ראיתי מובא על הגרשז"א ששמע פעם מי שמבקר את חבירו על הידור שמהדר וזלזל בזה אותו האחד ואמר וכי מהדר גם בדבר פלוני ופלוני וכששמע דבריו הגרשז"א כאב על זה מאוד.
והביאור בזה נראה דבאמת סברא פשוטה היא שאין זו סיבה שאם לא זכה להדר בדבר פלוני לא יוכל להדר בדבר אחר, ואדרבה אולי מתוך שיתחיל להדר בדבר זה יזכה להדר גם בדברים אחרים מכח זה, וגם אם לא יזכה מ"מ שכרו מובטח לו מן השמים על מה שהשתדל וזכה להדר בו.
ויש לציין דכהיום התקבע מאוד הענין של רמה רגילה וגבוהה כמעט בכל מצוה ובכל ענין הלכתי ונוצר מצב שהרבה בני אדם בהרבה מהדברים צועדים על מסלול הרמה הרגילה וכל אחד מהדר במה שנגע ללבו ואם נלמד את הכל שמי שאינו יכול להדר בהרבה דברים עיקריים לא יהדר בכלום מה שיגרום שכל אלו יצעדו במסלול הרגיל בכל דבר לא יצא שכרינו בזה דבר אלא רק הפסד מרובה.
ואמנם יש מושג של יוהרא בחומרא שאדם נוהג לעצמו ואינה לפי דרגתו עי' או"ח סי' לד ס"ג לענין תפילין דר"ת, ועי' סי' סג ס"ב ובמשנ"ב שם בשם מהרש"ל, מ"מ ענין יוהרא הוא כשמקפיד לעצמו על דבר שאין אחרים מקפידין אבל בדבר שההידור נפוץ ברבים לא, ולכן גם בתפילין דר"ת עכשיו לא יהיה בזה חשש יוהרא, ועי' בדברי המשנ"ב בסי' סג שם דמנדין מחמת יוהרא רק אם מחמיר בדבר שפשט היתרו בכל ישראל וכן אין מנדין כשעושה לש"ש (אולי רק בידוע שעושה לש"ש אין מנדין עי' במקור דברי המשנ"ב בגמ' דב"ק), עי"ש.
ויש לציין דיוהרא אינו שייך בדבר שאין ניכר בזה בפני אחרים וכ"ש כשעושה בביתו וכדמוכח בבה"ל בהל' שבת גבי בגדי לבן בשבת.
ובכל ספק בזה יש לציין לדברי הגר"א המובאים בכתר ראש דעכשיו אין יוהרא שלא יוכל אדם להיות פרוש אם לא יכריז שרצונו בכך, והביאור בזה לכאורה שסבר הגר"א שרק מנהג כשרים המדקדקים בכל דבר שייך לומר שהמחמיר יותר מהם הוא יוהרא אבל סבר הגר"א דהאידנא כבר א"א לומר שהוא בכלל זה.
ולגבי נרות חנוכה יש לציין עוד דיש בזה תועלת שהזהיר בנר זוכה לבנים וכו' והמשנ"ב כתב דהמזהיר על סגירת החנויות בע"ש בודאי יזכה לבנים גדולי ישראל מחמת זה.
מק"ט התשובה הוא: 124301 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124301