תמורה יג (תמורה בציבור / לא ימיר)

א) תמורה יג. יכול לא תהא תמורה בציבור כו׳ והדין נותן הואיל ויחיד מצווה בהבאתו וציבור מצווין בהבאתן כו׳ אוך לדרך זה הואיל ויחיד מביא קרבן שיש לו קצבה וציבור מביאין קרבן שיש לו קצבה אם למדת ביחיד שעושה תמורה אף ציבור עושה תמורה ת״ל לא יחליפנו כו׳ לכאורה הקל וחומר השני גרוע מהראשון שהרי בראשון משווה יחיד לציבור לגמרי משא״כ בשני משווה אותם רק לענין קצבה, וא״כ צ״ע מדוע הוצרך הגמרא להביא הקל וחומר השני. ב) תמורה יג: רש״י ד״ה לא ימיר – קרבנו דהיינו מעשר בהמה. וצ״ע מדוע הוצרך לפרש כן הרי מפורש במשנה לא ימיר.