תשובות

ישר כח על התשובה הנפלאה. ראיתי כעת באוצר המדרשים אייזנשטיין ח”ב בערך מטטרון (עמ’ 285) שכתב בהקדמה למדרש חנוך הוא מטטרון (המובא בבית מדרש חדר ה 170), וז”ל: מטטרון: מלאך ושר הפנים ברקיע, הוא מלשון יונית ורומית metator שהוראתו מורה דרך, ומרומז בפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך (שמות כג, כ) ודרשו חז”ל זה מטטרון (סנהדרין לח ע”ב) והוא בדרך השאלה שנדמה הקב”ה למלך אשר ישמש אותו שליחו ובא כחו (אמבאסאדאר). וגם במדרשים נראה אותו כמו שליח ומורה דרך לבני אדם ברקיע השמים, כי הוא חנוך בן ירד שעלה לשמים בחייו, והיה מראה למשה רבנו כל ההיכלות, וכן לר’ ישמעאל כהן גדול, ע”ע היכלות. מטטרון הודיע לר”י כמה רוחות מנשבות מתחת כנפי הכרובים, וכמה מרכבות יש להקב”ה, ושמות המלאכים ואופנים ושרפים, וארבעה השרים הגדולים הנקראים “עירין”. ואודות כסא הדין שהקב”ה יושב עליו גם סדר “מחנות” שיש להקב”ה ברום ערבות רקיע, והראה לר”י נשמתן של צדיקים ונשמתן של רשעים הוא כעין מדרש גיהנם ומדרש משיח. עכ”ל.

כבוד הרב תודה רבה על תשובת כבוד הרב.
ששוחתי עם הרב המחבר האבא של הבר מצוה הוא אמר לי שהספר אזל.
לא ידוע לי אם המחבר ישוב להדפיסו
כי הייתי מעוניין בעתק מן הספר פשוט לא היה לו בנמצא.
פשוט כנראה נתן רשות להפיץ את קובץ הספר ובאמת הפצתי את הקובץ שהגיע גם לרב.
ובכל זאת כבוד הרב האם אני פטור תשלום?

לכבוד הרב עקיבא משה סילבר! לכאורה עדיין קשה “גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד”, שהרי אם כן ייאסרו כל השמות ולא רק אלו המסוימים- בבחינת “מי שנכווה בחמין יזהר בצוננין”. ומדוע נאסרו דווקא אלו? ועוד צ”ע איך מסתדר שהשתמש בשמות טומאה (סנהדרין ק”ז) והרי ידוע שהשתמש בשם המפורש, ומובא ברב צייאח שמות קדושים. ילמדנו הרב כיצד הדברים מסתדרים?

ישר כח עצום כבוד הרב.
אם כן כבוד הרב לפי הכתוב בעלון לגבי אילם,
למה אני מבין שיצא ידי חובה היא בכתיבה יותר מלבקש ממשהו שיוציא אותו ידי חובה
ששומע כעונה.
או שלא הבנתי את הרב דינר שליט”א