{בע"ה ה' כסלו ע"ו}
מה ששאל בטעם אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה ולא בתחילתה.
תשובה בב"ח סימן קלג כתב שהטעם לאמירת עלינו לשבח הוא כדי לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, כי אז גם כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים ומצליחים לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה ע"כ.
ובס' בשלמי צבור כתב הטעם לאמירת עלינו לשבח שזה לתועלת התפלה שהתפלל דב' הקטעים הללו של עלינו לשבח ושל על כן נקוה לך הם ב' עדים לאדם עלינו לשבח מתחיל בע' ומסיים בד' מתחת אין עוד, ועל כן נקוה לך גם כן מתחיל בע' ומסיים בד' יהיה ה' אחד ושמו אחד הרי שני עדים הולכים לפניו להעיד על תפלתו ע"כ, והו"ד בכף החיים סימן קלב אות יא.
[ועיין שו"ת מראות ישרים סי' ג' ובשו"ת קול מבשר ח"ב סי' ל"א מה שתלו בזה הנידון של אמירת עלינו במנחה].
עוד ראיתי מי שהוסיף דלפי המקובלים סדר התפלה הוא לפי סדר העולמות, עולם העשייה עולם היצירה עולם הבריאה ועולם האצילות, וכשם שבתחלת התפלה אנו מתחילים לפי סדר העולמות כך לאחר תפלת שמונה עשרה אנו חוזרים לעולם העשייה במדרגות, לפי הסדר המבואר והידוע, וכו', ולכן ראוי שיאמר עלינו לשבח רק בסיום התפלה שהוא סיום סדר העולמות עכ"ד.
מק"ט התשובה הוא: 117504 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117504