרב סילבר שליט”א אחדשה”ט

א.

מסכת עבודה זרה ג.

מכם יבאו ויעידו כו’ שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד כו’, יש להעיר מנ”ל שקיימו התורה “כולה”, אפשר רק אותו מצוה קיימו.

ב.

עוד יש להעיר מדוע לא כתב הגמרא כל התורה כולה כמו שמצינו בשאר מקומות לשון זה.

ועיין בסמוך שבאמת כתב הגמרא כל התורה כולה וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

אפשר שבס”ה שכל גוי יעיד על מצוה א’ וממילא יעידו אח”כ בס”ה על כל התורה ובגמ’ קצרו בדוגמאות ואפשר שיש גוים אחרים יבואו להעיד על הכל ממש כפשוטו מלבד הדוגמאות המפורשות.

ב.

לשונות בסגנון זה צל”ע בס”י מה כתוב בהם, כי מנסיוני הרבה מן הסופרים לא דקדקו בכה”ג.

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא סילבר שליט”א אחדשה”ט א) ה: רד”ה בגליל – היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא “חד יומא” ואילו מכרה “אתמול” לא היה מזהיר לו “היום” דהא אין ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא סילבר שליט”א

אחדשה”ט

א) ה: רד”ה בגליל – היו רגילין להרבות שמחה יותר.

קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא “חד יומא” ואילו מכרה “אתמול” לא היה מזהיר לו “היום” דהא אין אדם קונה “ג’ ימים” קודם לכן צרכי סעודת יום ג’.

לכאורה צ”ע בלשון רש”י שמתחילה משמע שיש ראיה שאין אדם קונה ב’ ימים קודם ולבסוף כתב ג’ ימים.

ב) ו.

ת”ש ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח’ ימים אחר תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה וסימנך אחור וקדם צרתני.

ועיין רש”י שכתב וז”ל ח’ ימים “לפני” תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה.

וצע”ק מדוע לא פירש כן על תחילת דברי רב חנין, והכי הול”ל ח’ ימים “אחר” תקופת טבת כו’.

ועיין לקמן ח.

וברש”י שם ד”ה גמ’ אחר התקופה וז”ל היא תקופת טבת והיו עושין ח’ ימים רצופין איד כדלקמן.

וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

הביאור הוא בפשט דכיון שהנידון בגמ’ הוא על ג’ ימים לא נחית לפרטי ההוכחה, אלא אמר באופן פשוט שיש הוכחה שא”צ ג’ ימים.

אולי ט”ס נפל ברש”י בדף ו’ וצ”ע.

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א שלום וברכה נקטיה לכובסיה כו’ עיין רש”י דכל דבר התלוי במחובר מיקרי כובסא, והביא ראיה מהגמרא במסכת מכות. ויל”ע מדוע לא הביא ראיה מגמרא שבת סז, ובאמת ברש”י במסכת בבא מציעא דף קא: הביא הגמרא במסכת ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א

שלום וברכה

נקטיה לכובסיה כו’ עיין רש”י דכל דבר התלוי במחובר מיקרי כובסא, והביא ראיה מהגמרא במסכת מכות.

ויל”ע מדוע לא הביא ראיה מגמרא שבת סז, ובאמת ברש”י במסכת בבא מציעא דף קא: הביא הגמרא במסכת שבת.

ועיין גליוני הש”ס.

וצע”ק.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

בשם הגר”א או מהר”ח דוולוז’ין הובא, שדרכו של רש”י לפרש לפעמים כך ולפעמים כך, ולא האריך לכתוב במקום א’ ב’ פירושים, וא”כ כ”ש שלא היה לו להאריך לכתוב במקו”א ב’ ראיות.

***

קרא פחות
0

שאלה תמיה במסורת הש”ס בשבועות מז: נדפס רש”י השייך לדף מה. ועיין הגהות הגרי”פ ז”ל במתני’ בדף מה. וז”ל עיין פירש”י לקמן מז: קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה עכ”ל. וקשה לי על לשון הגרי”פ ז”ל שהרי רש”י בדף מז רק ...קרא עוד

שאלה

תמיה במסורת הש”ס

בשבועות מז: נדפס רש”י השייך לדף מה.

ועיין הגהות הגרי”פ ז”ל במתני’ בדף מה.

וז”ל עיין פירש”י לקמן מז: קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה עכ”ל.

וקשה לי על לשון הגרי”פ ז”ל שהרי רש”י בדף מז רק מפרש חלק קטן מן המשנה, וצ”ע, ומצוה ליישב.

החותם בכבוד גדול

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

באמת נראה שדבריו צריכים תיקון.

וגם צריך לדעת שלא כל ההגהות הנדפסות עה”ג [גם אותן הנדפסות בסוגריים מרובעות] מהגרי”פ כידוע לכל מי שעסק בזה.

ובדוחק גדול יש לומר דכוונתו רק לציין שרש”י גרס כל המשנה עד סופה לא כאן אלא להלן, ומשיגרא דלישנא כתב שרש”י פירש המשנה עד סופה שם.

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א שלום וברכה א) מח: רש”י ד”ה מה לגלגל – שבועת “האריסין” שחלקו כו’, לכאורה קשה מדוע לא נקט שותפין וצע”ק. ב) מט. רש”י ד”ה לכל מגלגלין (בסו”ד) כדאמר “בכל הנשבעין”, לכאורה יש להעיר מדוע לא כתב ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג רב עקיבא שליט”א

שלום וברכה

א) מח: רש”י ד”ה מה לגלגל – שבועת “האריסין” שחלקו כו’, לכאורה קשה מדוע לא נקט שותפין וצע”ק.

ב) מט.

רש”י ד”ה לכל מגלגלין (בסו”ד) כדאמר “בכל הנשבעין”, לכאורה יש להעיר מדוע לא כתב רש”י כדאמר בפירקין וצע”ק.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

א.

אפשר דנקט מהיכא דסליק מיניה ע”פ מה דאיתא ברפ”ק דברכות ד’ ב ע”א תנא

פתח במילי וכו’, והכא מאריסין סליק, ודו”ק.

ב.

אפשר דעיקר סוגי’ בכל הנשבעין.

***

קרא פחות
0

שאלה לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א אחדשה”ט א”ד מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה – כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר’ יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח”כ היה חולק ...קרא עוד

שאלה

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א

אחדשה”ט

א”ד מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה – כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר’ יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח”כ היה חולק עליו ובתוך כך יצא רבי יצחק “זה” מבהמ”ד ולא שמע אם נחלק עליו, איכא דאמרי מישתי הוה שתי – ריש לקיש “מיא” בבי מדרשא כי אמרה ר’ יוחנן להא מילתא.

א) מה כוונת רש”י (בסוף ד”ה א”ד) בתיבת זה וצ”ע.

ב) מנ”ל לרש”י ששתה ר”ל מים וצ”ע.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

א.

יל”ע אם תרצה לומר שבא לחדש דבר בזה, דבפשטות דיבר כלשון בנ”א כאומר ר’ יצחק הנ”ל, בפרט שבברייתות ובגמ’ מצינו כמה בשם ר’ יצחק.

ב.

איני יודע אם כוונת רש”י דוקא לאפוקי משאר משקין, דפשטות דבריו לא דיבר אלא בהוה, או דכונתו שגם שאר משקין בכלל מים, ועי’ בלשון הערוה”ש או”ח סי’ קנח.

***

קרא פחות
0

שאלה אמר רב יהודה שמעתי כו’ שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצור דבריך. ת”ר בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. ויש ...קרא עוד

שאלה

אמר רב יהודה שמעתי כו’ שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצור דבריך.

ת”ר בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.

ויש לעיין מדוע בתחילה נקט עומד קודם יושב, הול”ל אחד יושב ואחד עומד דומיא לאחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.

וכ”ה בסמוך.

ועיין דק”ס וצ”ע בזה.

החותם בכבוד רב

שמואל דוד בערקאוויטש

***

תשובה

בשניהם נקט את עיקר הדין מתחילה, דעומד הוא עיקר הדבר הכתוב בפסוק וכן לדבר כל צרכו הוא עיקר הדין.

***

קרא פחות
0

שאלה המשנה אומרת ומכוונות להן הדרך מזו לזו, מה דיוק מילים האלו. משמע לכאורה מעיר מקלט לעיר מקלט. ראה עוד תפארת ישראל וצריך ביאור. רמי פלר *** תשובה לכבוד הרב רמי פלר שליט”א שלו’ וברכה יש אריכות בענין זה בדברי בעל הערוך לנר ז”ל שכבר נתעורר בנושא זה ...קרא עוד

שאלה

המשנה אומרת ומכוונות להן הדרך מזו לזו, מה דיוק מילים האלו.

משמע לכאורה מעיר מקלט לעיר מקלט.

ראה עוד תפארת ישראל וצריך ביאור.

רמי פלר

***

תשובה

לכבוד הרב רמי פלר שליט”א

שלו’ וברכה

יש אריכות בענין זה בדברי בעל הערוך לנר ז”ל שכבר נתעורר בנושא זה ובמשמעות זו במשנה.

דבריו מצורפים עם המכתב.

בכבוד רב וכט”ס

***

קרא פחות
0