נראה דכוונתו משום שלאמור לציון עמי אתה מבאר דציון הכונה לישראל יושבי ציון, וכדאמרי' בירושלמי שמפסוק זה למדנו שנקראו ישראל ציון.
א"כ מאחר שציון הכונה ליושבי ציון, ממילא גם הפסוק ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון הכונה ליושבי ציון.
ומה שהזכיר הפרישה דבר זה בברכת המזון בסי' קפח על החתימה שהביא הטור שם מנחם ציון בבנין ירושלים, היינו משום דר"ל מנחם את ציון על ידי בנין ירושלים, וא"כ ציון אינו ירושלים אלא הדבר המתנחם, וירושלים הוא הדבר הנבנה, וא"כ זה שייך למה שנתבאר שציון הם ישראל יושבי ירושלים.
ומה שנתכוון הפרישה בטעם מה שתקנו כן בקדושה אפשר דר"ל שאחרי שישראל מקדשים את הקב"ה אז מתקיים אלהיך ציון ע"ד שובו אלי ואשובה אליכם.
וגם יש לומר דמסתבר להפרישה דבקדושה מיירי' בשבח ישראל ולא בשבח ירושלים דהרי לגבי קדושה אמרי' גדולים ישראל ממלאכי השרת בפרק גיד הנשה.
ומה ששאלת על מה שכתבתי בביאורי לפסיקתא דר"כ ס"פ יט, הענין הוא דכנסת ישראל איהי שכינתי וזה נרמז ב"עמי" דהיינו מקום השראת השכינה כמו שביאר הרמח"ל ענין השכינה (ועי' סנהדרין לט ע"א), וירושלים איהי שכינתא כמ"ש בזוהר בכ"מ ואחד מהם בתק"ז תיקונא שתיתאה, ממילא ישוב ישראל בירושלים לעתיד מתקיים בזה שכינתא, דהיינו צורת תיקון השלם שישראל יהיו מאוחדים ומיושבין בירושלים אז נקראו עולם התיקון, וזהו ולאמור לציון עמי אתה שנקראו ישראל ציון, ובזוהר מבואר דבן ציון איהו יסוד וירושלים איהי שכינתא, א"כ ציון לחוד היא שם משמות ירושלים.
ומש"כ ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון יש לפרש ג"כ על דרך זה דלעולם היינו בזמן התיקון (כמ"ש בספרים על ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו) דמיירי על זמן התיקון), ואלהיך ציון יש לומר ג"כ מקרא נדרש לפניו, גם אם לדור ודור קאי על הזמן הזה (עי' פסחים נא ע"א), דיש לומר לדור ודור בזמן יישוב בית ראשון ולעולם על בית שלישי על העתיד, ור"ל בזמן שימלוך ה' לעולם אז יתקיים ג"כ אלהיך ציון, וע"כ קאי על העתיד ממה שאנו מוסיפין בקדושה של שבת ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו וכו'.
מק"ט התשובה הוא: 120963 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120963
התמונות מוצגות אוטומטית על ידי תוסף, ולכן אין צוות האתר יכולים לקחת אחריות ב-100 אחוזים על תוכן התמונות, (במקרה שנפגשתם עם תמונה לא תואמת את רמת האתר יש לעדכן אותנו).